Alice funeral
New member
תחרות פרוזה
סיאטל. יום גשום וקריר. נער צעיר יושב בחדרו. הוא מביט על העוברים ושבים למטה בעודו מיבש את תלתליו הצפופים במגבת. נער שני ישב מרחק מטרים ספורים ממנו.שערות קש בלונדיניות הציצו מתחת לכובע הגרב המצ´וקמק שלו. גיטרה לבנה אדומה שכבה על ברכיו, והוא פרט בה בעצבנות."נו מייק"- הוא אמר בעודו מנגן את סטיירוואי טו האוון בלי תשומת לב יתרה-"מתי החבר שלך אמור להגיע?" "המתולתל הסתובב ורצה להגיד משהו אבל הצלילים נקטעו ע"י צליל טריקה רועם. הדלת נפתחה ברעש ונער נמוך מלא ראסטות עמד בפתח."יפה שנזכרת להגיע"- אמר הבלונדיני ונעמד. "אויש ... תרד ממני כבר ג´רי"- אמר הנמוך והתיישב- "הוא אמור להגיע בכל רגע". מייק הפנה אליו את עיניו החומות והגדולות ושאל- "תגיד ליין... אתה בטוח שהוא יודע לנגן כמו שצריך?" ליין הצית לעצמו סיגריה מקופסת סיגריות חצי רטובה והשיב-"זה לא בדיוק משנה... אני סומך עליך שתמלא את החללים.. אנחנו רק צריכים מתופף... לא חשוב מה הרמה שלו בדיוק". ג´רי נאנח והפטיר לאיטו-"ככה גם מצאנו סולן.." "אויש תשתוק כבר וואנבי מלמסטין..."- זרק בחזרה ליין והפיח סביבו עוד טבעת עשן. לאחר מספר דקות של ויכוח , הדיון הסוער הופרע ע"י נער חום שער וגבה קומה שנכנס לחדר. "אתה שון... קיני?.." אמר מייק וגרד מאחורי אוזנו."בהחלט"- אמר שון בפרצוף מזיע. לאחר עוד רבע שעה של קללות, עקיצות, וסתם מכות בין לין וג´רי, החזרה התחילה. שון על התופים, לין בשירה, ג´רי שנעשה מריר עוד יותר עקב המכות שחטף , על הגיטרה, ומייק על הבס. "אוקי בני אדם"- אמר מייק וניגב את הזעה של פניו בחולצתו-" נתחיל עם bleed the freak. הוא רק סיים את המשפט וג´רי התחיל לנגן מייד נשכחו כל המחלוקות. קשה גם לנגן וגם לריב. מייק הצטרף בתחילת הבית. "בסיסט מפרט..."- הוא חשב לעצמו-"עלוב.."אבל למעשה הוא היה אחד מהגדולים.הנגינה שלו הייתה כמו מים... כמו לשמוע נוזל. נמס בתוך המגינה באופן מושלם. אולי בגללו דווקא הם נודעו. הלהקה הקטנה, ג´רי, מייק, ליין ושון, נודעו ברחבי סיאטל כ the alice chain. אפשר להגיד ששנה לאחר מכן, הם שינו את שמם alice in chains .מייק, הרבע הרגוע של הלהקה, עזב עקב התמכרות להרואין בשנת 92. התרומה שלו לעולם הגראנג´ לא תשכח בקלות. סוף הגזמתי קצת?.. לא נורא
סיאטל. יום גשום וקריר. נער צעיר יושב בחדרו. הוא מביט על העוברים ושבים למטה בעודו מיבש את תלתליו הצפופים במגבת. נער שני ישב מרחק מטרים ספורים ממנו.שערות קש בלונדיניות הציצו מתחת לכובע הגרב המצ´וקמק שלו. גיטרה לבנה אדומה שכבה על ברכיו, והוא פרט בה בעצבנות."נו מייק"- הוא אמר בעודו מנגן את סטיירוואי טו האוון בלי תשומת לב יתרה-"מתי החבר שלך אמור להגיע?" "המתולתל הסתובב ורצה להגיד משהו אבל הצלילים נקטעו ע"י צליל טריקה רועם. הדלת נפתחה ברעש ונער נמוך מלא ראסטות עמד בפתח."יפה שנזכרת להגיע"- אמר הבלונדיני ונעמד. "אויש ... תרד ממני כבר ג´רי"- אמר הנמוך והתיישב- "הוא אמור להגיע בכל רגע". מייק הפנה אליו את עיניו החומות והגדולות ושאל- "תגיד ליין... אתה בטוח שהוא יודע לנגן כמו שצריך?" ליין הצית לעצמו סיגריה מקופסת סיגריות חצי רטובה והשיב-"זה לא בדיוק משנה... אני סומך עליך שתמלא את החללים.. אנחנו רק צריכים מתופף... לא חשוב מה הרמה שלו בדיוק". ג´רי נאנח והפטיר לאיטו-"ככה גם מצאנו סולן.." "אויש תשתוק כבר וואנבי מלמסטין..."- זרק בחזרה ליין והפיח סביבו עוד טבעת עשן. לאחר מספר דקות של ויכוח , הדיון הסוער הופרע ע"י נער חום שער וגבה קומה שנכנס לחדר. "אתה שון... קיני?.." אמר מייק וגרד מאחורי אוזנו."בהחלט"- אמר שון בפרצוף מזיע. לאחר עוד רבע שעה של קללות, עקיצות, וסתם מכות בין לין וג´רי, החזרה התחילה. שון על התופים, לין בשירה, ג´רי שנעשה מריר עוד יותר עקב המכות שחטף , על הגיטרה, ומייק על הבס. "אוקי בני אדם"- אמר מייק וניגב את הזעה של פניו בחולצתו-" נתחיל עם bleed the freak. הוא רק סיים את המשפט וג´רי התחיל לנגן מייד נשכחו כל המחלוקות. קשה גם לנגן וגם לריב. מייק הצטרף בתחילת הבית. "בסיסט מפרט..."- הוא חשב לעצמו-"עלוב.."אבל למעשה הוא היה אחד מהגדולים.הנגינה שלו הייתה כמו מים... כמו לשמוע נוזל. נמס בתוך המגינה באופן מושלם. אולי בגללו דווקא הם נודעו. הלהקה הקטנה, ג´רי, מייק, ליין ושון, נודעו ברחבי סיאטל כ the alice chain. אפשר להגיד ששנה לאחר מכן, הם שינו את שמם alice in chains .מייק, הרבע הרגוע של הלהקה, עזב עקב התמכרות להרואין בשנת 92. התרומה שלו לעולם הגראנג´ לא תשכח בקלות. סוף הגזמתי קצת?.. לא נורא