NaughtyStrawberry
New member
תיאוריה חדשה!
הארי הוא הורוקרוקס. לא סתם. פרק 2: סמטת דיכאון האגריד והארי נכנסו לסמטאת דיכאון. "כאן תמצא את כל מה שאתה צריך לבית- הספר. שרביט, ספרים, פרוזאק..." אמר האגריד. ואז הארי החליט לשאול שאלה שעלתה במוחו באותה תדירות כמו תמונתו של דאדלוש במכנסי עור. "האגריד, אם ההורים שלי היו קוסמים אתה בטח יודע, איך הם מתו?" "אני לא בטוח שאני האדם המתאים לספר לך." השיב האגריד. זה היה נכון. היה לו קשה לחבר משפט אחד, וזה דרש קצת יותר, אך הוא ראה את פרצופו האומלל של הארי. "טוב בסדר. אז אה... היה אחד, קראו לו וולמארט והוא שנא סטרייטים. הוא החליט להרוג את כולם, ולכן הוא הרג את ההורים שלך. ואז הוא רצה לרצוח גם אותך... אך באותו רגע אתה עשית משהו בחיתול. זה היה מסריח. הוא התקשה לנשום והתבלבל בכישוף. אתה שרדת והוא נעלם. בזכותך אנשים יכולים שוב לצאת מביתם, ללכת ל'מכוני עיסוי' ללא חשש... בקיצור, אתה מפורסם. אתה הילד שסרח." 'אז אני מפורסם.' חשב הארי. יש יתרונות בלהיות מפורסם. כולם אוהבים אותך, רוצים להיות קרובים אליך, חלקם רוצים להיות ממש ממש קרובים אליך... "טוב אני הולך לקנות לך איזו חיה בזמן שאתה תקנה שמלה." אמר האגריד. הארי באמת שם לב שכל הקוסמים לובשים מן שמלות ארוכות של כמרים. הארי אהב כמרים. וכמרים אהבו להוציא את תסכוליהם המיניים על ילדי כנסיה. במיוחד אם הם קטנים ורזים כמו הארי. הארי נכנס לחנות השמלות. ואז הוא ראה אותו. הוא היה בלונדיני יפה תואר בעל עיניים אפורות. היה בו משהו כזה מרוחק, קר וסקסי. הארי נמשך לסקס אפיל שלו וזרק אליו מבט. דראקו מאלפוי קלט את המבט המגרה שהארי זרק לעברו. הוא התקרב בצעד בטוח ויהיר. "היי. אני דראקו מאלפוי. אני עשיר, ציני ונראה טוב. אתה בעניין?" הארי היה בעניין. בעניין של סאדו-מאזו והתעללות בחיות קטנות, אבל מה זה משנה. "היי. אני הארי. הארי פוטר." השיב הארי וזרק למאלפוי עוד מבט מגרה. הוא הצליח לפתות כך את דאדלי, וקיווה שזה יעבוד גם הפעם. "רוצה לעזור לי רגע בחדר ההלבשה?" שאל מאלפוי. כשיצא הארי מהחנות, האגריד חיכה לו עם תנשמת לבנה. "לקח לך הרבה זמן לגמור שם בחנות, אה?" אמר האגריד בתמימות. "לא כל-כך הרבה זמן." אמר הארי לא כל-כך בתמימות... "התנשמת הזאת היא בשבילך. אתה צריך להאכיל אותה ומדי פעם לתת לה לצוד בשביל הכייף." אמר האגריד. הארי שחרר את התנשמת כדי שתצוד. "תתפסי את האוכל שלך בעצמך." אמר לתנשמת. 'חוסך עלי כסף המניאק.'חשבה התנשמת. הארי כבר ציפה לעלות על הרכבת ל"הוגוורטס". לראות שוב את דראקו... מוקדש לאנה (TheTwilightZone)
הארי הוא הורוקרוקס. לא סתם. פרק 2: סמטת דיכאון האגריד והארי נכנסו לסמטאת דיכאון. "כאן תמצא את כל מה שאתה צריך לבית- הספר. שרביט, ספרים, פרוזאק..." אמר האגריד. ואז הארי החליט לשאול שאלה שעלתה במוחו באותה תדירות כמו תמונתו של דאדלוש במכנסי עור. "האגריד, אם ההורים שלי היו קוסמים אתה בטח יודע, איך הם מתו?" "אני לא בטוח שאני האדם המתאים לספר לך." השיב האגריד. זה היה נכון. היה לו קשה לחבר משפט אחד, וזה דרש קצת יותר, אך הוא ראה את פרצופו האומלל של הארי. "טוב בסדר. אז אה... היה אחד, קראו לו וולמארט והוא שנא סטרייטים. הוא החליט להרוג את כולם, ולכן הוא הרג את ההורים שלך. ואז הוא רצה לרצוח גם אותך... אך באותו רגע אתה עשית משהו בחיתול. זה היה מסריח. הוא התקשה לנשום והתבלבל בכישוף. אתה שרדת והוא נעלם. בזכותך אנשים יכולים שוב לצאת מביתם, ללכת ל'מכוני עיסוי' ללא חשש... בקיצור, אתה מפורסם. אתה הילד שסרח." 'אז אני מפורסם.' חשב הארי. יש יתרונות בלהיות מפורסם. כולם אוהבים אותך, רוצים להיות קרובים אליך, חלקם רוצים להיות ממש ממש קרובים אליך... "טוב אני הולך לקנות לך איזו חיה בזמן שאתה תקנה שמלה." אמר האגריד. הארי באמת שם לב שכל הקוסמים לובשים מן שמלות ארוכות של כמרים. הארי אהב כמרים. וכמרים אהבו להוציא את תסכוליהם המיניים על ילדי כנסיה. במיוחד אם הם קטנים ורזים כמו הארי. הארי נכנס לחנות השמלות. ואז הוא ראה אותו. הוא היה בלונדיני יפה תואר בעל עיניים אפורות. היה בו משהו כזה מרוחק, קר וסקסי. הארי נמשך לסקס אפיל שלו וזרק אליו מבט. דראקו מאלפוי קלט את המבט המגרה שהארי זרק לעברו. הוא התקרב בצעד בטוח ויהיר. "היי. אני דראקו מאלפוי. אני עשיר, ציני ונראה טוב. אתה בעניין?" הארי היה בעניין. בעניין של סאדו-מאזו והתעללות בחיות קטנות, אבל מה זה משנה. "היי. אני הארי. הארי פוטר." השיב הארי וזרק למאלפוי עוד מבט מגרה. הוא הצליח לפתות כך את דאדלי, וקיווה שזה יעבוד גם הפעם. "רוצה לעזור לי רגע בחדר ההלבשה?" שאל מאלפוי. כשיצא הארי מהחנות, האגריד חיכה לו עם תנשמת לבנה. "לקח לך הרבה זמן לגמור שם בחנות, אה?" אמר האגריד בתמימות. "לא כל-כך הרבה זמן." אמר הארי לא כל-כך בתמימות... "התנשמת הזאת היא בשבילך. אתה צריך להאכיל אותה ומדי פעם לתת לה לצוד בשביל הכייף." אמר האגריד. הארי שחרר את התנשמת כדי שתצוד. "תתפסי את האוכל שלך בעצמך." אמר לתנשמת. 'חוסך עלי כסף המניאק.'חשבה התנשמת. הארי כבר ציפה לעלות על הרכבת ל"הוגוורטס". לראות שוב את דראקו... מוקדש לאנה (TheTwilightZone)