../images/Emo60.gif.
אין לי שעת עוצר ואני גם לא ממש שואלת. אמא שלי יכולה להגיד לי לחזור בעשר כמ שבא לה אבל אם אני ירצה אני יהיה על האוטובוס רק ב12 וחצי (אוטובוס אחרון). אם אני חוזרת ברגל אני בכלל חוזרת בבוקר אם מתחשק לי. זה גם מתקשר לשאלה השניה, האם אני מצייתת, אז אם ה נראה לי הגיוני מה שאמא שלי אומרת, אין לי כוח לריב או שאני מחליטה להתחשב בה אז אני מצייתת. אם לא בא לי אני או שלא יציית או שפשוט יתווכח איתה וינדנד לה שעות עד שהיא תסכים. לאמא שלי אין עמוד שדרה. לאבא שלי יש אבל ההורים שלי גרושים ככה שהוא לא אומר לי מה לעשות. אם אני מאחרת אין עונשים. אין לי עונשים בכלל. בחיים שלי לא קיבלתי עונש. לא מזמן הלכתי לישון אצל חברה שלי להודיע ולא קיבלתי על זה עונש. רק שיחה קצרה של כמה שזה לא יפה וזהו. לא מתקשרים כל 5 דקות, בלילה מתקשרים כל שעה, שעה וחצי. ביום מתקשרים אולי פעם אחת וזהו. אני יודעת שיצאתי נורא פושטקית מוזנחת בהודעה הזאת אבל זה לא ככה. מגיל קטן היו משאירים אותי לבד בבית ואני עצמאית ואחראית מגיל קטן ואני עושה שיעורים וכל הדברים האלה ויודעת לדאוג לעצמי ואף פעם לא מסתובבת לבד או משהו כזה.
האם יש לכם שעות עוצר?
