תיאטרון ללא קהל - פרדוקס?

[Radagast The Brown]

תיאטרון ללא קהל - פרדוקס?

המסך ירד. אגלי הזיעה ממשיכים לגלוש מהאיפור מטה, גם כשהזרקורים הלוהטים מעומעמים והקירור מופעל. מעברו השני של המסך נשמעות להן מחיאות כפיים ההולכות ומסתדרות להם במקצב לקריאות ´בראוו!´. האם רק כך אפשר? מכל חוגי הדראמה המוקדמים הכי אני זוכר את קטעי האימפרוביזציה. תמיד אהבתי את השיאים, הסנסציות, הידיעה שהכל אפשרי! אין תסריט, אין במאי - יש אותי, הפרטנר וה-Drive הזה שדוחף קדימה לבטא מצב: הערצה, תסכול, פחד, אושר, עצבים, אהבה - רק להחליף אנרגיות ברעם מלודרמטי בידיעה מוחלטת שאקבל עליה ביקורת קרה של "מוגזם. אתה צריך להשתפר". במובן הזה, כשהמשחק עובר דרך אמנות החוייה - הקהל האמיתי הוא השותף הפעיל בחוייה: אני, והפרטנר שלי. יש מי שעושה זאת על בסיס נקי. בלי כל התקורה הזו של דיקציה, וקהל, ומזסנצנה. יש מי שעושה זאת על בסיס קבוע. יש מי שמשתמש ביכולת המשחק במקצועיות איומה להוציא את המירב מאמנות החוייה. אני מדבר על משחקי-תפקידים. מידע נוסף עוד מידע ומקום לשאלות [email protected]

 

[Radagast The Brown]

למי שלא הבין...

לא מדובר פה בפרסומת, או בהזמנה יבשה. באמת מעניינת אותי דעתם של אנשים בפורום כזה, ובעמת מעניין אותי איך יראה הדיון.

 

[נטע....]

הבנתי שזאת לא פרסומת

אבל לא הבנתי מה זה כן, למרות שקראתי את זה שלוש פעמים. מה אתה בעצם שואל? פרט, נמק והסבר ואז אביע בשמחה את דעתי.

 

[אורי לוינסון]

ממממ מסקרן

מנסה לעקל נראה דבר רחב יריעה או כלום כלומר זה טבעם של דברים "גדולים" כאלה אמשיך לעקוב

 

[אורי לוינסון]

ובנושא אחר

אם כך סוכם אזמין על השמות הבאים 7 כרטיסים לגן ריק בתמונע שונצינו 8 בשעה שמונה ביום א´ נטע סתיו דממה ערן שחקנית דניטוש ו,,,,, כן גם יונתן יואב

 

[actress]

אורי, אורי כנראה ידיד של סתיו ושלי

יגיע אז אני עדיין מבררת...

 

[אורי לוינסון]

זה בסדר

אומר בקופה שכל מי שיבא עם חבר מ"פאבפ"ת" ( פורום אמניות במה פורטל תפוז

) יהנה מאותה הנחה ספרי לי על השרשרת שאני החוליה החלשה בה ,,,,

 

[dalitush]

תקראו לי אחת עם חוסר טאקט

אבל שמי הוא דלית.. וגם לא ממש דליתו´ש פשוט דלית.. תודה וסליחה

 

[אורי לוינסון]

ממש לא חוסר טקטק וגם

התנצלות מגיע לך דלית ! תודה שתיקנת!!!!

 

[דממה רועשת]

סתם בשביל ידע כללי.....

מי שזוכר (וכדאי שיזכור..!) קוראים לי ליאת... קוטג´

 

[אורי לוינסון]

קוטג´

טוב ליאת אורי יואב שמות מזכיר לי את השיר לכל איש יש שם ,,,, שרה חווה אלברשטיין חיברה משוררת מקסימה ששכחתי את שמה ,,,

 

[dalitush]

../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif |הדגש| זלדה |סדגש|../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

וכמה אירוני.. לכל איש יש שם.. ועוד עם שם כמו שלה... טוב הייתי חייבת.. והנה השיר..שניתחתי אותו.. רוצים ניתוח לשיר תבקשו! לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו ולכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו האריג לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו ושנתנה לו אהבתו לכל איש יש שם שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה ונתן לו עוורונו שנתן לו החיים ושנתן לו .. מותו... תם..

 

[אורי לוינסון]

וואלה

זלדה

ותודהעל השיר השם שלי ניתן כל יום מחדש מהחיים

 

[dalitush]

איו עלי

בספרות 100 100 100 עגוללללללללללללללללללל

 

[אורי לוינסון]

כלומר חווית המשחק

כדבר טוטאלי ? זה הדבר שכלול בדבריך ?

 

[Radagast The Brown]

אני מבין...

אני צריך להניח שהמונח משחקי-תפקידים מעט זר כאן? אם יש צורך - אתן הסבר.

 

[נטע....]

אשמח לקבל הסבר

נו, אתה מותח אותי... מה הבעיה לגשת ישר לעניין?

 

[Radagast The Brown]

מצטער... אנחנו כולנו אנשים עובדים..

ובכן, מצאתי הסבר דל שיכול להקנות בסיס. רק רגע...

 

[Radagast The Brown]

משחקי-תפקידים.

האתר שמצאתי לא משמש את המטרה. להלן פרי-עטי: משחק תפקידים (Role-Play) הוא משחק, בו לכל שחקן יש תפקיד - בדרך כלל דמות כמו שאנחנו - אנשי התיאטרון - מבינים את זה, המוגדרת על ידי מניעים, רגשות ואי-אלו מטענים הכרוכים בה. מכל דמות נגזרות מטרות, החל מהרמה הרדודה של - להתעשר, להתפרסם, להיות איש-צדק, וכלה ברמות עמוקות יותר של מקרים פרטיים מאד. המשחק הוא משחק בעל אופי אימפרוביזציוני, כלומר - אין חלוקה מובנת לסצנות, כמובן שאין טקסט מובנה, והדינאמיקה במשחק נוצרת מיכולתם של השחקנים לבטא בפעולות את האינטרסים של הדמויות. משחקי התפקידים הנפוצים ביותר, והפחות רלבנטי לנו - הם משחקי תפקידים וירטואלים. אולם חשוב שתדעו על כך בחפשיכם מידע. אלו אינם משחקי מחשב, אלא, משחק המשוחק מסביב לשולחן, שמעביר אותו מנחה-משחק (שלצורך העניין - הוא ה"מפיק"), המתאר בצורה סיפורית את ההפקה, והשחקנים מתארים בצורה סיפורית את גילום-התפקיד. (מושגים שתהנו לחפש עליהם מידע: D&D, ShadowRun, Vampires - the Masquarade, Call of the Kthulu, White-Woulf). לאחרונה, החלה בארץ התעוררות של משחקי-תפקידים חיים. כלומר - במקום לשבת מסביב לשולחן ולגלם דמות וירטואלית - השחקן מגלם את דמותו בצורה מלאה: הרגשות, מצבים, אופי, לבוש, רקווזיטים. משחקי התפקידים החיים נערכים בארץ בכל מיני צורות פיראטיות כבר משנת 1990. אולם, הנושא נעשה רלבנטי במיוחד היום לאחר פרוייקט שנקרא War4Ring - משחק תפקידים ל-1000 איש, המנפיש לחיים את חולמו של ג.ר.ר.טולקין המתואר ב-´שר-הטבעות´ (לכל מי שלא ראה את הסרט - שיתבייש). בעקבות המשחק, שהיה בוצי *מאד*, (וסוקר בכתבה באולפן שישי שעבר), קם ארגון חדש שנקרא ´האחווה´ שמטרותיו בין היתר, להעלות את הרמה המקצועית של משחקי התפקידים בארץ. עבדכם הנאמן הוא פעיל ב´האחווה´, וככזה - חשוב היה לי להעלות את הנושא לידיעתכם - אנשי המקצוע. העולמות המונפשים במשחקים שכאלה, הם בדרך-כלל עולמות פנטסיאה או עולמות היסטורים (נוסח לב-דרקון, לב-אמיץ, הסיפור שאינו-נגמר, מלך-העקרבים, גלדיאטור, רומח-הדרקון, הארי-פוטר) אולם, יש גם משחקי ערפדים, משחקי אימה ומשחקי בלשים(ראיון-עם ערפד, HPלאבקרפט וחברים, שרלוק-הולמס...) משחקי תפקידים כאלה מושכים אליהם אוהבי-משחק כמובן, אך בשל הצבעוניות והראווה שהם טומנים בחובם - גם המוני סקרנים ולוחמים ו"אנשים שבאים לחבר´ה" כשחקן, וכשחקן-תפקידים, אני יודע להשאר בתוך הדמות גם כאשר אני משחק בארבארי בעולם מרמיטיבי, והולך ליידי אדם עם פלאפון. ויש עוד רבים כמוני. האינטרס האישי שלי, ושל רבים כמוני - להעלות את רמת משחק התפקידים, להעשיר את הקהילה בשחקנים טובים, שיצרו מרחב בתפתחות משחקית לקהל היעד האמיתי של משחקי-התפקידים - השחקנים (במובן התיאטרלי - אומני החוייה). ובכן?

 

[נטע....]

ואחרי ההסבר שקיבלתי ממך

אנסה עכשיו לענות: את המושג הזה "משחקי תפקידים" אני לא ממש מכירה כמושג אבל אם הכוונה היא לשימת דגש על הדמות שאתה משחק תוך דגש על הזמן, המקום והסיטואציה בכלל (כשההבדל כאן הוא העדר הקהל שהשחקן צריך לספק לו את החוויה), זה נשמע לי באמת מאוד מעניין. אתוודה ואומר שאף פעם לא יצא לי לשחק ללא קהל. גם בחוג דרמה, כשיש קטע אמפרוביזציה לדוגמא, יש קהל והוא כמובן שאר חברי הקבוצה. אז אני לא יכולה כמובן לכתוב מנסיון, אני יכולה רק להניח שבמשחק בהעדר קהל הכניסה לדמות ובכלל לסיטואציה המתוארת הם הרבה יותר חזקים מאשר במשחק מול קהל. אם כי במקרים רבים, כשאני משחקת מול קהל (הכוונה לחוג שאני משתתפת בו), אני מתעלמת מהקהל ומתרכזת בדבר עצמו, כך שאני לא ממש יכולה לדעת אם יש הבדל משמעותי. ועכשיו, אחרי כמה הפרעות (ככה זה כשכותבים הודעה מהעבודה), סוף סוף אני יכולה לשלוח את ההודעה.