תייעצו לי בבקשה!!!!!

[לילוש]

תייעצו לי בבקשה!!!!!

לפני כמה חודשים גיליתי שבעלי בוגד. החלטתי "לסלוח", ומאז אני חייה לסרוגין לא מצליחה לשקם את האמון לא מצליחה להבין איך יכול היה לעשות מה שעשה מבלי לראות אותי ואת הילדים. הצילו מה עושים? נשבר לי האם גירושין זה המוצא? נראה לי שכן!!! אחרת אי אפשר להמשיך כך אי אפשר לחיות עם בן אדם שהתשתית לזוגיות נהרסה. זה בקצרה לא צריך להרחיב.

 

[איש המערות]

כמו שאמרת - "לסלוח", במקום לסלוח.

בעצם לא סלחת ממש אלא החלטת לא להעלות את העניין בעוד שבתוכך ועם בעלך לא נגעתם בבעיות האמיתיות ולא ניסיתם לפתור או לשנות כלום. לכן את יודעת שבאין שינוי, הסיפור יחזור על עצמו ואינך יכולה לבנות מחדש אמון בבעלך ובזוגיות שלכם. להתגרש זו לדעתי בריחה כי אם לא תלבני את הגורמים לבגידה - אותם גורמים הקשורים לזוגיות שלכם ולתקשורת ביניכם, שגם לך חלק בהם - הרי שבנוסף לכאב שאת חשה כעת תסבלי גם מייסורי הגירושין, מרגשות כעס והחשוב מכל - את אותם מישגים שקשורים אלייך בזוגיות הזו, את עלולה לבצע שוב בזוגיות אחרת ותגיעי למסקנה שטחית ש"זהו הגורל שלך", ש"כל הגברים בוגדים" וכיו"ב מסקנות שקוראים לפעמים בהודעות נרגנות המתפרסמות בפורומי גרושים/גרושות למיניהם. לכו לייעוץ זוגי. פתחו את כל הקלפים ודברו על הכל. אין כאן עניין של סליחה או של שיפוט. יש כאן סימפטום המעיד על בעיה ואת הבעיה יש לאבחן ולרפא. רק אם לאחר ייעוץ וליבון מקיף ביניכם תגיעי למסקנה שאין מה להמשיך עם האיש הזה, תוכלי לשקול פרידה וגירושין. כל החלטה שתקבלי כעת בעניין ניזונה מכעס ושיקולי נקמה ולא תביא לך תוצאה חיובית - רק עוד סבל, לך ולילדים. בהצלחה

 

[seeyou]

התשתית לזוגיות נהרסה?../images/Emo140.gif

אין ספק שאת צודקת... אבל הזוגיות לא חייבת להתבסס רק על דבר אחד! תשאלי את עצמך האם בכך שתתגרשי את פותרת את הבעיה? תבדקי לעומק את הסיבה לבגידה לא לעשות שום דבר פזיז במיוחד כאשר יש גם ילדים את אחראית לא רק על החיים שלך

 

[secret77]

בני אדם לא יודעים לסלוח

סליחה זו תכונה אלוהית. אנחנו בני האדם, לא סולחים. אלא עושים חשבון של כדאי ולא כדאי, בוחנים את האינטרסים שלנו, אבל בסופו של דבר העניין "ההוא" תמיד יושב בנשמה ולא נותן מנוח. טיפול זוגי, שפותח הכל יכול להוביל למקום שכולו טוב (אם תחליטו להישאר) או מקום שכולו טוב (אם תחליטו להיפרד).

 

[התוהה האחד]

לילוש מתוקה

מדברייך אני מבין שמאוד מאוד קשה לך ואת קרועה מבפנים, ונדמה לי שאם תקראי את דברייך שוב פעם את תמצאי את התשובה שכבר הגעת אליה מזמן. לילוש, עם כל הצער שבדבר, אם אחרי כמה חודשים לא הצלחת לשקם את האמון ובעלך לא ניסה או מנסה להחזיר את אמונך בו, (למרות שלדעתי אי אפשר להחזיר אמון בסיטואציה שכזו) נדמה לי שאת בסך הכול רק מרחיבה ומזהמת את הפצע שהוא גרם לך. במצב כזה, מדובר על דעיכה איטית וקשה שעלולה להביא לתוצאות קשות לך ולשאר הסובבים אותך. נשבר לך? רע לך כל כך? תסיימי את זה ותתחילי לשקם את חייך ואט אט הפצע יגליד. את פוחדת מהמהלך בגלל הילדים? תאמיני לי שזה עדיף בשבילם, כי כל עוד את שם ומערכת היחסים היא קרה ומנוכרת, הילדים יחוו אותה וזה ישפיע עליהם בעתיד לבוא. אזרי אומץ, כוח, ורצון לחיים טובים יותר, ועשי את הצעד. אני מאחל לך את כל האושר שבעולם.

 

[היצר הרע]

טוב שלא מיהרנו...

מה אתה יודע על מערכת היחסים שלהם? לי נראה שזה ממש פזיז להציע פירוק. בגידות היוישנן ויהיו וזוגות רבים משקמים עצמם אחרי משברים וחיים חיים ארוכים ומאושרים יחדיו. ודוקא הרבה פעמים המשבר בגלל בגידה מעלה את הנישואים על מסלול והזוגיות יוצאת נשכרת. מה שהם צריכים לעשות זה (כמו שהוצע כאן) לנסות ולבדוק את הסיבות להידרדרות המצב עד לבגידה. הכי טוב לעשות זאת בייעוץ מקצועי. אם הם אוהבים ומוכנים ללכת ליעוץ כדי לשקם את נישואיהם, אין סיבה שזה לא יצליח

 

[התוהה האחד]

אני לא יודע אבל...

כל מה שכתבתי ללילוש בתגובה הקודמת שיקף למעשה את מה שהיא מרגישה. כבר כמה חודשים!! שהיא לא מצליחה להתגבר על כל המעשה הזה, כבר כמה חודשים שהיא לא אותו אדם, במצב כזה, הפצע שנוצר אצלה רק ממשיך וגודל. תחושה שכזו אני לא יכול לתאר אפילו במילים. אני יודע שרע לה וקשה לה, אבל מדבריה אפשר להבין שהיא מאוד כעוסה וכואבת. אני מניח שגם לה יש לבטים רבים ולראייה החודשים הרבים שהיא נשארה בתוך הזוגיות. אני מניח שהיא ניסתה ומנסה לעשות דברים בכדי לשפר את מצב רוחה וזוגיותה. וזה קשה, קשה, קשה, כי בגידה זה מעשה שהוא בגדר טאבו אצל רוב רובם של האנשים, משהו שהוא בגדר "ייהרג ובל יעבור". בסופו של דבר, אני מקווה בשביל לילוש שהיא תגיע להחלטה ולילוש, כל החלטה שתגיעי אליה תהא אמיצה מאוד ומקווה אני שתוכלי לשקם את עצמך ולעמוד על רגלייך בחזרה, כי גם את חשובה וגם לך מגיע לחייך. " אנשים ישכחו את מה שאמרת להם, אבל לעולם לא ישכחו איך נתת להם להרגיש "

 

[מיקי בת המקורית]

דברים לא מסתדרים לבד...

את החלטת לסלוח, אך אינך מוסגלת לכך, אין לך אמון בו ואת כועסת השאלה היא אם ניסית לעשות משהו מעבר לתחושות שלך, לרצון שלך לסלוח, ואני מתכוונת ללכת לייעוץ, לדבר עם מישהו מקצועי. את פגועה, את לבד במערכה (אולי את מדברת עם חברות, עם משפחה) אך בהחלט הם לא אובייקטיבים ואולי אפילו מוסיפים קצת אש למדורה. מציעה לך לגשת לייעוץ יחד עם בן זוגך והיה ולא ירצה תגשי לבד, קבלי כלים כדי להצליח לשקם את הזוגיות שלכם כי הפגועה והכואבת זו את. גירושין? קחי זאת כאפשרות אחרונה, כשכבר באמת תדעי ותרגישי שאיניך רוצה לחיות איתו, תמיד יש זמן לצעד זה. בהצלחה

 

[ילי המפוחדת]

לילוש היקרה ..... גם אני במצב שלך

גם אני גיליתי לפני 4 חודשים שבעלי בוגד בי... ונעזרתי בפורום הנפלא הזה אצלי זו פעם שניה, כלומר זה קרה גם לפני שנתיים ואז החלטתי לסלוח ולהמשיך הלאה ... זה לא הצליח כפי שאת מבינה כי הטעות שלי היתה שהמשכתי הלאה בלי לבדוק מה שורש הבעיה. הפעם אחרי הרבה סערות והתלבטויות החלטתי (אחרי שערבתי גם את משפחתי) שאני אתן לו עוד הזדמנות אבל הפעם אני מתעקשת על טיפול זוגי (שאנחנו מתחילים שבוע הבא) וחתימה על "הסכם שלום בית" אצל עו"ד. גירושין זה לא תמיד המוצא - תלוי מה המצב הכללי שלכם כזוג, תלוי מה הסיבות שלו לבגידה... צריכים לדבר על הכל והכי טוב בעזרת יועץ מבחוץ. אני מאוד מבינה אותך ... זה פוגע ומעליב ומשפיל וקשה. אבל כמו שיעצו לי פה אני מייעצת לך תשימי רגע בצד את הכעס ותנסי לחשוב מה הכי טוב בשבילך ואח"כ מה טוב בשבילך ביחד עם הילדים ורק אח"כ מה טוב בשבילך ובשבילו. בהצלחה

שיהיה לך בהצלחה

 

[לילוש]

שלום ילי

קראתי את מה שכתבת בעניין רב צרת רבים היא לא נחמת יחיד אבל נחמד לדבר עם אדם שבא מאותו מקום. ילי, אני סלחתי אבל כנראה שהמקרה הזה האיר והעיר את עיני ופתאום מסתבר לך...הלו זה מה שאת יודעת ואיפה מה שאת לא, איפה אני והילדים הינו בזמן שהוא היה עם... זה החלק הקשה יותר בעניין מבחינתי החלק שבו אנחנו זזנו הצידה על הסף שלא לדבר על זה שאני בחיים לא הייתי מסוגלת לעשות מעשה שכזה למה אני לא מסוגלת? אני גם הייתי בזוגיות הזו שהיתה במשבר אני לא ברחתי אני עמדתי איתנה והחזקתי את כל המערכת על הידיים לבד לבד לבד תמיד אני אולי לא ראיתי אותו מספיק, הוא ראה אותי?! היום אנחנו מנסים לעלות על דרך המלך למרות הפלאש בקים שלי אבל פעם שנייה זה לא יקרה אני לא אסלח.

 

[ילי המפוחדת]

never say never ...

לילוש, קודם כל אני שמחה שאתם "עולים על דרך המלך" ואני מאחלת לך ולכם הצלחה. אני מאוד מבינה את עניין הפלאשבקים שלך גם לי יש אותם וקשה איתם. גם אני לא מבינה איך הוא היה יכול להיות איתה בזמן שהוא היה יכול לבלות יותר איתנו (איתי ועם בתנו) כל הזמן הזה חשבתי שהוא עובד קשה. לא חבל שהוא בזבז את כל הזמן הזה עליה במקום לבלות אותו עם הבת שלו שהיא האושר של חייו????? לגבי "אני לא אתן לזה לקרות פעם שניה"....אז גם אני אמרתי את זה ולעולם לא חשבתי שאהיה שוב במצב הזה - לא בחרתי את זה. אין חוקים והיום אני יודעת שאסור לצאת בהצהרות... בהווה - אני יודעת מה אני רוצה ומה ההשלכות של מה שבחרתי ומקווה שהכל יסתדר ..... היום אני יותר חכמה ויודעת מה לדרוש ואיך להגן על עצמי וילדתי במידה וזה יקרה פעם שלישית (אני מקוה שלא תהיה פעם שלישית לעולם אבל.. בתכ'לס זה תלוי בו - אני מקוה שהוא ישתנה ויבין את גודל ההשלכות של זה). אף אחד לא אמר שצרת רבים היא נחמת יחיד - אין נחמה בסיפור כזה רק תקווה למשהו יותר טוב. אם תרצי בכל זאת אני פה בשבילך

 

[adam33]

כמי שחווה את הצד השני

אכן יש משקעים אכן הלב חצוי אבל הכל תלוי בכינות של הצד השני בכדי שהאימון יחזור הוא צריך לתת לך להרגיש זאת מעבר לכל ספק שאהבתו היא רק לך מצד שני כיצד תאמיני לו אם בעצם הלב שלך פגוע אין לי תשובה כי בעצם גם לי אין תשובה לעצמי מה שאני יכול לומר שאוליי אם תחליטי להפרד אזיי יש לשקול זאת טוב טוב לעומת החזרה שאוליי עדיפה על כך השיקול צריך להיות שלך ובקור רוח ללא שום רגש אני היתי מייעץ לך לבחון אותו לראות איך הוא מתנהג ואם הוא לא שינה כלום ואינך מרגישה את האהבה ואת הכינות אזיי יש לך צידוק להפרד..

 

[לילוש]

למה הכוונה?

adam, מה הכוונה אתה מהצד השני אתה נבגד? אם סלחת אני מורידה לך את הכובע! אני חושבת שלגברים הרבה הרבה יותר קשה לסלוח, בגלל ה"אגו". בעלי בחיים לא היה סולח אפילו שהוא בגד, זה מה שהוא אומר אולי זו טקטיקה? מה אתה אומר על זה?