קפטן החיים או קורבן המציאות
תאורית הקורבן היא ענפה, יסודותיה באים מכוונים שונים, ילדות, נסיון חיים, הסביבה, המציאות היום-יומים ועוד. על פני השטח נראה כי אותו קורבן אכן "מושך אליו את הצרות", ללא מודע. קורבן הוא זה שבחר שהחיים יובילו אותו, ינהלו אותו, כך הוא למד בבית בילדותו וכך חונך, הוא לגמרי מבטל את האני העצמי שלו, וחי בשביל לרצות אחרים, "הצרות" הן כביכול ה"אישור" לכך האם עשה טוב או לא. ההתחברות בין קורבן לאדם האלים, נראה טבעי הן לאדם האלים (שמחפש על מי לשלוט, זה מה שהוא ראה בבית) והן לקורבן (שמחפש מי ישלוט בו, שגם הוא ראה את זה בבית). נסיון אישי מר, בהיותי בת טיפש-עשרה היה לי חבר חייל, זה החמיא לי מאד בתור בת 17 , נתתי לו לעשות הכל, לשלוט לי על אופן הלבוש, לשלוט על חברותיי ועוד.. בסוף כשרציתי לעזוב, הוא איים עליי עם נשק... הכרתי את בעלי, כשהיינו חברים בצבא, רבנו, רציתי לעזוב, הוא איים עליי עם נשק... דוגמא אישית כואבת.
