תחיית מתים!
הקדמה: לפי למעלה מ-20 שנה, דודי נרצח באכזריות על ידי שני ערבים מהשטחים. אני היום בן 17, כלומר, לא הייתי קיים. לפני כשבוע הייתי בהופעה של הרכב השלישיה, "פרוזק", ולא ממש נהנתי. החלום: איכשהו, אני הייתי מלצר בהופעה של "פרוזק" והגשתי להם לבמה אוכל בזמן ההופעה. דבר אחד שאני זוכר מהקטע הזה, הוא שמישהו מהקהל ביקש ממני שאני אביא לו איזשהו בשר... כשההופעה הסתיימה, הלכתי מאחורי הקלעים אל הלהקה, ובדרך חשבתי איך לבקש מהם את השכר שלי, אני מעט בישן. אז נזכרתי שיש לי בכיס את המפתח של האולם שאני צריך להעביר להם, אז חשבתי, אם הם יראו אותי כשאני אחזיר להם את המפתח, אולי יזכרו שהם חייבים לי כסף על עבודתי. בכל אופן, כשירדתי למטה אני רואה את כל המשפחה שלי באולם גדול מאוד שבמרכזו היה מעין השולחן המרכזי, שולחן הכבוד של החוגגים. בשולחן ישבה סבתי (מצד אבי) וראיתי גם את אמא שלי לידה. על השולחן היה מונח אוכל, ממש כמו אירוע. סבתא שלי מבחינה בי ומראה לי סלט פטריות שיש על השולחן ואמרה שהכינה אותו כי אני אוהב. אני אוהב סלט פטריות אבל, סבתא שלי לא יודעת מזה, זה לא תאווה אובססיבית לסלט הזה
פשוט אוהב סלט פטריות. אני שואל את סבתי לפשר האירוע, והיא עונה לי בשמחה כי דוד יוסף חוזר! אני לא מבין, קצת המום. איך דודי יכול לחזור אם הוא נרצח? הוא לא נלקח בשבי או משהו כזה... הדבר נראה מאוד מעורפל. וגם אם אכן הדוד חוזר, המשפחה כלל לא נראתה עצובה ומזילה דמעות של התרגשות. בחלום שיערתי כי המשפחה תבכה ברגע שתראה אותו. הבנתי מסבתי שמישהו הולך להביא אותו והוא עוד מעט יגיע. וכך הסתיים לו החלום. חלום מוזר, לא?! הבנתי שחלום על מוות, תחייה וכיו"ב, הם חלומות שצריכים לקבל תשומת לב. מהו פשרו? תודה רבה!
הקדמה: לפי למעלה מ-20 שנה, דודי נרצח באכזריות על ידי שני ערבים מהשטחים. אני היום בן 17, כלומר, לא הייתי קיים. לפני כשבוע הייתי בהופעה של הרכב השלישיה, "פרוזק", ולא ממש נהנתי. החלום: איכשהו, אני הייתי מלצר בהופעה של "פרוזק" והגשתי להם לבמה אוכל בזמן ההופעה. דבר אחד שאני זוכר מהקטע הזה, הוא שמישהו מהקהל ביקש ממני שאני אביא לו איזשהו בשר... כשההופעה הסתיימה, הלכתי מאחורי הקלעים אל הלהקה, ובדרך חשבתי איך לבקש מהם את השכר שלי, אני מעט בישן. אז נזכרתי שיש לי בכיס את המפתח של האולם שאני צריך להעביר להם, אז חשבתי, אם הם יראו אותי כשאני אחזיר להם את המפתח, אולי יזכרו שהם חייבים לי כסף על עבודתי. בכל אופן, כשירדתי למטה אני רואה את כל המשפחה שלי באולם גדול מאוד שבמרכזו היה מעין השולחן המרכזי, שולחן הכבוד של החוגגים. בשולחן ישבה סבתי (מצד אבי) וראיתי גם את אמא שלי לידה. על השולחן היה מונח אוכל, ממש כמו אירוע. סבתא שלי מבחינה בי ומראה לי סלט פטריות שיש על השולחן ואמרה שהכינה אותו כי אני אוהב. אני אוהב סלט פטריות אבל, סבתא שלי לא יודעת מזה, זה לא תאווה אובססיבית לסלט הזה
