תחפושת מקורית

[פלגיה]

תחפושת מקורית

אז נכון שיש עוד הרבה זמן עד פורים, אבל בת העשר שלי כבר מתכננת את התחפושת, והתחפושת חייבת להיות מקורית. הרעיון המקורי שעלה במוחה הוא להתחפש לילדה מהשואה. לי זה צורם, לאיש שלי זה צורם מאוד, ועכשיו יש שתי שאלות: 1. איך מורידים אותה מהרעיון? 2. איזה רעיון מקורי ומיוחד מציעים לה במקום?

 

[צימעס]

1 - תציעי לה להתיעץ בנושא בפורום של דור שני.

 

[פלגיה]

למה זה יעזור?

(ואבא שלה בעצמו דור שני)

 

[אםהבניםשמחה]

נסו אולי לתת דוגמאות שימחישו לה למה זה לא מתא

זה נושא עצוב מאד ורגיש מאד והרבה מאד אנשים מרגישים פגועים ועצובים כאילו שזה קרה ממש היום. זה כמו להתחפשלמחבל מתאבד, לפצוע קשה מפיגוע, להרוג במלחמה, להורה שכול, לחייל שבוי...

 

[עולם ו מלואו]

לאחר שקראתי את התגובות

איך אבא שלה מרגיש עם רעיון התחפושת ??? נראה לי שכדאי להדגיש את ההשפעה של התחפושת על אנשים שלא מכירים אותה ושלא יבינו מה טוב בתחשובת הזאת למשל שאני קראתי את ההודעה לרגע הזדעזעתי אבל אני בטוחה שהיא רואה בזה בדיוק ההפך לזכור ולא לשכוח להסביר אולי שפורים זה חג שמח ותחפושת כזאת יכולה לעשות לאנשים אחרים מאוד מאוד עצוב

 

[iris mom of two]

אם היא רוצה

כי היא מנסה להחוות את התקומה, אז מעפיל או קיבוצניק מהתקופה. או דמות מהשואה שמכבדת, כמו מרדכי אנילביץ', או יאנוש קורצ'ק. זה לא מאבד את הכוונה שלה, אבל הרבה פחות צורם. דבר אחר, חלוצה, שרה מקבוצת ניל"י, חנה סנש. כולן דמויות מדהימות שיראו גם כבוד.

 

[פלגיה]

שרה גיבורת ניל"י זה לא מקורי ../images/Emo3.gif

לזה התחפשה האחות הגדולה לפני ארבע שנים

אבל נציע לה מעפילה או משהו דומה.

 

[דבורי]

התשובה שלך צורמת לי

הביטוי "דמות מהשואה שמכבדת" מזכירה איכשהו את הנסיון שהיה בתחילת ימי המדינה להתעלם מרוב קורבנות השואה ע"י הדגשת אספקט "הגבורה" ולא "השואה". עצם התחפושת לא מפריעה לי. אולי תשאלי את ביתך איך היא מתכוונת להתחפש, מה יראה שהיא "ילדה מהשואה". כאן אולי טמון הקושי. יתכן שהיא תסכים להתחפש לאנה פרנק, ואז אפשר למצוא מאפיינים בולטים. אפשר גם לפתח דיון על ההבדל בין אוירת פורים לאוירת התחפושת, ואיך אפשר לפתור זאת (אם בכלל).

 

[iris mom of two]

מה מפריע לך?

שיש תחפושות שיצרמו? כן, תחפושת של עבד, קורבן, וכדומה לא מתאימה לפורים שהוא חג שמח. ועבד אני מתכוונת גם לעבדים מתקופות אחרות כמו עבד במצריים או ווסל של תקופת הביניים או עבדים בתקופה יותר מאוחרת. אולי תתאים למחאה פוליטית, אבל מתוך כבוד לקורבנות, ולא מתוך שיכחה אותם, לא מתאים להזכיר להם את הימים הכי קשים של חייהם בצורה שכזו. הכוונה למכבדת היא לכבד את זכרון הקורבנות. אני יודעת די הרבה על השואה, כמו הרבה בני דורי חייתי איתה בבית. כך שאני לא מזלזלת בקורבנות. אבל זה בפרוש לא מתאים לפורים.

 

[דבורי]

הפריע לי ניסוח המשפט שהזכרתי

הבטוי "דמות מהשואה שמכבדת" קצת צורם. במה שכתבת עכשיו ניסחת את זה יותר טוב.

 

[Kalla]

מה הבעיה בתחפושת של עבד או קורבן?

ממש לא מבינה את זה. אני מסכימה שהעניין הספציפי של השואה הוא בעייתי כי הוא נוגע בבשר החי של חלק מהאנשים, אבל פרט לכך מה הבעיה? לגבי תחפושת מקורית - אולי אסירה?

 

[She Dolphin]

למה בדיוק היא התכוונה?

האם היא התכוונה להתחפש לילדה מזת רעב, לבושה בלויי סחבות מיוסרת או מעונה, או שאולי יש סיכוי שהיא פשוט התכוונה לדמות של ילדה יהודיה מהגולה - בגדים בסגנון שילדי אירופה לבשו, כבצבעי אפור וחום וכובע קסקט או מטפחת ראש וכו'? אני גדלתי בקיבוץ שיש בו מוזיאון לזכר השואה והגבורה (נו, בטח די פשוט לדעת עכשיו מאיפה אני במקור

) ואני חייבת להודות שהמוזיאון הזה היה אחד מהמקומות שהכי אהבתי לבקר בהם. אלה ממש מחוזות ילדותי. אמנם במוזיאון "שלנו" לא היו הרבה אימג'ים ויזואליים של הדברים היותר קשים שהיו בשואה כמו מחנות השמדה ותיאורי גופות, אבל המקום הזה הילך עלי איזה קסם שכנראה מדבר אל ילדים. לא פחדתי שם למרות שהיה שם קר וחשוך, אהבתי את השקט ואת התמונות של הילדים והמבוגרים בעלי העיניים הגדולות והעצובות. בקיצור - הייתי מבררת איתה בדיוק איך היא מדמיינת את התחפושת ומנסה למצוא יחד איתה גרסה קצת יותר מרוככת של התחפושת, כזו שלא תפגע באבא וגם באנשים אחרים.

 

[פלגיה]

לדעתי זאת האופציה הראשונה

אבל זה גם לא מאוד משנה, כי יותר מכל הפריעה הכותרת שהיא בחרה בה. הצורה הויזואלית של איך זה נראה כבר לא משנה ברגע ששואלים "למה התחפשת?" והיא אומרת "ילדה מהשואה" (אפילו "ניצולת שואה" כבר נשמע טוב יותר)

 

[She Dolphin]

אני כשהייתי קטנה -

וכאמור, גדלתי במקום ששואה היתה מאוד על הפרק - נהגתי להתבלבל תדירות בין "גולה" ל"שואה" עד גיל לא מאוד צעיר (בטוח שבגיל של בתך עדיין הייתי מתבלבלת). אז אפשר לנצל את ההזדמנות וללמוד יחד מה משמעות המושגים האלה. אני חייבת להודות שעבורי כילדה המראה של ילדי הגולה היה ממש סוג של מראה אקזוטי

הילדים האלה היו ממש גיבורים בעיני ורק כשגדלתי קצת למדתי יותר עם מה היו צריכים להתמודד

אז שתגיד "ילדה מהגולה" ותסגרו עניין. בכל מקרה הלוק הוא מעין לוק של ילדת דיקנס כזאת, כך שהמראה עצמו לא אמור לצרום. ילדה מיוחדת יש לך

 

[She Dolphin]

אויש, רק הרגע ראיתי שכתבת

שהיא התכוונה לאופציה הראשונה - ילדה מזת רעב וכו'... אם כך אני כנראה צריכה לחשוב עוד קצת על רעיון אחר.

 

[פלגיה]

גם ילדת דיקנס זה מטריד

בעיקר לאור אחותה הגדולה שבגיל 10 ראתה את שרה אהרונסון וחנה סנש כגיבורותיה והתחילה לכתוב שירי דיכאון. אני חושבת שהמושג "גולה" הוא מושג של הילדות שלנו. הילדים היום לא כל כך מכירים אותו, גם כאשר יש להם אוצר מילים עשיר ביותר.

 

[Kalla]

לכתוב שירי דיכאון אין פירושו באופן אוטומטי

להרגיש בדיכאון. בתור כותבת שירים להנאתי, שחלקם שירי דיכאון, מי כמוני יודעת.

 

[פלגיה]

כבר דנו בזה בעבר

(אני לא זוכרת אם כאן או בפורום אחר) היא לא כתבה "גם" שירי דיכאון. היא כתבה, ועודנה כותבת, אך ורק שירים מדכאים ומדוכאים וצבועים בשחור עמוק. עוצמת ההזדהות עם המדוכאים באותם שירים (של גיל 10, להבדיל משיריה היום שהם שירי מתבגר דיכאוניים קלאסיים) היתה עמוקה מאוד ומפחידה. לא היה ברור לי מניין עוצמת הרגש, ומניין החיבור הגדול לדמויות טראגיות.

 

[Kalla]

לא זכור לי דיון כזה.

בכל מקרה, בטוח שלא השתתפתי בו. מכל מקום, לא פקפקתי בכנות הרגשות בשירים עצמם - זה בהחלט אפשרי להתבטא כך בשירים מכל הלב, אך יחד עם זאת לא לחוש דיכאון מהחיים באופן כללי. כשאני כותבת משהו, זה תמיד נובע מבפנים, מאיזשהו חלק שמזדהה עם התחושות האלה באותו רגע, אך זה לא מפריע לי לצחוק או לשמוח ולהיות מרוצה מהחיים באופן כללי אחרי שהמלאכה הסתיימה.

 

[פלגיה]

לא זאת היתה הבעיה שלי

לא הפריע לי שהיא מביעה רגשות אפורים או שחורים (בסך הכל מעבר לכך היא ילדה שמחה וטוב לה בעולם). הפריע לי למשל שיר שנכתב מנקודת המבט של ילדה שרואה במות אימה בגטו. אולי יותר מכל הפריעה לי צורת הביטוי ועומק ההזדהות שהיו לטעמי הרחק מעבר לאלה של ילדה בת 10. ה"חלק שמזדהה עם התחושות האלה באותו רגע" היה מאוד בוגר וממש לא מוכר לי, ואולי זה מה שהפחיד יותר מכל.