תיקשור נשמות

תיקשור נשמות

רותי שלום רב!!! אני מקווה מאוד שהגעתי לפורום הנכון ואוכל למצוא תשובות לכל השאלות שמציפות אותי. הבן שלי לידור חיים היה ילד בן 7 שחלה במחלת הסרטן הוא עבר טיפולים כימותרפים והדבר המדהים ביותר הוא התייפה וגדל בצורה מדהימה,הוא קיבל את המחלה אך לא ידע את המשמעות של הסיכונים במחלה,הוא חשב שסרטן שיש במים נכנס אליו לגוף. הוא היה ילד שמח ותמיד הסתובב במחלקה עם עמוד כימותרפיה כדי לשאול מה שלום החברים שלו,היה מתחלק עם החבר למחלקה בסנדוויץ,ילד מדהים,ילד עם שמחת חיים ונתינה גדולה לאחרים..במוצאי שבת ה13.10.07הוא הרגיש לא טוב,בעלי לקח אותו למחלקה ואני נשארתי בבית עם התינוק,דיברתי עם לידור והוא אמר לי שהוא מרגיש בסדר אמרתי לו :"לך לנוח,אמא תבוא בבוקר|" והוא ענה לי :"טוב אמא".למחרת בבוקר כשהגעתי למחלקה הבשורות היו רעות הילד נפטר.קיבלתי את הבשורה המרה והתחלתי להשתולל,פשוט לא האמנתי ,לא יודעת איך נתנו לי זריקה וכדורים והביאו אותי הביתה.ומאז חיי השתנו.אני מלאת שאלות ולא מוצאת מנוח לנשמתי.יש לי 3 ילדים כולם בנים,ילד בן 14,לידור חיים נפטר בגיל 7 וחצי וילד בן שנתים. אני בקושי מתפקדת ומה שמחזיק אותי זה תחיית מתים ונושאים דומים.למה לא הספקתי להפרד ממנו?למה אני?האם טוב לו? אני מאמינה בבורא עולם אך יש לי הרבה שאלות.וממקום של כאב אני שבור,אני כל יום בוכה וקשה לי להמשיך הלאה. הכי מוציא אותי מדעתי איך הוא היה בתקופת המחלה,הוא היה פעיל ומלא בשמחת חיים,את הטיפולים שהוא עבר הוא היה צריך לשכב במיטה ותופעות לוואי,אך לילד שלי לא היו תופעות,יכולת להבחין שהוא חולה בסרטן כי רק הקרחת הסגירה אותו. רותי שכחתי לציין שמאז היוולדו אנחנו מאוד קשורים,היה לנו קשר יותר מאמא ובן,היו לי 3 ילדים ואל לידור הייתי הכי קשורה כמו ילדה שלא היתה לי ומיום שהוא נפטר אני מרגישה כאובה ובמשבר גדול,האם תוכלי לענות לי על השאלות.למה זה קרה?למה אני?למה אני מרגישה מחוברת מאוד מעמקי נשמתי?הוא היה בן 7 שחלה ועבר 7 חודשים של טיפולים מה יש לי ממספר 7? האם טוב לו?למה לא הספקתי להפרד ממנו?איך אפשר להמשיך הלאה? אני מבקשת סליחה מראש על זה ששפכתי את ליבי,אין לי עם מי לדבר שיכול להבין אותי,אני מקווה מאוד שהגעתי למקום הנכון. בתודה מראש על הכל!!!!
 

פריז1

New member
קראתי והתחלתי לבכות.

חייבת להיות מטרה ותכלית לחיים האלה. לא יתכן שאנחנו כאן לחינם. אני מאמינה שתפגשי את בנך שוב בסוף החיים האלה. אבל בינתיים יש לך כאן תפקיד. מעבר לזה שיש לך עוד ילדים שזקוקים לך מאוד, יש לך את עצמך. החיים האלה הם בשבילך, ואת צריכה לנצל אותם בצורה הכי טובה, כל עוד את יכולה. אני איבדתי את אימי לפני 11 שנים מאותה מחלה נוראה. הייתי ילדה, ומאז אני מתגעגעת אליה וחושבת עליה הרבה. לפעמים אני מרגישה שהיא שומרת עלי, ולא נותנת לדברים רעים לקרות ואולי לפעמים נותנת עצות. אני בטוחה, גם בגלל הקשר החזק שהיה לך עם לידור, שהוא יהיה איתך וילווה אותך ברגעים השמחים שלך בחיים, והפחות שמחים. זה לא נגמר.
 
נסתרות דרכי האל

פריז יקרה!! אני מאמינה לכל דבר יש סיבה בחיים.אני מסכימה איתך על אותם דברים שיש לי בעולם.ובטוח שיש לי תפקיד אך יש לי הרבה שאלות שלא נותנים לי מנוח.אני לא מרגישה את הילד כאילו שהכל נחתך והמסך ירד ביום בהיר אחד וזה הורג אותי.
 

פריז1

New member
כי זה נכון. משהו באמת נחתך...

ויקח גם הרבה זמן כדי ללמוד לחיות עם זה. זה טוב מאוד שתחקרי את נושא המוות. וזה חשוב מאוד שתקראי ספרים על גלגולי נשמות. חשוב שתביני שהמוות הוא לא הסוף. אני לא אומרת את זה ובטוחה בזה ב 100%, אבל אני פשוט יודעת שיש סיבה לחיים. הסיבה ההגיונית היא למידה וחוויה. אני לא יודעת כמה כבר קראת על הנושא הזה אבל האנשים שאנחנו חיים איתם היום, הם אנשים שהכרנו מגלגולים קודמים. מאוד סביר שהכרת את בנך בגלגול קודם ושהיית קשורה אליו גם אז. את לא מרגישה את הילד כי הוא לידך כמו שאנשים אחרים לידך. אבל אני מניחה שאפשר ללמוד להסתכל על הדברים בצורה שונה כמו בתקשור, וללמוד לראות דברים שבדרך כלל נעלמים מהעין. זה לא הסוף. אני מציעה שתקדישי זמן למחקר הזה, אבל שהזמן המוקדש יהיה מוגדר, כדי שלא תנטשי את המשך החוויה שלך. חשבתי על זה שאני נשמעת קרירה עם הקדשת הזמן המוגדר... האמת היא שנושא המוות הטריד אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, ואני עדיין מתקשה לעכל את זה שאמא שלי לא כאן ואני לא אוכל להעזר בה בעתיד, למשל כשארצה להתחתן ולהביא ילדים משלי. אז למען השפיות, להמשיך לחקור ולהמשיך בחיים.
 
גילגול נשמות

אני כבר4 חודשים אחרי מות הילד ומאז אני חוקרת את נושא המוות,אני קוראת ספרים ואני יודעת שמוות הוא התחלה של החיים האמיתים באמת.המוות הוא לא סופי.אני מבינה את כאבך העצום של מות אימך וברור שכל החיים היא תחסר לך כמו שהילד שלי יחסר לי בחיים.מה נותר לנו לעשות?רק להמשיך ולחקור.אני מאמינה בגילגול נשמות,אני בטוחה שאני ולידור היינו מכירים בגילגולים קודמים,אך בכל זאת עדיין אין לי מושג למה זה קרה?וכמו שפירטתי נישארתי עם הכאב הגדול והמון שאלות מציפות אותי ומדירות מעיני שינה ותיפקוד רגיל.הייתי מאוד רוצה לעבור היפנוזה ולהיות שם בגילגול קודם ולראות ואולי להבין מה הסוד הגדול???????????
 
../images/Emo7.gif כ"כ עצוב , אני עם דמעות בעיניים

לפי מה שכתבת לידור ילד מדהים, מקסים ומיוחד במינו. יש לי תחושה שהוא חי חיים מלאים , ידע להוציא את הטוב מכל דבר ולהעריף שפע של אהבה ושמחה. זכית שילדת אותו, הכרת אותו והיית איתו. אני מאמינה שהנשמות של הקרובים לנו מלוות אותנו, ורוצות שנמשיך עם חיינו. הפרידה היא מאוד חשובה, ויש דרכים מגוונות להפרד מלידור - אפשר בדרכים של פסיכודרמה או בדרכים יותר רוחניות. מתוך ההתמחות שלי בקריסטלים, הייתי ממליצה לך ללכת עם שרשרת אמטיסט, האמטיסט מסייעת במצבים של מעברים בחיים. אין ספק שברגע שתפרדי ממנו , ותשחררי את החלק הזה בתוכך, תוכלי להמשיך את חייך מתוך השלמה. לידור תמיד יהיה חלק ממך וממשפחתך.
ענת
 

shandror

New member
../images/Emo204.gifחייבת להגיב על השורה שלך

בחתימה שלך ענתוש, לכל אדם יש ערך! בערך לא זוכים, אלא הוא ישנו , עצם העובדה שהאדם קיים , הוא בעל ערך, ואין לזה מדידה , עצם העובדה שקמת בבוקר, מבלי שעשית כלום יש לך ולכולם ערך!!! יום טוב ומקווה שתמצאו הרבה נחמה ושלווה
 
היי שני, לא חשבתי על המשפט הזה ככה...

מבחינתי , בחירת המשפט הזה הוא יציאה מתוך מירוץ העכברים בו אנו חיים - שבו אנו "מדידים" בהצלחה, בכסף, בכל מה שהחברה המערבית, שאנו שייכות אליה, מודדת כהצלחה. ולדעתי , בדיוק כמוך, לכולנו יש ערך וכולנו יכולים לתת את הערך המוסף שלנו למען חברה יותר טובה, יותר שיווינית, יותר אקולוגית, יותר שמחה... כל אחד בתחום שלו, בתחומי העניין שלו. אני מאמינה שלא סתם באנו לעולם, באנו כדי לתרום משהוא , לצעוד עוד צעד קדימה , לסייע . והערך הוא במעשים הקטנים: לעזור לילדה קטנה לחצות את הכביש, להקשיב לחברה, לצחוק עם הילד שלך, לתת חיבוק, לנסות לעזור, לחשוב על המצאה שתעזור למישהוא
 

BABE111

New member
בהקשר לכתבה הכואבת....

את אישה חזקה!!!! את אישה מדהימה!!! אישה עם יכולות עצומות של כוח נפשי לדעתי.... שולחת לך את אור....
המון אוררר כדיי שתיהיי חזקה להמשיך ולגדל את שני בנייך חיבוקים..BABE
 

לירוני23

New member
היי

אני מצטערת לישמוע מה עובר עליך...... אני לא מחליפה את רותי אבל אני משתפת בידע שלי... לפני שאנחנו ההנשמות יורדות לכאן אנחנו מחליטות מה נעבור כאן. אנחנו מחולקים לקבוצות נשמות,שבדרך כלל אנחנו יורדים עם קשר לכאן,קשר נישמתי. למה את? כי נישמתך בחרה לעבור את השיעור הזה,כמו שיש נשמות שמחליטות להוולד בפיגור או עם נחות .... יש מקרים שיש נשמות שאוהבות אותנו כל כך שהן מוכנות לרדת איתנו לכאן לעזור לנו לעבור את השיעורים שלנו כאן. יש מקרים שתינוק נולד מת,בגלל שהנשמה היתה צריכה לעבור את ההריון בלבד,זה מה שהיתה זקוקה לו. יש כמה אפשריות אבל לעולם לא נדע באמת את השיעור כי כך,כי אולי המודעות תפריע לנו ללמוד מהשיעור. אני בטוחה שטוב לו,למעלה יש עולם מלא באהבה אין מוות.אין דבר כזה,יש רק פרידה מהגוף.אני ראיתי נשמה היא עמדה מולי בצבע לבן שקוף. גם אני רשמתי על אובדן,אומנם אני לא משווה חלילה,גם אני הייתי בהריון ולפניי שבכלל ניכנסתי להריון ,באה אליי נשמת העובר ואמרה לי שמחכה לי הריון,והיא שמחה להיות ילד שלי.אני ממש ניקשרתי אליה.והיום אחריי ההפלה קשה יותר,בגלל שהייתי קשורה לנשמה הזאת.(אז אני מבינה אותך שאת אומרת שאת מחוברת מעומק נישמתך) קשה להמשיך הלאה הגעגועים קשים מאוד,אבל זוהי פרידה זמנית אנחנו ניפגשים כולם חזרה בסוף. תדעי שהוא קיים הוא יודע מה קורה איתכם. גם לי יש סבא שהוא ניפטר והוא מאוד חסר,ואני מתגעגעת אליו המון.אבל הוא עדיין נמצא איתי ולפעמים הוא מדבר איתי,ומעביר לי מסרים. הוא אפילו ממשיך לדאוג למישפחה,ושמישהו במשפחה לא בסדר הוא שולח אותי אליו,הוא אומר לי שיש שם בעיה,ושאני ילך לשם ואז שאני נמצאת שם הוא אומר לי מה להגיד.(הוא כמובן אומר לי לא לספר שהוא שלח אותי). סבתא שלי בקושי חיה מאז שהוא ניפטר,ואנחנו צריכים להבין שהם רוצים שאנחנו נהיה שמחים ומאוושרים למרות מותם,והם מעדיפים אותנו מאושרים על פניי עצובים. לדוגמא סבא שלי קצת קשה לו ליראות את סבתא שלי עצובה. אני בטוחה שהילד המקסים שלך המלאך הקטן שלך,אוהב אותך מאוד ורוצה אותך חזקה ואיתנה מגדלת את משפחתה באושר ובידיעה שהמלאך הקטן נמצא ומרגיש אותכם. אני משתתפת בצערך,שולחת לך המון אהבה וכוח,את אישה חזקה ומיוחדת... זאת הבמה של רותי מצטערת רותי אם כתבתי פשוט הרגשתי שאני חייבת.
 

jj25

New member
היי לירוני23

היי חמודה ! אתמול שלחתי אלייך מייל. מחכה שתישלחי אליי בחזרה. כל טוב !
 

obobus

New member
../images/Emo7.gif קשה להתחיל ולדעת מה לומר

אני משתתף בצער ובכאב שלך. נשמע שהיה לך ילד מקסים שפיזר אור ואושר סביבו!! חשוב שתדעי ושתרגישי את זה בתוכך שהנשמות הן ניצחיות, הגוף הזה הוא תחפשות זמנית שבאה ללמד אותנו שיעור. בגיל 10 איבדתי את סבא שלי מאותה מחלה. מאז, הרבה לילות בילדות שלי וכשגדלתי, ראיתי אותו עומד ליד המיטה שלי, מסתכל עלי כשהלכתי לישון. זה לא היה חלום ולא אשליה, לפעמים אנחנו גם מדברים. חשוב שתדעי שלמרות כל הכאב, ואת צריכה את הזמן לכאוב, זה לא נגמר כאן ואתם תפגשו. תנסי להקשיב לשקט שלך כדי לדעת ולהבין מה השיעור שלך בחיים האלה. תקראי את מסע הנשמות (הפורום על שמו), הוא עוזר להבין דברים.
 
למעלה