תמונה למזכרת

תמונה למזכרת

הצלחתי להעלות מעט מאוד מרוח המקום בתחנת רכבת העמק בכפר יהושע לפי הסיפורים (גם הפייפר הצהוב בסיפורים) תמונה ממוקדת יותר אפשר לקבל בדואל. זה בהחלט יכול לתרום להדרכה, לשמוע "וואוו".
 
ואם מישהו יעז לאמר שהתמונה עמוסה

אז בעוד זמן מה תוכלו לקבל מושג מה היתה תחנת כפר יהושע, לא כרך אבל מקום סואן מאוד לפי הסיפורים שאספתי, אני מחכה לכשאתפנה ואז אצלם תמונה בזוית 90 מעלות ומזה אוכל לשחזר את התל ואת הכפר ומה שאפשר לקבל תמונה מלאה על המתרחש. אבל זה יקח קצת זמן. הסיבה העיקרית שאני עושה זאת, כיוון שזה יכול להמחיש למטיילים מה באמת היה במקום, ועד כמה פוגע המעשה של הפיכת האתר לאתר מסיבות וחגיגות.
 
מה זה סואן מדי??

זה פשוט שכל החבר'ה הגיעו לבקר! יופי של תמונה, בהחלט נותנת לא מעט מהרעיון שאתה מנסה להעביר.
 
הרעיון הוא להמחיש את המציאות

אנשים רואים היום בתים ישנים מטים לנפול וחלקם משופצים עם גדר מסביב וישר חושבים על שכונת וילות בנויות אבן ירושלמית, וכשרואים את המודעות לפעילויות חגיגות ומסיבות חושבים על "גן-הפקאן" או "אחוזת-רונית", ואפילו למורה הדרך הטוב ביותר יקשה להכניס את האוירה האמיתית. אני כעת ממש לקראת סיום 120 התמונות לפרק "מבעד לחלון", והשתדלתי שהתמונות גם תהיינה מעניינות בנוסף לעובדה שבכולן אתה מביט מבעד לחלון הרכבת החוצה, ובנוה-אור למשל רואים את גרוטאת האוטובוס משנות השלושים "סופר-וויט" ואני מביא בתוך עיגול צילום של האוטובוס כמו שנראה אז באמת (בצבעי תכלת לבן), כמובן שאי אפשר להכין פרק כזה כמו שבאת הייתי רוצה כי אז היו צריכים להיות בו 500 תמונות. אבל גם כך אני חושב שהתמונות מרהיבות. לגבי תחנת הרכבת בכפר יהושע למרות מה שעשה יריב ובגלל, אני רוצה לצלם מהצד תמונה של כל התחנה ואז אוכל לשחזר בעבודה לא מעטה את התל (תל-אל-שמאם) שמשום מה אף אחד לא תוהה היכן הוא? ואת הכפר הערבי, את דוכני הרוכלים במקום, שוק בעלי החיים, הנוסעים, המשטרה הבריטית, ילדי הכפר שמחפשים את מצית השדות, הקטר הממלא את כל התחנה בעשן ופיח, מנהל התחנה אבו-יוסף ונעליו המצוחצחות, ואיך לא את אבו-יוסף-השמן-בבטן-יש-לו בן הבומבג'י. תמונה כזו תבהיר בעצם לאנשים שבמקום היתה תחנה הומה ביותר, ואולי יבינו למה הכעס הרב על יריב שמיסחר אותה בלי הנד עפעף. למשל הנה תמונה נדירה של רכבת העמק יוצאת מחיפה לכיוון העמק ועוברת מתחת לגשל "של" (היום גשר "פז") בבניינו בשנות השלושים.
 

pinzo01

New member
תל אל שאמם מפוזר בשדות

בכמה שיחות שהיו לי עם כמה מזיקני כפר יהושע הם מספרים שהתל היה בשבילם מעין מאגר אדמה כדי לדשן/לרפד שטחים חקלאים והם פשוט "קילפו" אותו עד דוק.... אחד מבני הכפר הראה לי כמה כלי חרס שמצא בשדות שלהם וכן מטבעות וטען שהם הובאו עם העפר של התל לשדה הפרטי
 
זה מדגם מהסיפור

העלמו של התל תחילתו באיסוף אשפה, המשכו בדישון הקרקעות, וסופו מילוי ראש התל עליו יושב המושב שבראש התל היו בורות עמוקים והיו זקוקיקם למילוי, את "הפינאלה" נתנה מקורות כשבעת מתיחת קו מים "יישרו" את השרידים, והסיפור המפורט ב:"רכבת העמק - תחנות וסיפורים".
 
ומכיוון שאיש לא ענה מהו הצילום

הרי כולם מכירים את מחלבות תל-יוסף, המפעל הענק ליצור מוצרי חלב. המבנה המקושת שבתמונה הוא מחלבות תל יוסף המקוריות, אליהן הייתי מביא את כדי החלב כל בוקר בשנות בחמישים-שישים.
 
מאיר ממתי אלה המחלבות?

הם נראים כמו מבנים של הצבא הבריטי (מה שאפשר עדיין למצוא שרידים במחנות צבא וגם בבית החולים בתל השומר). האם המחלבות לא התפתחו מהמחלבה המקורית של קיבוץ תל יוסף?
 
מחלבות תל יוסף

מספר שנים אחרי הקמת הישוב הוחלט על הקמת המחלבות ונבנו המבנים שבצילום שאין להם שום קשר לבניה בריטית (לא היה שום מבנה כאשר הם הגיעו להתיישב במקום), כאשר בכוונה המחלבות נבנו סמוך לדרך הראשית גם כדי להקל על הבאים למקום וגם לא להטריד את הישוב עצמו. לפני שנים רבות החליטו לפתח את המחלבות למה שהן כיום והאתר החדש נבנה כחמישים מטר מהאתר המקורי ונראה אחרת לחלוטין (מצורפת תמונה מהפרק "מבעד לחלון")
 
המוזר

שהיכן שכבר כתוב, אז כתוב שמחלבות תל-יוסף נבנו ב-1936 אבל בשום מקום אני לא מוצא הסבר מפורט יותר. אבל מפי הגבורה: בהיותי מרכז המשק בקבוצת יזרעאל בשנות השישים עד הגיוס לצהל ב-1963, כל בוקר הבאתי חלב לתל-יוסף ואת הכדים פרקנו במבנה הזה עם הגגות המקומרים. שוחחתי עם מנהל התחבורה של תנובה במחלבת תל-יוסף, נועם פנחס ממושב פרזון שגם הוא היה מביא חלב לשם בזמנו (וטלפונית נפלנו זה על צוארו של זה, כי אנחנו מכירים מאז ,יא-וולי, עברו יותר מארבעים שנה מאז) הוא מספר כך: לעין חרוד היתה ויש מחלבה נפרדת מחלבת תל יוסף נבנתה ב-1926 באותו מקום בו היא נמצאת כיום, ואילו המבנה עם הגגות המקומרים אליו הבאנו את הכדים היה מרכז שינוע שתפקידו היה לקבל את החלב מאיתנו ולהעבירו למשאיות המיכליות של מרכז ההובלה "בית שאן חרוד" הצמוד, חלק מהחלב עבר לתל אביב וחלק למפעל בתל יוסף לייצור מוצרי חלב.
 
למעלה