מטאור אדום
New member
תיירות
המנוע מטרטר לו....האוויר הנכנס דרך החלון מסריח ממכוניות אחרות...ובמוחי עוברות מחשבות על שיעורי הבית שאני צריך להכין ליום ראשון.. בחוץ יום חורף שהפך חם ביותר לפתע ו...מה זה? שתי בחורות שמחכות לטרמפ? אני עוצר..."לאן? "..."יוניברסיטי" עונה בלונדינית חמודה עם שכפצ אדום היא די נמוכה, עם פנים בהירות ועיניים כחולות... "זה בדרך" אני עונה באנגלית, ומביט בחברתה כשהן נכנסות למכונית...גבוהה יותר, פחות רזה...שיעק ארוך שטני, עיניים ירוקות נוצצות...חיוך קסום. קוראים לבלונדינית נטשה, ולחברתה סוניה...האחת עולה חדשה מצ´כיה, והשנייה תיירת דנית (!). אח....דנית...רק המילה מעלה בי זכרון של קיץ באילת...וקבוצה של סטודנטיות דניות לרפלקסולוגיה...ובהן זוג תאומות שכל גבר היה מוכן לעקור את שתי עיניו ולהשאיר אותן להסתכל עליהן לנצח.... אבל בחזרה ליום החם הזה באמצע החורף....אנחנו בדרך במעלה הכרמל, לאוניברסיטה..ואני משוחח איתן קלות...בינתיים מבטי משוטט על נטשה...בוחן את רגליה החטובות...ואת מעט החזה שנראה מבעד למחשוף. "אנחנו הולכות למוזיאון, רוצה לבוא? " שואלת אותי סוניה ונצנוץ בעיניה...או לפחות כך נראה לי. לעזאזל, השיעורים יחכו... אני מצטרף אליהן למוזאון ההיסטוריה...מביטים במוצגים עתיקים...משוחחים קצת באנגלית, ואני מביט אפילו יותר בעכוז השובב של סוניה, שמסתובב כמטר לפני, נע ונד בחושניות מה, כמו גם חזה השופע. נטשה מגניבה אליי מבט, ואז אל סוניה..."בואו נצא החוצה, חם לי". אנחנו יוצאים אחריה...אני קצת מדדה, להסתיר את מה שהתפתח במכנסיי בתגובה למחשבות שהתרוצצו בראשי. בעוד אנחנו מדברים על לימודים ועבודה בארץ, אנחנו מגיעים לאיזה פינה במדשאה, מאחורי בניין...שקט וריק. אנחנו מתיישבים ומתחרדנים בשמש...משוחחים על החיים ואהבה...ראשי מונח על הבטן של סוניה, וראשה של נטשה עלי. אצבעות משחקות בשערי ומלטפות את מצחי חשבתי שיותר כיף מזה אין....איך שטעיתי...
המנוע מטרטר לו....האוויר הנכנס דרך החלון מסריח ממכוניות אחרות...ובמוחי עוברות מחשבות על שיעורי הבית שאני צריך להכין ליום ראשון.. בחוץ יום חורף שהפך חם ביותר לפתע ו...מה זה? שתי בחורות שמחכות לטרמפ? אני עוצר..."לאן? "..."יוניברסיטי" עונה בלונדינית חמודה עם שכפצ אדום היא די נמוכה, עם פנים בהירות ועיניים כחולות... "זה בדרך" אני עונה באנגלית, ומביט בחברתה כשהן נכנסות למכונית...גבוהה יותר, פחות רזה...שיעק ארוך שטני, עיניים ירוקות נוצצות...חיוך קסום. קוראים לבלונדינית נטשה, ולחברתה סוניה...האחת עולה חדשה מצ´כיה, והשנייה תיירת דנית (!). אח....דנית...רק המילה מעלה בי זכרון של קיץ באילת...וקבוצה של סטודנטיות דניות לרפלקסולוגיה...ובהן זוג תאומות שכל גבר היה מוכן לעקור את שתי עיניו ולהשאיר אותן להסתכל עליהן לנצח.... אבל בחזרה ליום החם הזה באמצע החורף....אנחנו בדרך במעלה הכרמל, לאוניברסיטה..ואני משוחח איתן קלות...בינתיים מבטי משוטט על נטשה...בוחן את רגליה החטובות...ואת מעט החזה שנראה מבעד למחשוף. "אנחנו הולכות למוזיאון, רוצה לבוא? " שואלת אותי סוניה ונצנוץ בעיניה...או לפחות כך נראה לי. לעזאזל, השיעורים יחכו... אני מצטרף אליהן למוזאון ההיסטוריה...מביטים במוצגים עתיקים...משוחחים קצת באנגלית, ואני מביט אפילו יותר בעכוז השובב של סוניה, שמסתובב כמטר לפני, נע ונד בחושניות מה, כמו גם חזה השופע. נטשה מגניבה אליי מבט, ואז אל סוניה..."בואו נצא החוצה, חם לי". אנחנו יוצאים אחריה...אני קצת מדדה, להסתיר את מה שהתפתח במכנסיי בתגובה למחשבות שהתרוצצו בראשי. בעוד אנחנו מדברים על לימודים ועבודה בארץ, אנחנו מגיעים לאיזה פינה במדשאה, מאחורי בניין...שקט וריק. אנחנו מתיישבים ומתחרדנים בשמש...משוחחים על החיים ואהבה...ראשי מונח על הבטן של סוניה, וראשה של נטשה עלי. אצבעות משחקות בשערי ומלטפות את מצחי חשבתי שיותר כיף מזה אין....איך שטעיתי...