תיסכול עצום!

[מיכל שלום10]

תיסכול עצום!

אז זה קצת ארוך, מקווה שיהיה לכם כוח לקרוא הכל.
אני ובעלי נשואים שנה ולפני זה יצאנו 6 שנים. בקשר שלפני הנישואים ידענו המון עליות ומורדות אך שנתיים לפני הנישואים הוא פשוט עשה שינוי ב180° ונהיה הבנאדם המדהים שהוא!
לפני הכל יש לציין שהוא בעל מעולה והבעיה שיש כרגע גורמת לי לתסכול ענק.
בעלי תמיד היה גבר עצמאי ובעלותו שתי חנויות, ככה שתמיד ידעתי שיעבוד עד מאוחר. לפני שנה (כמה חודשים לפני החתונה) נכנס איתו חבר בתור שותף. ואז הייתה להם חנות אחת ותמיד שניהם נמצאים בה באותו הזמן ואני הייתי צריכה להיות חצי יום לבד בבית אחרי העבודה. עד שבאחד הלילות ממש התפרצתי והייתה מריבה ענקית על ההסדרי עבודה. שלא יכול להיות ששניהם יחד כל היום. ואז נעשתה חלוקה של משמרות. זה עבד יפה עד שהם קנו עוד עסק ואח היה כאן ובעלי בשני. הבנתי את זה ושתקתי. פרנסה. באותו זמן גרנו בבית פצפון שהיו לי עליו מיליון תלונות ואז הגיעה הצעה לעבור לגור בבית גדול אבל עם השותף. ולחלק את השכר דירה ככה שיצא ממש זול. אני כמובן בטיפשותי הסכמתי. ומאז החלו הבעיות. השותף הוא רווק והוא בנאדם שלא מוכן להתחלק ככה שהכל נופל עליי. אז בפעמים הראשונות עוד ישבנו וטיפלנו בדברים אך עם כל פיצוץ גם אני ובעלי רבנו והוא תמיד שלף את הקלף של את זו שהסכמת אי אפשר להפר חוזה באמצע. תוך כדי אני הפסקתי לעבוד והתחלתי ללמוד. משהו שהקשה על בעלי ויצר עוד חיכוכים. באחד הרבים שלי ושל השותף דרשתי מבעלי שיעמוד לצידי מה שכמובן לא קרה כי הוא רצה לצאת בסדר מכל הכיוונים ומה שיצא שאני התחרפנצי עליו, בכי צעקות ממש סף התמוטטות עצבים. הוא לקח את עצמו וישן אצל חבר. למחרת התקשר אליי תארזי את הדברים שלך ותלכי. אני כמובן הפכתי עולמות כדי לרכך אותו ובסופו של דבר העמדנו תנאים והשלמנו. מיותר לציין כי באמת אשמה גדולה היא בי ובעלי הוא אדם מאוד סובלני. מאותו רגע אני והשותף במלחמה קרה. הוא כמובן לא תרם/קנה כלום לבית ואני בדעה שלא יגע לי בכלום. למרות שהוא לא שם עלי ככ. בעלי לא מוכן להתערב בריב ואני בתיסכול אדיר מה לעשות!! איך הוא יעוף מפה! כי מצד אחד אין לנו כסף לשלם שכירות גבוה, ומצד שני הוא דופק לנו את הזוגיות!! עוד חלק, אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר שנה ולא מצליחים. והוא נאוד פוגע לי בתהליך הזה. אין לנו כבר את האינטמיות של זוג צעיר. ונהרסה לנו הזוגיות ממש.. מה עוד אפשר לעשות?!
ואני מאוד לא רוצה לפגוע בבעלי, אני אוהבת אותו מאוד. ולאור כל מה שעברנו אני בטוחה שגם הוא.

 

[מריוס זכריה]

לא ממש מסובך

אתם צריכים לאל לגור עם השותף. נקודה.
השכירות יקרה? לא רק לכם. לכולם.
לפני כן גרתם בלי השותף, בבית קטן. ובכן, עדיף בית קטן בלי שותף מבית גדול עם שותף.

גם כשיש חוזה שכירות בלי אפשרותך ל צאת באמצע, ברוב המקרים ניתן לשכנע את המשכיר לוותר לכם או לשלם לו קנס כלשהו סביר.

אפשר גם להוציא את השותף מהדירה (בהסכמה, כמובן), ולשלם במשך עוד כמה חודשים שכ"ד גדול יותר.

בקיצור, הכנסתם עז, ואין ברירה אלא להוציא אותה מהבית.

 

[דניאל2580]

נסיון להציג נקודת מבט אחרת -

בעלך עובד בעסק משלו (לא משנה כרגע אם יש שותף או לא); את מפצלת את העבודה שלו בינו ובין השותף כי את צריכה להיות חצי יום לבד בבית (הכוונה בלי תינוק, כן? שזה סיפור אחר לגמרי).
אתם גרים בבית שיש לך המון תלונות עליו; בעלך מציע לעבור עם השותף כדי לחסוך כסף ולחלק את שכר הדירה והסכמת.
את הפסקת לעבוד והתחלת ללמוד (משמע, כל הנטל על בעלך); הנטל על בעלך גדול ובעצם הוא המפרנס העיקרי, כשהשותף שלכם לדירה הוא גם השותף שלכם לעסקים (ולפיכך, יש חשיבות מסוימת בשמירה על שלום בית).
את מצפה מבעלך שיעמוד לצידך בבית כשברור שאת שמה אותו במצב לא נעים מכיוון שלאחר מכן הוא גם צריך לעבוד עם השותף שלו ולא רק לחיות איתו. וכשהוא סירב (אגב, סירוב הגיוני לדעתי) - את כמובן פנית לצד הרגשי וקצת התחרפנת.

מה שאני מנסה להגיד הוא - יכול להיות שבעלך לא מושלם (זאת אומרת, בטוח שבעלך לא מושלם) אבל ממה שאת מספרת כאן נראה שיש לו סבלנות רבה כלפייך ושיחסית לאדם שגם מפרנס וגם מנסה לרצות את אשתו את מקשה עליו, מה שאת רוב השינויים שבוצעו (פרט לרכישת חנות נוספת) היו בעיקר כדי לנסות ולרצות אותך.
אני ממליץ לך על שני דברים - קודם כל, לקחת דברים קצת יותר בקלות ולנסות לשים את החיכוכים בצד מתוך התחשבות בבעלך, אפילו אם השותף שלכם הוא רווק מלוכלך. שנית, תתחילי ליזום ולחפש פתרון בעצמך לנושא אפילו במחיר של תשלום נוסף על מה שיש כיום. אין מה לעשות, כמו שמריוס אמר, לכולם יקר - אבל אם זה מספיק חשוב לך את גם תהיי מוכנה לשלם על זה.

נראה לי שזה יעזור גם לזוגיות שלכם וגם לשותפות העסקית של בעלך וחברו.

 

[אייבורי]

שני דברים

אין ספק שאתם צריכים לוותר על הבית הגדול+שותף
או למצוא שותפה נחמדה יותר.

ולא ממש הבנתי איך קשורה כל פרנסת בעלך עם החנויות השונות
לעובדה שאתם גרים בבית עם שותף שאינך מסתדרת איתו.

דר"א נשים נוטות לריב ואז לצפות שהבעל יכניס את הראש שלו לסחי.
הציפיה הזאת אידיוטית ולרוב גורמת לתסכולים

 

[אנה לנקין]

ורק אותי מטרידה העובדה

שאין לכם כסף לשכור דירה שמתאימה לזוג, את הפסקת לעבוד והתחלת ללמוד, ובעלך נמצא כל הזמן בעסק,

ודווקא עכשיו אתם מנסים להביא ילד?

זוג לא יכול לחיות עם שותפים, בטח לא כאלה שלא מסתדרים איתם, אז אתם צריכים למצוא פתרון לבעיתת הדיור הזו.
במידה וזה לא מתאפשר - לא יזיק אם תלמדי להבליג ולשתוק.
בעלך לא צריך להיות באמצע בין אישתו לבין השותף העסקי שלו, ואת ממש אבל ממש לא צריכה להעמיד אותו שם בכח.

 

[Another Girl]

אם בעלה לא רצה להיות באמצע הסיטואציה הזו

הוא לא היה צריך להעלות ולהוציא לפועל את הרעיון ההזוי של "שלושה בדירה אחת". מאותו רגע שזה קרה הוא בהכרח יהיה בין הפטיש לסדן, והוא לא יכול להתנער מהסיטואציה כדי לצאת בסדר עם השותף. יש לו אישה בתווך, שלפי מה שמשתמע הוא לא שם עליה יותר מדי קצוץ - וכנראה שזה מקור הבעיה האמיתי כאן.

וכן, מסכימה איתך שבמצב שבו אין כסף לשכור דירה בזוג ואין לאחד מבני הזוג עבודה קבועה בהווה או בטווח הנראה לעין לנסות להביא ילד לעולם זה לא חכם, אגואיסטי ובלתי אחראי.

 

[אנה לנקין]

לדעתי, זו דווקא היא

ששמה עליו קצוץ.

מצד אחד, מתלוננת שהוא בעבודה והיא "צריכה להיות חצי יום לבד בבית אחרי העבודה",
מצד שני, עוזבת את העבודה בשביל ללמוד (משום מה לא נראה שיש לה הרבה חסכונות/הורים עשירים, שתתקן אותי אם אני טועה).

היו לה מיליון תלונות על הבית הקטן שיכלו להרשות לעצמם, והרעיון לגור עם השותף נראה לה הגיוני - עכשיו צריך להתמודד עם ההשלכות.

הוא בהכרח יהיה בין הפטיש לסדן אם הוא נשוי לבחורה אגואיסטית שלא רואה מעבר לאף שלה.
עם כל הכבוד, אפשר להראות קצת יותר תמיכה בבנזוג שלך ובמטרות שלו, וללמוד להבליג בשביל שהוא לא יצטרך להלחם את המלחמות שהיא מתחילה.

 

[Another Girl]

מסכימה שהיו כאן טעויות, של שניהם

ואני רחוקה מלחשוב שהיא צדיקה וחפה מטעויות. ממש להפך.

אבל אני חושבת שעם כל הכבוד, ובשורה התחתונה - התמיכה שאת מדברת עליה צריכה להיות הדדית. לא ייתכן שמרוב שהוא ירצה לצאת בסדר עם השותף הוא יריב עם אשתו ללא הפסקה, עד לנקודה שיגיד לה לקחת את הדברים שלה וללכת (סליחה חבר, אבל יש לך את זה ביותר פטרוני ומגעיל?). היא אשתו, והיא באה לפני השותף לעסקים, וגם לפני העסקים עצמם (מה שנראה שהיווה בסיס לחיכוכים שם מזה תקופה ארוכה). לא ייתכן שהוא ישאיר אותה לבד במערכה, ולא משנה מה הצדק היחסי שלה במריבה או איזו בטן מלאה הוא צובר עליה.
אם זה לא הראש, אפשר באמת להתחיל לפרק את הבאסטה.

 

[אנה לנקין]

חשיבה נפוצה

שהאישה צריכה להיות חשובה יותר מהעסק ששם לה אוכל בצלחת.

אני לא יודעת מה בדיוק קורה ביניהם,
לא יודעת עד כמה מוצדקים או מגוחכים הריבים שלה עם השותף,
או מה גרם לו להגיד לה לעזוב את הבית.

אם את מסתכלת נטו על הסיפור שהיא מספרת פה, את כבר יכולה לראות כמה בעיות -

"בעלי תמיד היה גבר עצמאי ובעלותו שתי חנויות, ככה שתמיד ידעתי שיעבוד עד מאוחר."
ומיד אחרכך-
"עד שבאחד הלילות ממש התפרצתי והייתה מריבה ענקית על ההסדרי עבודה."

זה כבר מראה הרבה על צורת התקשורת שלה.

גם בהמשך, היא מתארת ריב היסטרי - כמעט התמוטטות עצבים - שבסופו הוא הלך לישון אצל חבר ויום אחרי ביקש שתעזוב.


אני חושבת שמאוד חשוב לא להאשים רק צד אחד ולהבין שלשני בני הזוג יש אחריות על מערכת היחסים שלהם,
אבל אם הכותבת מבקשת עצה, אז לסתום את הפה - זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת.

 

[פיסטוק אורגני]

כל הכבוד

שעלית עליה כבר בהתחלה .

 

[צעד רומני]

אנסה לעזור

חשוב שבעלך והשותף יסתדרו כי הם שותפים לעסק שזה גם ככה מצב רגיש
אז אל תנסי לסכסך ביניהם ובעיקר אם את לא עובדת וההכנסה היחידה היא
החנויות של בעלך .
עשיתם טעות גדולה שעברתם לגור איתו כי אתם זוג צעיר ונשואים טריים
ואתם צריכים את הפרטיות שלכם . איך תביאי ילד אם את מנסה לערער
את ההכנסה היחידה שלכם עכשיו?
אני מציעה שתחפשו בהקדם דירה חדשה אפילו עם שותף או שותפה
אבל תבדקו לעומק עם מי אתם גרים. אני ממליצה לגור לבד בבית קטן
מאשר בבית גדול עם אנשים נוספים שיכנסו לכם לתוך הדינאמיקה של היחסים.
כל טוב

 

[lucyjordan]

רק לי נדמה

שהזוגיות של הבעל עם השותף קצת מוזרה? הכנסת אותו לעסק ואז גם לבית, ועוד גרמת לאישתך רגשי אשמה שהיא מתנגדת להמשיך לגור איתו בטענה שהיא הסכימה ולכן שתשתוק? מה קורה פה?
אני מאמינה שאת צריכה לעשות הכל כדי להיות בדירה משלכם. אפשר לפרק שותפות בדירה , זה לא סוף העולם. אם הוא לא יוצא מהבית אז תצאו אתם. עדיף חדר לבד מאשר בית עם שותף שמפרק לכם את הזוגיות.
בהצלחה.

 

[Another Girl]

גם לי זה עבר בראש כשקראתי אותה

 

[I C E M A N 7]

לעשות הכול כדי להיות בדירה משלהם

זה אומר להרים ת'תחת מהספה ולצאת לעבוד.
כל עוד היא תחת סעיף הוצאות בלבד, הדבר היחידי שמוטב לה לעשות זה לנשוך שפתיים ולפתוח את הג'ורה רק לטובת אכילה מציצה ובליעת גלולות.

 

[מיכל שלום10]

בנוגע לדברים שלא מובנים

הדגשתי בהודעה הראשונה שאני מאוד אוהבת ומעריכה את בעלי על עצם היותו המפרנס היחיד. בקשר לשותף הוא בחור מבית חרדי שיצא מהתלם והאבא לא מוכן לקבל אותו. ההחלטה לשכור יחד לכתחילה הייתה כדי לחלץ אותו מהמצב. המצב שאני לא עובדת נעשה בהסכמה של בעלי ללימודים על מנת ליצור לנו עתיד טוב יותר. ובקשר לילד,בעלי רוצה יותר ממני ויש לנו את האמצעים לכלכל אותו. ככה שאין כאן שום אגואיסטיות.
מה שכן פתח לי את העיניים זו התגובה של דניאל. אני באמת צריכה לשתוק ולהעביר דברים מסוימים. אבל קשה לי עם הסדרי עדיפויות שלו. למרות שלקחתי על עצמי יותר לשתוק ופחות לדרוש.
מעבר לזה שאני לומדת ועובדת בעבודות מזדמנות מידי פעם אני גם מתחזקת את הבית. אני לא נותנת לו להרים כוס אפילו. אז לי קשה עם השעות המאוחרת כי היום של מתחיל ב6 בבוקר ונגמר ב1,2 בלילה. ויש לשותף שלנו קטע שכל פעם שבעלי מגיע לבית(כמובן בשעות לא סבירות) להחליט לשבת איתו על סיגריה ושיחת נפש. כל היום היית איתו עכשיו נזכרת?!
בקיצור אני חושבת שהשורש של הבעיה היא התקשורת! תקנו אותי אם אני טועה. אשמח לעצות איך להבליג ובאמת לבוא מנקודה שהוא לא חייב לי כלום. איך עושים את זה?

 

[פיסטוק אורגני]

בהודעה הראשונה כתבת שעברתם לגור עם

שותף בגלל שרציתם להוזיל את מחיר השכירות ועכשיו את משנה את העלילה וכותבת שהשיקול הכלכלי לא משחק תפקיד.

ולא התקשורת הלקוייה ביניכם היא האישיו העיקרי אצלכם . מתקבל הרושם מהכתיבה שלך שאין לכם מושג מה המשמעות של נישואים , הקמת משפחה , גבולות , תכנון לטווח ארוך וסדרי עדיפויות.

 

[מיכל שלום10]

בנוגע לדברים שלא מובנים

הדגשתי בהודעה הראשונה שאני מאוד אוהבת ומעריכה את בעלי על עצם היותו המפרנס היחיד. בקשר לשותף הוא בחור מבית חרדי שיצא מהתלם והאבא לא מוכן לקבל אותו. ההחלטה לשכור יחד לכתחילה הייתה כדי לחלץ אותו מהמצב. המצב שאני לא עובדת נעשה בהסכמה של בעלי ללימודים על מנת ליצור לנו עתיד טוב יותר. ובקשר לילד,בעלי רוצה יותר ממני ויש לנו את האמצעים לכלכל אותו. ככה שאין כאן שום אגואיסטיות.
מה שכן פתח לי את העיניים זו התגובה של דניאל. אני באמת צריכה לשתוק ולהעביר דברים מסוימים. אבל קשה לי עם הסדרי עדיפויות שלו. למרות שלקחתי על עצמי יותר לשתוק ופחות לדרוש.
מעבר לזה שאני לומדת ועובדת בעבודות מזדמנות מידי פעם אני גם מתחזקת את הבית. אני לא נותנת לו להרים כוס אפילו. אז לי קשה עם השעות המאוחרת כי היום של מתחיל ב6 בבוקר ונגמר ב1,2 בלילה. ויש לשותף שלנו קטע שכל פעם שבעלי מגיע לבית(כמובן בשעות לא סבירות) להחליט לשבת איתו על סיגריה ושיחת נפש. כל היום היית איתו עכשיו נזכרת?!
בקיצור אני חושבת שהשורש של הבעיה היא התקשורת! תקנו אותי אם אני טועה. אשמח לעצות איך להבליג ובאמת לבוא מנקודה שהוא לא חייב לי כלום. איך עושים את זה?

 

[מיכל שלום10]

ועוד משהו

ועוד משהו, השותף הוא חבר ילדות של בעלי. שד"א תמיד קינא בקשר שלי וששל בעלי. תמיד ניסה לסכסך ולהפריד.
אבל דווקא בשנים האחרונות כן הסתדרנו ואפילו היינו די חברים טובים.
אולי המעבר לגור יחד גרם למה שהיה פעם להתפרץ.
וזה לא שאין כסף לדירה ממוצעת, זה שזה בעייתי להפר חוזה!! במיוחד עפ בעל בית משוגע כמו שלנו.
ועוד פעם אני מדגישה שבעלי תומך בלימודים שלי. אין חס וחלילה חילוקי דעות. והשבוע גם אמרתי לו שאני אקפיא את הלימודים ואצא לעבוד למען הצלת הנישואים שלנו. כדי שאני אעזור בהוצאות. ואפילו קיבלתי הצעת עבודה מכובדת מאוד והוא ממש התנגד ואני הייתי ממש רצינית ולמרות כל הכאב הנישואים יותר חשובים לי מתואר אבל הוא אמר שהוא לא מוכן שאפסיק ללמוד.

 

[פיסטוק אורגני]

ולמה שלא יהיה תסכול כשנכנסים להרפתקה

לא הגיונית וחסרת תכנון ?

אבל לא נורא זה בר תיקון בתנאי שהפעם תתכנני את צעדייך בתבונה ותעשי שינוי בסדרי העדיפויות אצלך .

והכוונה היא :
1.שתצאי לעבוד גם אם זה אומר להפסיק את הלימודים או לצמצם אותם .

2. למצוא דרך להיפרד במהירות מהשותף לדירה. ושהשינוי בהחלטה לא צריך להטריד אותך . קורה שאנשים מנסים ומתחרטים ותאמיני לי שהשמיים לא יפלו בגין זה .

3. לדחות כרגע את רעיון ההריון .

 

[מיכל שלום10]

פיסטוק אורגני חצוף

אתה לא יודע לקרוא?! הדירה שאנחנו נמצאים בה כרגע היא ענקית!! יש ביכולתנו לשכור דירה ממוצעת. ומבחינת ילד אני הייתי רוצה למנוע אבל בעלי לא מוכן לשמוע על זה.