כן . אין ספק שהחיים שלי גהינום כי אין לי אמון
ולא יהיה בחיים ... אבל מה לעשות שאני אהבתי נורא את הבנאדם ( אולי גם היום עמוק בלב עדיין ,יש לי הרבה כעס ,תסכול , הבנה שזה לא יעבוד יותר כי הוא לא אוהב אותי אפילו 10% ...)
יש שתי בנות , רכוש משותף לא קטן , עבודה משותפת ,חיים משותפים .זה לא קל . כל יום אני אוכלת סרטים . פוחדת איפה ומתי הפגע פעם הבאה .
היום אמרתי לו שיעזוב את הבית . בתקווה שאולי סוף סוף אחרי שנתיים של גהינום , כאב אין סופי, מלחמה פנימית - של שוב לנסות , ולמה לפרק משפחה ??? האם זה סיבה מספקת ??? נצליח לפרק את החבילה .זה באמת לא קל .לא יודעת מאיפה לקחת כוחות . הוא היה כל עולמי . עכשיו אני מרגישה שהכול חרב . אני שבורה לגמרי .
מאיפה נפל עלי הקללה הזאת לאהוב בנאדם שלא אוהב אותי בשיט ??? האם ככה כל הגברים ??
זאת אהבה ראשונה שלי שנמשכה 10 שנים . מפחדת לאהוב שוב למרות שלא מצליחה לישון בלי חיבוק למרות שאני כ"כ עייפה ומותשת נפשי .
מתה לברוח ואין לי לאן .