שוטפי המכוניות קיבלו שטיפה
ה-12.2.01,היום הגדול הגיע,אני בבקו"ם. זה זכור לי כאחד הימים היותר מאושרים אצלי בחיים,די למדים,דיי למסדרים,די לזיוני השכל המעצבנים וחסרי ההגיון. אבל יותר מכל ,התרגשתי מדבר אחד,הכרטיס לאוסטרליה כבר היה לי ביד,עוד בשמירות פינטזתי על היבשת המדהימה הזאת,וזה מה שהחזיק אותי רוב הזמן. אני ורונן חברי,התרגשנו כל כך,שבימים שלפני לא יכולנו כבר לישון. התאריך כבר היה נקוב על הכרטיס:ה-28.12.01,עשינו הכל כדי להגיע לסילבסטר בסידני. טסנו בסינגפור איירליינס,אחת החברות היותר ידועות לטובה,היינו דיי תמימים וחשבנו שאנחנו באוסטרליה נשמור על כשרות אז החלטנו להזמין בטיסה ארוחות כשרות,מה שהיה נוראי למדיי. בעוד אותו אנגלי שמן פירק לידי סטייקים,אני הסתפקתי במגשית קטנה עם אורז,ומשהו שנראה כמו עוף,ועוד כמה ירקות קפואים. אחרי טיסה של 20 שעות והרבה ארוחות כשרות בבטן הגענו לסידני,תשושים אך נדהמים. הסילבסטר עבר בסדר,היה דיי מוזר שאף אחד לא התנשק בשעה 12 בעוד שאצלינו אני בטוח שכל הערסים זינקו על הבנות במועדונים,אבל חפיף. החלטנו לחפש בילוי טוב,ובמקרה איזו גרמניה שהכרנו בים סיפרה לנו על מועדון בשם:carwash ,שממוקם בשדרת kings cross הידועה לשימצה. היא הבטיחה להביא את החברות שלה וקבענו במועדון בערב. דיי התלהבנו לצאת למועדון עם תיירות גרמניות בלב סידני,לצערינו,מה שאולי היי דיי צפוי הן לא הגיעו,אבל המועדון בהחלט היה בעל אווירה מיוחדת ואפילה,הרבה אוסטרלים מוזרים,ואוסטרליות בלבוש מינמלי,כולם שיכורים ורוקדים בלי לשים לב למה שבכלל קורה סביבם. לאחר כ-15 דקות הרגשתי פתאום את כל הארוחות הכשרות צועקות הצילו מתוך ביטני התשושה. החלטתי באומץ רב,להיכנס לשירותים,ולשלוח אותן לחופשי,אל מעמקי הביובים של סידני. לרוע מזלי,היו אלו שירותי unisex אתם יודעים ,גברים ונשים ביחד. אבל החלטתי להיכנס בכל זאת כי המועקה היתה רבה. בקיצור נכנסתי,וזה היה משהו כמו בום על קולי אחד,והכל כבר בחוץ,והריח הזה,אני לא אשכח אותו,מה לעזעזל הם דחפו באוכל הזה? בקיצור בעודי יושב ומתכנן דרך מילוט,אני שומע את כל האוסטרליות שדקה לפני זה התאפרו בהנאה מול המראה צורחות:gross,gross ,החלטתי שעליי להפעיל את מוחי היהודי שעזר לעמי לשרוד במשך שנים.שמתי לב שלידי גם יושב מישהו תמים שלא קשור לכל ההמולה שנוצרה,אבל החלטתי שהוא הקורבן,ופשוט יצאתי באלגנטיות החוצה תוך כדי שאני מפזם לי שיר,ורוחץ בהנאה וברוגע את ידיי מול המראה.בזווית העיין אני רואה את האוסטרליות מצביעות על הדלת השנייה , לעבר אותו קורבן,וצורחות,gross gross. יצאתי מזה נקי,אבל לא כאן נגמר הסיפור. מכירים את המושג ריפוד צבאי? אז לא שכחתי לזרוק את שכבות הנייר טוואלט לתוך האסלה ,אותו נייר ששימש לי ריפוד רך כשישבתי על האסלה,ולאחר כדקה בחוץ אני קולט פתאום מיים יוצאים מתחתית דלת השירותים.כאשר המים התחילו ליפול גם מהתקרה,הייתי בטוח שזה חלק מהפירוטכניקה של המקום,ודיי התלהבתי,אבל חברי רונן מהר מאוד הבהיר לי שסתמתי להם את כל הצנרת.אנשים פשוט רקדו ומיים נפלו מהתקרה,מיים לא הכי נקיים אתם יודעים. העסק התחיל להסתבך כשהשומרים פשוט הביאו מגבים והחלו לספוג את המיים,פשוט גרמתי לאנדרלמוסיה שלמה. העסק הגיע לשיאו,כאשר רבע שעה אח"כ אוסטרלית חמודה שישבה ליד השולחן שלי החליטה לדבר איתי ולספר לי שכל הבלאגן נגרם בגלל מישהו שממש הסריח את השירותים,ואני הנהנתי בראשי,מסכים איתה שזה ממש התנהגות מגעילה,ולא יודע איפה לקבור את עצמי. טוב כאן סיפורי מגיע לתומו,אני מאמין שאם איי פעם תגיעו לסידני ,למודעון בשם carwash שנמצא ב-kings cross ותראו בכניסה למועדון שלט של אין כניסה,עם הפרצוף שלי מחייך בפנים ,זה המקום. ואם במקרה תיכנסו לשירותים,בעדינות,הם כבר סבלו מספיק.
