תחפושות

[פלגיה]

תחפושות

קצת מרגישה טפשי לפתוח עוד הודעה, אבל השבוע מציקים לי הרבה דברים. תחפושת זה בשביל הילדים. לא כדי להגשים חלומות של ההורים. זה דבר שאני מקבלת. אבל האם אסור לנו כהורים בכלל להתערב בבחירה? אם ילד בוחר תחפושת שאי אפשר להשיג? או שעושה ממנו צחוק? או שהוא בן שנורא רוצה מלמלות וטולים? או שהיא רוצה משהו מסורבל נורא ואני יודעת שיהיה לה נורא קשה להסתובב איתה? בקיצור - עד כמה להתפרע איתם (ולוותר על ההתפרעות במקרה של ילד שלא רוצה תחפושת) ועד כמה להתערב בבחירה שלהם?

 

[קורות חיי]

אם את שואלת לגבי פורים בלבד- אני

לא מתערבת בבחירה של לולי, לא כולם אוהבים להתחפש ומי שכן אוהב- יכול כאוות נפשו לבחור למה להתחפש, אדוארד עוד לא ביקש מלמלות ושמלות (הוא בן שנה וקצת) אבל אם יבקש- בפורים- אני לא אתנגד. לולי מעולם לא אהבה תחפושות של מלכות או נסיכות וכל השמלות המנוצנצות הללו.

 

[לורליי43]

יש מקום להתערב בענין הטכני

אם אי אפשר להשיכ, או אי אפשר להכין. לגבי- עושה ממנו צחוק- תלוי באיזה גיל- יש גילאים שזה חשוב ואז הייתי אומרת משהו שיהיה מודע לאיך שזה נראה מהצד (השאלה כמובן מה זה עושה ממנו צחוק).

 

[מיכל שב]

אני חושבת שפורים זה חג של ילדים

אני חושבת שאפשר להתערב במידה והילדים מבקשים משהו שאי אפשר להשיג (או להכין לבד). לגבי בן עם מלמלה - אני לא רואה בזה בעיה. בדיוק בשביל זה יש את פורים. שיתחפש לבת. אם ילד לא רוצה להתחפש - חבל. אבל זו בחירה שלו.

 

[אמא של יובלי]

תחפושות

אם לא ניתן להשיג את התחפושת הרצויה - בודאי להתערב בבחירה ולהסביר שאין להשיג ועל הילד/ה להחליט כל תחפושת אחרת. מעבר לכך זהו חג שהילד בוחר מה הוא רוצה להיות ואין להורים זכות להתערב בבחירה. אגב, אצלינו בבית כאשר באות חברות הבנות כל הזמן מתחפשות ללא קשר לחג פורם - יש ארגז מלא בתחפושות וזה הכיף של הילדות. (גם אצל החברות זה כך).

 

[בזזזזזזז]

קרה לנו משהו דומה

כי הילדה תכננה תחפושת עם חברה שהבריזה יומיים לפני החג - היינו חייבים להתגייס ולאלתר - ובסוף יצא מדהים יותר מהתכנית המקורית אפילו. אני בעד להשתתף יחד בבחירה - ככל שנותנים לנו את המרחב להשתתף בה - כמו בכל דבר אחר - גם כאן - אפשר להציע (מה דעתך על חישוק במקום סרט? רוצה נעלים שחורות או לבנות? וכו') אבל לאפשר להם את מקסימום הבחירה - ובודאות את המילה הסופית - אחרת תהרס הרוח הפורימית השמחה ופספסנו את המטרה כולה.

 

[נושיתי האחת]

להתפרע עד כמה שאת יכולה. כלומר

אם יש תחפושת שלא ניתנת להשגה אז לא. ילד שרוצה מלמלות וטולים, חופשי. מי שלא רוצה להתחפש, להציע כובע פורימי ולסגור עניין. להאיר את עיני הילדה לגבי הכניין הפרקטי וזהו.

 

[כן זאת אני1]

דעתי כנראה לא כ"כ פופולרית

הייתי מונעת מהילד שלי להתחפש לתחפושת שתבזה אותו.פשוט הייתי מטילה "וטו" על תחפושת כזאת.הייתי מציעה לו 4-5 תחפושות, מתוכם שיבחר מה הוא רוצה, כמובן רק מה שניתן להשגה במאמץ/מחיר סביר. מסורבל? לא הייתי מונעת, שילך כך פעם אחת, יותר הוא לא יבקש.

 

[mybaby9]

אמנם קצת באיחור ...

אבל הקטנצ'יק ביקש להיות פרפר. עם חצאית, בוורוד. והוא גם לא ממש קטן... קיבל טולים ונוצות והכל. מקסים. ואגב התבזות - אחד מהאבות שאל אותי במסיבה אם אני לא מודאגת. השאלה, גם אם היא נאמרה בצחוק, הפריעה. קטנצ'יק עוד לא בגיל שילדים "יורדים" אחד על השני אבל אני מאמינה שבעלי רוח חופשית עלולים למצוא את עצמם במצבים חברתיים מורכבים. אז מה לעשות? למנוע מראש? הוא בכלל לא מבין מה הסיפור ואם אני אתערב אולי אני דווקא אקלקל את הבטחון שלו בעצמו? ואולי זו בכלל רק המבוכה שלנו

 

[ימימה]

מלקחי החג

בגן של בני התחפש אחד הבנים ל"בראץ"- תחפושת קנויה מלאה, עם שמלה. היו ילדים שאמרו לו "התחפשת לבת" אבל לא בלעג, אלא כציון עובדה. לא התעוררה שום בעיה חברתית, וזאת למרות שמדובר בגן חובה, ויש שם חבורת בנים מכובדת ונמרצת מאד

, שכולם כאחד נעו על הסקאלה שבין נינג'ה לבאטמן (ושלי היה שוטר

)