תחי הציונות

תחי הציונות

ציון הלא תשאלי והגולה מרוע תחדלי מנעי קולך מבכי רחל האם השומרת. אל חדול שיר רחל המשוררת כי הנה יום חדש יגיע השקד יפרח והגפן תיתן פריה הסערה חלפה עברה ואביב עלומיך ישוב הנה בניך שבים מרחוק לשחר לפתחך: באוניות רעועות בדרכי עפר ודעתם החופשית מרחפת כיונה אחר המבול מפלסת הדרך כחלוץ לפני המחנה ואדמות מסלע סחופות ומדבריות שממה נגאלים תחת רגלינו. הנה המסע בן אלפיים הולך ותם ומתקרב לרגע הרם הנה עומדות רגלינו מישור הים הר הגליל הר יהודה ותהי האגדה למציאות חדל גולה ועבדות: תחי הציונות!
 
אביב וסתיו - וחורף גם...

אם לציון תשורר שיר, מובטח שאהיה לך אוהד יקיר. הגם שלעולם מרוע לא תחדל הגולה, רק ברצות הבורא ציון נגאלה. כי לעולם את תש"ח נזכרה, כי היא "ראשית צמיחת הגאולה". חן, חן יקירי, ארץ ישראל וודאי תזכור לך זאת לטובה, כי מאסנו באלה המוציאים את דיבתה רעה. שא ברכה!
 
אוסיף עוד מילות לאוהבי ארצנו

מאת המשורר יצק רואש. אשיר לך ארץ חמדה, בלב חשוק, את ארץ נבחרה את משוש כל תבל, כי בורא דוק, דר בך קבע דירה אין לנו ארץ אחרת, וחובה עלינו לשמור עליה מכל משמר. אלי פילו
 
"עיני ה' אלוהיך בה מראשית שנה ועד..."

וזה על דרך "כי בורא דוק, דר בך קבע", שעניינה, "לעולם יירש ארץ". והיא שבחרת ברוב הבנתך להביא אלינו, ר' לייהו חביבי היקר. ואוסיף רק אחת מדבריו של הרב אברהם אזולאי זצוק"ל, המכונה "החסד לאברהם" שהביא על הטעם: ש"כל הדר בארץ-ישראל נקרא צדיק, הגם שהוא אינו כפי הנראה לעיניים" (מעין ג' נהר י"ב). ומתי ייקרא צדיק? רק אם "לעולם יירש ארץ".
 
למעלה