תינוק על הידיים

תינוק על הידיים

הבןשלי בן חודש ושבועיים . הקטן הזה רוצה כל הזמן להיות על הידיים . אני כמובן מחזיקה אותו אבל לא יותר מידי. הבעיה היא שבעלי לא מוריד אותו מהידיים אותו דבר גם כל המשפחה . מזה נוצר מצב שבכל בעם כשמכניסים אותו למיטה הוא צורח רוצה חזרה על הידיים . לאחרונה אחותי מצא כתבה ובה כתוב שעד גיל שלושה חודשים תינוק לא יכול להתרגל להיות על הידיים . מה אלי לעשות ?
 

lulyK

New member
כל כך תלוי בגישה.

לי אין שום בעיה שהתינוק יבלה כל היום על הידיים, להפך: אני חושבת שזה חשוב להתפתחות שלו. כל כך מהר הם כבר לא מעונינים בזה שכדאי ליהנות מכל רגע.
 

פוּ

New member
לעשות רק מה שמרגיש לך נכון../images/Emo23.gif

כל הקישקוש של הרגלים - תניחי בצד ותעשי מה שטוב לתינוק ולך. אם וכאשר תחליטי על הרגלים תמיד יש ימי הסתגלות קשים (וזה קיים בכל גיל)אבל אין דבר שלא ניתן לשינוי - תהני
 
שלום לך אמא טריה

בתי בת 5 וחצי חודשים , גם עכשיו וגם כאשר היתה קטנה והרגשתי שהיא רוצה על הידיים, היא היתה על הידים, גם אני פחדתי שהיא תתרגל וכל פעם שהיא בכתה במיטה חשבתי "הנה היא התרגלה לידיים", לדעתי זה ממש שטויות אם הזמן למדתי אותה וראיתי שכאשר היא בוכה במיטה יש מיליון סיבות ולפעמים גם ידיים ואני לא רואה בזה שום דבר פסול כנראה באותו רגע היא צריכה את החום והאהבה, בתי ילדה עצמאית משחקת לבד ומפותחת מאוד. המליצו לי ואני ממליצה לך תסמכי על עצמך ותעשי מה שאת (ובעלך כמובן) חושבים שהכי טוב לילד. בהצלחה
 
נשמע כ"כ מוכר...

אל תדאגי זה עובר
, גם אני חוויתי את אותו הדבר עומר הקטנה רצתה רק על הידיים. הקטנצ'יק שלך מתרגל עכשיו לעולם חדש ולא מוכר והוא זקוק לחום ולאהבה שלך תני לו את מה שהוא מבקש אך תוך כדי תמשיכי לנסות לחבב עליו את המיטה או העריסה
. ע"מ להקל עליכם (עליך ועל בעלך)אתם יכולים לנסות להשתמש במהלך היום במנשא כך לפחות הידיים חופשיות. בהצלחה
 

liya11

New member
זה מאד כיף שהבייבי שלך על הידיים

לפעמים גם לבייבי שלך לא כל כך נוח להיות על הידיים והוא מתעייף ולא יודע מה הוא רוצה וברגע שאת מניחה אותו הוא צורח ונראה לך שהוא רוצה שוב על הידיים במקרה כזה תתחילי להרגיל אותו לשכב במיטה שלכם או על הספה ותעסיקי אותו תשירי לו תצחיקי אותו תחזיקי צעצוע מנגן כל דבר שיעסיק אותו ותאמיני לי שלא יבקש ידיים ולי נראה לפעמים שלשכב על הגב בכיף הרבה יותר נוח לו מללחוץ אותו כשהוא מוחזק בידיים אחרי שאת מעסיקה אותו הוא מתעייף מהר ואז את רואה שמשפשף עיניים ומת לישון נותנים מוצץ ובום נרדם.... וככה תוכלי להעביר אותו למיטה שלו למובייל שלו לספר ציורים שלו והילד יהייה מאד מאושר לבלות במיטתו וככה תוכלי לעסוק בענייני הבית מקווה שעזרתי לך בהצחה
 
אני דווקא טוענת אחרת

אםתינוק בוכה משהו מציק..........קודם כל לבדוק, חיתול, רעב, רעש, סתם שיהיה על הידים מאוד לא בריא.......... הוא צריך חום ואהבה והרגשה של חוםגופך כדי להרגיש ביטחון, אבל לא כל הזמן,הכל במידה. אני לא אהבתי שכל מי שהיה מגיע אלי הבייתה היה מרים אותו, והיו כאלה שכעסו עלי ועובדה היום ניתאי מאוד עצמאי, אם הוא בוכה אני יודעת בבירור , משהו מציק לו,הוא מקבל המון חום ואהבה , אבל ע"י התיחסות אליו, משחקים, שירים והוא לא התרגל להיות לי בידיים.
 
אולי משהו כואב לו?

אולי קשה לו ההסתגלות לעולם החיצוני? אני מציעה שתחזיקי אותו כשהוא בוכה, וכשאת רואה שהוא רגוע, תנסי בהדרגה להוריד אותו. קודם בסל קל לידך, או בשכיבה על שטיח עם אוניברסיטה. משהו שיגרה אותו. כל פעם עוד דקה. כשהוא רגוע, יהיה יותר קל לראות מה טוב לו, מה הוא אוהב. אולי תנוחת השכיבה לא נוחה לו, ויהיה לו יותר נוח ומעניין בחצי ישיבה? גם כך לא קל עם תינוק ראשון. אבל לאט לאט הכל מסתדר, ותלמדו אחד את השני. אם המשפחה מפריעה לך, אל תרשי שיבואו בתדירות גבוהה. אבל גם אל תשכחי שהוא פיצפון, וכל מה שהוא רוצה, זה להרגיש בטוח, וזה אומר, את החמימות הפיזית, את דפיקות הלב של אמא. ברגע שיהיה לו מספיק ביטחון, הוא ירפה לבד. (אם תשדרי לו שזה בסדר שהוא ירפה). אל תדאגי. עם הילד השני הכל יהיה יותר קל וברור
. שיהיה גידול קל ומלא אושר.
 
אני מרימה אותו ברגע שהוא מתחיל

לבכות כמובן ץ כאשר אני מחזירה אותו למיטה הוא מתחיל לבכות שוב אני שוב כמובן מרימה אותו הוא מייד נרגע אז אני מחזירה אותו שוב למיטה וככה זה נמשך מספר פעממים . ככה אני גן יודעת ששום דבר לא מציק לו ולא כואב לו כמובן . הוא נמצא כל היום לידי אן בנדנדה או טרמפולינה או בתוך העגלה . לצערי לא יכולה להאשיר אותו על השטיח עם אוניברסיטה כי יש לי כלבה עםנשירה רצינית והוא כולו יהיה מלא פרווה . שוב אני כמובן מחזיקה אותו על הידיים אבל הוא רוצה להיות כל הזמן על הידיים
 

אוצה

New member
שלום לאמא הטריה 1

גם אצלי תמיר רצה להיות על הידיים רוב הזמן. ואני זרמתי איתו. הוא לא ילד ידיים עכשיו , להיפך הוא ממש עצמאי. מידי פעם הוא כן רוצה על הידיים אבל זה לא הכלל. אם זה מפריע לך את יכולה לקנות מנשא אינדיאני (לי יש לופי אבל כל סוג כזה שמצמיד אותו אליך יעשה את העבודה). כך הוא ירגיש את חום גופך ויהיה רגוע ולך יהיו ידיים פנויות... תמיר בערך גר עלי ועל בעלי עד גיל חמישה חודשים. אני חושבת שבגיל של הבן שלך הוא צריך את החום והקירבה אליך ולכן לא הייתי מתחילה איתו בסדרת חינוך מעכשיו.
 

yoyo10

New member
../images/Emo45.gif מחזקת את דבריה של אוצה

גם עדי היה המון על הידים היום הוא עצמאי לפעמים אני מתגעגעת להחזיק אותו על הידים והוא רוצה להיות על הרצפה ולחקור
 
עיצות לגבי ידיים קיבלת בשפע

ולכן אני לא אוסיף בעיניין הזה. לגבי השכיבה באוניברסיטה את חייבת למצוא פתרון. תינוק בגיל הזה חייב גם חופש תנועה מידי פעם. ובכלל - לאורך זמן לא תוכלי להמשיך להגביל אותו. את יכולה להניח את האוניברסיטה רק בזמנים שהתינוק עליה, ובשאר הזמן להניח אותה מקופלת בצד, לשאוב אותה במהלך היום, לספר את הכלב, לסרק את הכלב לפחות פעם ביום ועוד.
 

michal@gal

Active member
מנהל
אם את לא יכולה לשים על השטיח

כדאי לך לקנות לול. ככה תוכלי להניח אותו לידך בלי חשש מהכלב. האוניברסיטה שיש לי נכנסת בדיוק לתוך הלול, ובהתחלה הוא שיחק הרבה מאד באוניברסיטה, בתוך הלול.
 
אולי זה גזים, בגילו מאוד שכיח ואם

כן יש תרופות הומופאטיות שעוזרות כמו גליכול דרך אגב אנחנו קנינו לניתאי נדנדה ניידת של פישר פרייס שמלווה אותנו עד היום ומגיל חודש הוא ישב שם כמו "קינג" נדנדה חשמלית עם מוזיקה ואורות חבל"ז- הדבר הכי טוב שקנינו ואנחנו הולכים איתה לכל מקום. גם שהיו גזים שמתי אותו בנדנדה והוא נרגע. לא שמתי אותו להרבה זמן, אבל המעט זמן שהוא ישב בה הוא נרדם ואז שמתי במיטה (קנינו במוצצים בראשל"צ)
 
מנשא!!

תכניסי אותו למנשא מחבק. הוא ירגיש את חום גופך ויקבל את המגע שהוא זקוק לו, יישן לו בשלווה, ואת תוכלי לעשות מה שבא לך, או ללכת לישון איתו (בישיבה אבל עדיין
)
 

yoyo10

New member
../images/Emo45.gif מסכימה עם כרובית

לא רואה כל רע בלהיות על הידים בגיל הזה להפך זה בונה קשר ויחסי אמן התינוק מסתגל לעולם וצריך את חום הגוף של המבוגר
 

שקדייה

New member
יש לך ילד בריא ומפותח!

בגיל הזה זה האינסטינקט שלו- לרצות להיות צמוד לגוף חם ואוהב והוא עושה הכל כדי לממש את הצורך הזה. חשוב לומר שיש בעניין הזה כל מיני אסכולות וכל מיני תוצאות. כלומר תמיד תהיה האמא שתגיד לך שהיא הרימה המון והילד לא התרגל וגם אמא (כמוני למשל) שתגיד לך שהילד היה על הידיים או במנשא כל הזמן בחודשים הראשונים לחייו ולא התרגל. אז הכל שאלה של למה את מתחברת. אני אישית גם מאוד פחדתי שהוא יתרגל להיות כל הזמן על הידיים (ובחודשים הראשונים לחייו הוא גם היה גדול מאוד יחסית וזה הפחיד אותי עוד יותר) אבל לא ממש היתה לי ברירה- הוא דרש את שלו. היום אני שמחה שנענתי לו באופן מלא כי אני מרגישה שזה נתן לו את הבסיס הראשוני של הביטחון העצמי. אני חושבת שזה מקנה להם את התחושה שאפשר להיפרד בהמשך לאט לאט בביטחון. דווקא למנוע מילד להיות על הידיים לדעתי יכול לגרום לו נזק, הוא יכול לגדול בתחושה של "צריך להיצמד כל הזמן כי לא תמיד אמא זמינה"- אבל שוב, ככה אני אישית רואה את הדברים.
 
למעלה