תחושת פספוס...
אני כבר חודש אחרי המסע... והוא כל הזמן חוזר אלי, בערך כל מחשבה שלי מתקשרת לשם, לאיזה סיפור ששמענו שם, משהו שראינו, או סתם איזה תחושה שהרגשתי. אחרי חודש אני כבר מתחילה להבין יותר ואני מתחילה להתחרט לא על זה שיצאתי ממש לא להפךאני פשוטלא בטוחה שמיציתי את המסע עד תום ז"א חוויתי הכל את אוושויץ 1 את בירקנאו את מיידאנק אבל היו מקומות אחרים שפשוט לא תמיד הקשבתי למדריך הייתי עסוקה במאה ואחד אלף דברים אחרים וזה חבל כי שכן הקשבתי אז כניראה שלמדתי המון ואני רק עכשיו מבינה את זה. בכל מקרה אני רוצה לספר לכם על חוויה שעברתי ותגידו לי אם זה קרה רק במשלחת שלי. אנשים עמדו מול הר האפר במיידאנק מתחת למדרגות וצחקו אכלו עשו שטויות כמו תמיד ורק אני שטיפסתי את כל המדרגות האלו ועמדתי שם מנסה לעכל את מה שאני רואה התחלתי לבכות. והדבר הכי נורא בזה זה העובדה שאנשים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח ..מה זאתי בוכה באמצע החיים. אז מה גם אתם חושבים שאני מוזרה שהמקום הזה שבר אותי?.. מקווה שבכלל מישהו קרא את כל זה כי חפרתי ואם לא אז הרווחתי פריקה..
אני כבר חודש אחרי המסע... והוא כל הזמן חוזר אלי, בערך כל מחשבה שלי מתקשרת לשם, לאיזה סיפור ששמענו שם, משהו שראינו, או סתם איזה תחושה שהרגשתי. אחרי חודש אני כבר מתחילה להבין יותר ואני מתחילה להתחרט לא על זה שיצאתי ממש לא להפךאני פשוטלא בטוחה שמיציתי את המסע עד תום ז"א חוויתי הכל את אוושויץ 1 את בירקנאו את מיידאנק אבל היו מקומות אחרים שפשוט לא תמיד הקשבתי למדריך הייתי עסוקה במאה ואחד אלף דברים אחרים וזה חבל כי שכן הקשבתי אז כניראה שלמדתי המון ואני רק עכשיו מבינה את זה. בכל מקרה אני רוצה לספר לכם על חוויה שעברתי ותגידו לי אם זה קרה רק במשלחת שלי. אנשים עמדו מול הר האפר במיידאנק מתחת למדרגות וצחקו אכלו עשו שטויות כמו תמיד ורק אני שטיפסתי את כל המדרגות האלו ועמדתי שם מנסה לעכל את מה שאני רואה התחלתי לבכות. והדבר הכי נורא בזה זה העובדה שאנשים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח ..מה זאתי בוכה באמצע החיים. אז מה גם אתם חושבים שאני מוזרה שהמקום הזה שבר אותי?.. מקווה שבכלל מישהו קרא את כל זה כי חפרתי ואם לא אז הרווחתי פריקה..
