תמיד צריך להיות ספקניים
אבל במקרה הספציפי הזה, E3, הדברים שונים, במיוחד לאור ראיון שנתן דובר משרד המסחר והתעשייה הבריטי (המשרד אחראי בין היתר על רגולציה של הרדיו) ב1998 ל"דיילי טלגרף". בהתייחס לשידורי E3 הוא אמר: "התחנות האלה הן מה שאתם מניחים שהן. אנשים לא צריכים להיות מוקסמים מהן. הן לא, נאמר, לצריכה ציבורית". לגבי E10, ברור שלא תהיה לעולם הודאה רשמית כמו בבריטניה. הגורמים היחידים שמאששים את ההנחה המקובלת הם: א. המבטא הישראלי הקל בקול הממוכן (במיוחד במילים "קילו", "קוויבק", "וויסקי" ו"הוטל"). ב. עוצמת השידור האדירה בארץ, שמאפשרת לקלוט את השידור בצורה צלולה רק בעזרת האנטנה הטלסקופית המקורית של הרדיו (דבר שלא הצלחתי לעשות עם E3, אפילו שידוע שחוות משדרים שלה ממוקמת בקפריסין).