תחילתו של דיכאון

צופ93

New member
תחילתו של דיכאון

אני לא אפרט יותר מדי כי אני לא רוצה לחפור..
אבל בקצרה אני מרגישה הכי בודדה בעולם.
אני מרגישה שאני לא שווה כלום.
אני רק עסוקה בלעבור את הרגע, את היום.
ולפעמים אפילו מקווה שיקרה לי משהו. תאונה או משהו אחר בסגנון. שרק אני אפגע בו.
הלב מרגיש כבד וקשה לי לנשום, והדמעות כבר מבצבצות בפינת העין. ואני מרגישה שאני מאוד קרובה פשוט להיכנע ולתת לעצמי ליפול. :(
 
תחילתו של דיכאון

שלום לך צופ93
אבחנת את עצמך מצויין, והיטבת לעשות כשפנית לכאן ואיפשרת להכיר ברצונך בעזרה, עכשיו נשאר לדאוג לעצמך שתקבלי את העזרה הראויה, ורצוי בהקדם כדי שתישארי ביציבותך.
המחשבות שאת מתארת אופייניות לדיכאון, ואינן המציאות. את בוודאי אדם שווה ובעל ערך. תוכלי לפנות לפסיכיאטר לקופ"ח שייתן לך תרופה, זו "עזרה ראשונה"
וזה יכול לשפר את ההרגשה בצורה מפתיעה. כדאי גם לחפש לעצמך טיפול (גם אפשרי דרך קופ"ח כיום) כדי לטפל בעצמך בצורה יסודית יותר.
תני לדמעות לבצבץ וגם יותר מזה, זה יכול להיות משחרר. האם יש מישהו/מישהי סביבך שאת יכולה לשתף בהרגשתך? כדאי, גם אם את לא בטוחה שיבינו מיד.
אל תחששי "לחפור" ושתפי אותנו עוד לגביך. מתי זה התחיל? האם יש סיבה חיצונית שניתן לזהות? איך נראה יומך ? האם יש זכרון נעים שאת יכולה להעלות ולו לזמן קצר? האם יש משהו טוב שאת מקווה לו ושיכול להעלות חיוך?
שתפי אותנו ותזכרי שיש מה לעשות וזה עובר עם העזרה המתאימה.
 
למעלה