תחושת תסכול
אני רוצה לחלוק איתכם תחושה קשה שאני מסתובב איתה בזמן האחרון. ראשית כדי להסביר את עצמי טוב יותר רקע קצר עליי. אני גר בהרצליה בן 21 מגיע מבית שמאלני (אבא עבודה אמא פעילה ב-רץ ואחר כל במרצ וכל המשפחה המורחבת שלי עבודה ושמאלה). בתור אדם שגר בהרצליה ולמד במסגרות מסוימות מאד, רוב האנשים שאיתם הסתובבתי ענו גם הם על אותם קריטריונים. הדברים נעו על מי מנוחות, חייתי לי בחממה שלי מוקף באנשים שחושבים כמוני. בצבא התחלתי להרגיש לראשונה את השנאה התהומית כלפי כל מי שמיוצג כשמאלן ואף חמור מכך כבוחר מרצ (ואני עוד הייתי במודיעין). אבל לאחרונה התחלתי להרגיש משהו חדש. חברים מהסביבה הקרובה שלי ואף בני משפחה התחילו להתייחס למרצ בכזו שנאה שלא חשתי בה אף פעם. ואני עוד מדבר על אנשים שמתכוונים להצביע לעבודה בבחירות הקרובות. ע"פ הזלזול והתיעוב שבה הם דיברו על מרצ נראה שהם מוכנים להכריז על המפלגה ועל כל התומכים בה כבוגדים שצריך להקיא מתוך החברה הישראלית (כל אחד ודרכיו הוא) לא ברור לי איך בתוך שנתיים עברה דעת הקהל הישראלית כזאת סחיפה ימינה. שמעתי דעות של אנשים שלפני 3-5 שנים הייתי ממקם אותם באזור של מולדת שמכריזים על עצמם כתומכי עבודה. איזה עולם עצוב ומעוות. יש בעיה גדולה אם רובו של העם (סלחו לי על ההכללות אבל כך אני מרגיש) מבטל בצורה כל כך ברוטלית מפלגת שמאל מדינית וחברתית (לצערי היא אחת המפלגות היחידות שאפשר למקם בשמאל החברתי) לא קיצונית באופן מיוחד (תקנו אותי אם אני טועה). השאלה היא מה ניתן לעשות כדי להפסיק את הסחיפה הזאת. אני יודע שאפשר להסתכל רחוק ולהגיד כשנצא מהשטחים... יהיה כך וכך וכן הלאה ואני מסכים שניתן להסתכל על זה כך, השאלה היא אם מה שנהרס עכשיו יהיה בר תיקון לאחר מכן. האם ניתן לחשוב על דרך ישירה ולא עוקפת להתמודד אם התופעה הזו? הפתרון היחידי שחשבתי עליו הוא להחליף את העם
((((((
אני רוצה לחלוק איתכם תחושה קשה שאני מסתובב איתה בזמן האחרון. ראשית כדי להסביר את עצמי טוב יותר רקע קצר עליי. אני גר בהרצליה בן 21 מגיע מבית שמאלני (אבא עבודה אמא פעילה ב-רץ ואחר כל במרצ וכל המשפחה המורחבת שלי עבודה ושמאלה). בתור אדם שגר בהרצליה ולמד במסגרות מסוימות מאד, רוב האנשים שאיתם הסתובבתי ענו גם הם על אותם קריטריונים. הדברים נעו על מי מנוחות, חייתי לי בחממה שלי מוקף באנשים שחושבים כמוני. בצבא התחלתי להרגיש לראשונה את השנאה התהומית כלפי כל מי שמיוצג כשמאלן ואף חמור מכך כבוחר מרצ (ואני עוד הייתי במודיעין). אבל לאחרונה התחלתי להרגיש משהו חדש. חברים מהסביבה הקרובה שלי ואף בני משפחה התחילו להתייחס למרצ בכזו שנאה שלא חשתי בה אף פעם. ואני עוד מדבר על אנשים שמתכוונים להצביע לעבודה בבחירות הקרובות. ע"פ הזלזול והתיעוב שבה הם דיברו על מרצ נראה שהם מוכנים להכריז על המפלגה ועל כל התומכים בה כבוגדים שצריך להקיא מתוך החברה הישראלית (כל אחד ודרכיו הוא) לא ברור לי איך בתוך שנתיים עברה דעת הקהל הישראלית כזאת סחיפה ימינה. שמעתי דעות של אנשים שלפני 3-5 שנים הייתי ממקם אותם באזור של מולדת שמכריזים על עצמם כתומכי עבודה. איזה עולם עצוב ומעוות. יש בעיה גדולה אם רובו של העם (סלחו לי על ההכללות אבל כך אני מרגיש) מבטל בצורה כל כך ברוטלית מפלגת שמאל מדינית וחברתית (לצערי היא אחת המפלגות היחידות שאפשר למקם בשמאל החברתי) לא קיצונית באופן מיוחד (תקנו אותי אם אני טועה). השאלה היא מה ניתן לעשות כדי להפסיק את הסחיפה הזאת. אני יודע שאפשר להסתכל רחוק ולהגיד כשנצא מהשטחים... יהיה כך וכך וכן הלאה ואני מסכים שניתן להסתכל על זה כך, השאלה היא אם מה שנהרס עכשיו יהיה בר תיקון לאחר מכן. האם ניתן לחשוב על דרך ישירה ולא עוקפת להתמודד אם התופעה הזו? הפתרון היחידי שחשבתי עליו הוא להחליף את העם
((((((