תחנת רכבת...
בימים האחרונים הדירה המקסימה שלי הפכה לתחנת רכבת... אנשים באים, הולכים... מתפזרים לכל עבר... ``בירה?`` יושבים בפינת הזולה ``אולי טלויזיה?`` קצת על הבר ``כוס תה?`` בסלון ``תביא קצת אוכל`` מהמטבח ``איפה השירותים?`` הירוקים, ישר ושמאלה, כי הם יותר מאגניבים
) וכל אחד מביא איתו ניחוחות משכרים ממקומות אחרים... כל אחד יושב בפינה שהכי נוחה לו, שהוא הכי מתחבר אליה (ואם זה בשירותים... זה לא אומר משהו על הפשטידה שהכנו...
) כל אחד מביא את האנרגיה שלו... כל אחד מתקשר אחרת, צוחק אחרת, חושב אחרת... ואנחנו כמו פלסטלינה כזאת, עוברות מאורח אחד למשנהו, וחוקרות את העולם הזה שנגלה לפנינו - מ ר ת ק !!! ...לפעמים, מתנתקים לרגע מכל הסובב, ומסתכלים במבט-על וחושבים: ``איזה יופי של חיים...`` ...כשנשארים הבקבוקים, הצלחות, הריחות... מביטים על הכל, פשוט מסתכלים וקולטים את המאורעות... נושמים אנחה ארוכה והולכים לצלול... כן, אני ממש מרוצה להיות בתחנת הרכבת, אבל אני גם ממש מרוצה שהיא נסגרת לפעמים...
) ממני, שעייפה לחלוטין... אבל מבסוטית לגמרי על החברים הנפלאים שבאים והולכים ובאים ו...
)
בימים האחרונים הדירה המקסימה שלי הפכה לתחנת רכבת... אנשים באים, הולכים... מתפזרים לכל עבר... ``בירה?`` יושבים בפינת הזולה ``אולי טלויזיה?`` קצת על הבר ``כוס תה?`` בסלון ``תביא קצת אוכל`` מהמטבח ``איפה השירותים?`` הירוקים, ישר ושמאלה, כי הם יותר מאגניבים