אני מאמין שזה דווקא כן מעיד על מיניות מסויימת
אבל לא בטוח שגבוהה, ישנם אנשים(מעטים) שבכלל אין להם תדחף הזה, ישנם כאלה שכמעט ואין להם, ישנם כאלה שיש להם הרבה, ישנם כאלו שיש להם מעט, ישנם כאלו שבאמצע, ישנם שהוא חזק אצלם ישנם שהוא חלש אצלם וכו. לא חושב שיש בזה משהו רע, סך הכל זה אחד הדברים שהופכים אותנו לאנושיים, לטוב ולרע. ישנו הבדל מסויים בין דחף מיני לדחף אחר כגון צמא, רעב או שינה גם אם זה מרגיש לך אותו דבר, במשלושה דברים שציינת זה לא רק דחף זה גם צורך, במקרה של דחף מיני זה נתון לוויכוח, אבל לא תמותי ולא תחלי מזה 'שהצורך' הזה לא ימולא, סביר להניח שמקסימום תרגישי מתוסכלת ולא מסופקת. בכל מקרה העובדה שזה לא רק דחף מיני אלא גם רצון לספק אותו עם אדם אחר זה משהו שבהחלט מעיד על מיניות מסויימת בך, כי לא-מיני 'מהשורה' יכול להיות את הדחף המיני אבל לרוב הוא לא ירצה לספק אותו עם אדם אחר.
מה עושים בסיטואציה הזאת? יש שלושה דברים עיקריים שאפשר לעשות, לספק את עצמך(גם אם היית מעדיפה לעשות את זה עם עוד מישהו), לספק את זה עם אדם אחר(עדיף בן זוג אבל לא חובה), או להשאיר את זה ככה, אוליי אחרי כמה זמן זה יחלוף גם ללא שום מימוש/סיפוק של זה ואוליי לא. לא תמיד הדחפים או 'הצרכים הפיזיים' של האדם חופפים לאישיות שלו או למציאות בשטח, על כן אם למלא את הרצון הזה או לא נתון להחלטתך, וכך גם איפה, מתיי, אם מי וכו, ליצורים אינטליגנטים יש את אפשרות הבחירה הזאת. אני חושב שאם יש לך אפשרות לספק את זה בלי לפגוע או להפגע סתם אז תעשי את זה, אין פה שום דבר שהוא יותר נורא מכל דחף אחר, אלא כאשר שולט זה שולט לחלוטין באדם וגורם לו לא להפעיל שיקול דעת, בהתאם לאישיותו ולנתונים בשטח.
