משחק
ההולך ללמוד משחק אינו בוחר רק עיסוק אלא בוחר במידה רבה, דרך וסגנון חיים. אכן מדובר בתחום שלא קל כלל וכלל להשתלב בו. אנשים מוכשרים ממלאים לעיתים תפקידים קטנים לאורך זמן עד שהם מקבלים תפקידים מרכזיים יותר, אם בכלל. אז האימרה שאין שתפקידים קטנים, רק שחקנים קטנים, היא קצת נכונה, אבל גם לא פעם מתסכלת. מי שבוחר במשחק צריך להיות ער לקשיים והתסכולים הצפויים ולבחור בתחום רק אם למרות שהוא ער לקשיים הוא רוצה לפנות לתחום, ויש אומרים לא יכול להמנע מללכת לתחום. מרבית השחקנים נדרשים ליותר מעיסוק אחד כדי להתפרנס, בין מפרסומות ובין מ"חלטורות" כאלה ואחרות. כל זה נכון בראש וראשונה על שחקנים בתיאטרון הלא מסחרי (לא שהחלוקה פשוטה למסחרי ולא מסחרי). בתחום ההפקות היותר מסחריות, המצב קצת יותרטוב מבחינת ההכנסות, כל עוד ההפקה רצה...
