אתה כל כך צודק.
ואל תיעלב, אתה באמת צודק. כשילד נחתך - אפשר לשטוף את הפצע במיים - לא צריך לרוץ לרופא. לשחק כדורגל - אין צורך לשלם למאמן. להתמיד זה בהחלט מספיק. ויש אינסוף דוגמאות שפשוט ברור כמה שאתה צודק. ואני פשוט שואל את עצמי - עם כל ההוכחות הברורות האלה, למה אני לא קונה את צורת החשיבה הזו? למה אני חושב שאף שאפשר להסתדר בלי מאמן (בכלל לא רע), זה לעולם לא יהיה אותו דבר! אתה יודע, עולה בדעתי רעיון, אספר לך. אני תוהה איך לחלוק אתך את הרעיון, מקווה שהצורה שאבחר מתאימה. אגש לנושא ממקום של שאלה ונראה לאן יכולים הדברים להגיע. ארשום לך ארבע "קושיות". תזכור שרק אתה חשוב ! תבחר לשתף אותנו בתשובות, נאה. תבחר שלא, נאה גם כן. והרי הן לפניך: 1. מכל הדברים שאתה עוסק בהם (כאדם, לא בהכרח בעבודה) איזהו הדבר החשוב ביותר שאתה עוסק בו ושאינו קשור בכסף? 2. מהי הפעולה שתיתן את הקידום המקסימלי לאותו דבר שבחרת? 3. מי יכול לעזור לך בקידום אותו דבר שחשוב לך כל כך? 4. מהי השאלה שבסתר ליבך קיווית שלא אשאל? אם השקעת חשיבה של יותר מ - 15 שניות לכל שאלה, יש לך הארה, כלשהי, בהקשר לעשייה שלך. לדעתי - ההארה הגדולה ביותר היא מהתשובה לשאלה האחרונה. אאחל לך הצלחה בכל שתבחר לפנות. איציק
