תחושת בדידות..

zio92

New member
תחושת בדידות..

אולי זה לא הכי קשור לפה אבל אני ינסה.. זה נראה שיש פה אנשים בםחות או יותר בגיל שלי
.. תמיד ההתחלה היא קשה כי אני אף פעם לא יודע איפה להתחיל
אז יש לי בעיה שמפריעה לי וחשבתי לספר אותה גם כי מתי שאתה כותב אחר כך דברים מסתדרים לך יותר טוב בראש. הבעיה היא שאני מרגיש קצת בודד לפעמים,בזמן האחרון זה יותר מפריע לי ואני חושב על זה יותר.. יש לי עוד זמן עד הגיוס כי המשכתי ללמוד אז זה פחות מפריע לי עכשיו. אז אני נמצא במצב מעצבן רוב השכבה שלי כבר בצבא, מי שהיה איתי בכיתה לא שמרנו על קשר לא יודע לא התחברתי לאנשים שמה, יש לי כמה חברים שלומדים בעתודה אז אני רואה אותם בעיקר בסופ"ש וגם אז הולכים לסרט או משהו לא רציני כזה. ויוצא שאני די לבד כזה גם התרגלתי לזה וזה כאילו פחות מפריע לי אבל זה עדיין לא נעים.. אני כן יוצא מהבית אני מתאמן בחוג כזה של קרב מגע, לפעמים אני הולך גם לחדר כושר, אז יוצא קצת לדבר עם אנשים, בסדר זה נחמד מדברים קצת מתאמנים וחוזרים הביתה אין לזה המשך כלשהו או משהו יותר רציני מזה.. חפשתי גם עבודה בזמן האחרון לא ממש מצאתי משהו, אבל דווקא עבדתי לא מזמן בבית קפה אז כן דיברתי עם האנשים שמה היה נחמד אבל עוד פעם לא יצא מזה כלום. אתה רואה גם אנשים בגיל שלך והם מסתדרים ואתה כאילו חושב שהבעיה היא אצלך ואתה חושב לעצמך מה כל 12 שנים האלה של הביה"ס לא מצאתי חבר/ה קרוב לשמור איתם בקשר? קצת מתסכל.. מוצאים מה לעשות בדר"כ ולאיפה ללכת ודי שוכחים מהנושא.. אבל בכל זאת זה קשה, ובכלל על בנות אני לא מדבר
..תמיד לפני שאתה הולך לישון כל המחשבות שלך עולות ואתה חושב על כל המצב הזה.. זה לא שאני רוצה דווקא חברה עכשיו אבל לפעמים כן חסר לך קירבה פיזית או מנטלית למישהי..קשה להסביר את זה..הבנתם בטח את הכוונה. זה אחד הדברים שמפחידים אותי בחיים להיות לבד, יש לי משפחה טובה שעוזרת לי אבל זה לא אותו דבר..קשה להסביר בדיוק את מה שאתה מרגיש במילים אבל זה פשוט לא כיף אתה מרגיש לבד כזה בזמן שכאילו לכולם יש חברים יש לך תחושת ריקנות כזו ואני לא יודע מה לעשות ואיך להמשיך אתה מרגיש תקוע.. וכאילו המוצא האחרון זה לחכות לצבא ולקוות ששמה יקרה שינוי כלשהו שאני יצליח להכיר אנשים חדשים ולשמור איתם על קשר.. אולי זה יעזור אבל אי אפשר לשבת ולא לעשות כלום. קשה לחיות ככה אתה גם מרגיש לבד וזה מכניס אותך לדיכאון לפעמים, ולא שזה לא מספיק אז אני בן אדם די שקט/ביישן איך שלא תקראו לזה אז זה רק מוסיף לקושי כנראה שיש קשר בין שני הדברים האלה. למשל איפה שאני לומד עכשיו אני מרגיש שאני די שונה מהאנשים שמה, כמעט כולם שמה בכלל לא אנשים שקטים ואומרים את מה שהם חושבים עליך, לפעמים אומרים לי כזה בחצי צחוק "נו תגיד כבר משהו" או "פעם צעקת?" אני לא יודע אם הם רוצים לעזור לי או שהם סתם לא מבינים אותי.. זה לא שאני ממש ביישן ולא מרגיש בנוח בכיתה אני פשוט בן אדם שקט אז בהפסקות יוצא לי לדבר יותר. יש עוד אנשים שמה שהם בעיקר אם לא רק חושבים על עצמם ועל איך "להשיג" בנות (שאף פעם לא ממש הבנתי מה זה נותן להם), וזה מטומטם שדווקא אנשים כאלה מצליחים להיות יותר חברתיים או איך שלא תקראו לזה.. לפעמים כדי לצאת מהמחשבות האלה אני סתם הולך הליכה כזה עם עצמי, אתה גם עושה קצת ספורט ורואה קצת אנשים, אבל זה מרגיש מטומטם שאני צריך לעשות את זה ועוד דברים מוזרים כדי לראות אנשים או בכלל בנות ולנסות להרגיש קצת חברתי, ולחיות באיזה אשליה שאולי אני ילך באמצע הרחוב ומישהו יתחיל לדבר איתי וזה יהיה נחמד..(בינתיים זה לא קרה
) זה לא כזה כיף כל המצב אתה מרגיש חסר אונים כזה, כי גם לפעמים קשה בלימודים ויש מבחנים ואתה רוצה בסוף היום לדבר עם מישהו לשתף במה שעבר עליך ואז הצד השני יגיד כמה דברים על עצמו וזה נשמע לי נחמד וזה חסר לי..זה נשמע יותר נוח לדבר על זה עם מישהי או אם סתם ידידה. כל אחד עובר משהו במהלך היום ואתה רוצה להוציא את זה החוצה, זה נשמע דבר מאוד אנושי לעשות.. מה שאני בסה"כ רוצה בחיים זה להיות פחות בודד ולהיות יותר חברתי כזה, אחרי הכל לא סתם אומרים שבני אדם הם אנשים חברתיים
אני מרגיש בחור טוב בסה"כ, אני אוהב לעזור לאנשים אני גם טיפוס שקט יחסית אולי אנשים יקראו לזה ביישנות אבל הכל זה סתם הגדרה, אולי אני פשוט יותר שקט מהישראלי הממוצע
ואני גם קצת רגיש כזה אבל לא כמו ילדה קטנה פשוט יותר עדין ומתחשב בסביבה שאתה נמצא..קשה להגדיר את זה. ובכל זאת אני לא מצליח להכיר אנשים חדשים אולי זה רק אני אבל קצת קשה להכיר פתאום אנשים אחרי שסיימת ללמוד וכל אחד הולך למקום אחר, וזה דווקא נראה שמי שמצליח להיות יותר חברתי זה מי שיותר "חוצפן" כזה שיודע לדבר למרות שיש הרבה אנשים עם תכונות טובות ואנשים נחמדים אבל בעצם אף אחד לא יודע על קיומם.. זהו בסה"כ למרות שתמיד אפשר להוסיף עוד.. אולי כתבתי הרבה אבל מתי שמשהו מפריע לך אתה לא חוסך במילים
.
 

timetraveler900

New member
אתה לא מבין כמה אני מבינה את ההרגשה הזו

"פעם צעקת?" - כמה פעמים שאלו אותי את זה, בצחוק ולא בצחוק. אני גם אדם שקט, ואני חושבת שזה נובע גם מביישנות וגם מהסלידה שלי מהצורך הכל כך תלותי הזה של אנשים לתשומת לב. אני מבינה לגמרי את מה שאתה אומר - ברור שאתה צריך חברה כדי להעביר איתם חוויות, או כדי שפשוט יהיו שם איתך. בראיון האישי שלי למודיעין שאלו אותי על תכונה אחת לא טובה שלי ואמרתי שאני לא חברותית, וזה לא שאני לא נחמדה לאנשים וקרה אל כולם, פשוט קשה לי ליזום מהלכים, קשה לי לגשת אל מישהו ופשוט לדבר. ממה שלמדתי, אתה כמעט לעולם לא תהיה היחיד במצב הזה - כמעט תמיד יהיה עוד מישהו שמרגיש כמוך, ובדיוק כמוך קשה לו להתחבר עם אחרים. עצה שלי, תבחן את הסביבה שלך (לא רק במקום שאתה לומד, אלא כל מקום שאתה הולך אליו) קצת יותר מקרוב, וקרוב לוודאי שתמצא עוד מישהו כמוך. אני עוד לא בגיל שאפשר לומר שחברויות כאלה מחזיקות לכל החיים, אבל אלה בהחלט קשרים עמוקים שנוצרים כתוצאה ממצוקה משותפת. אמרת שאתה בחור טוב, ואני מאמינה לך, ובצורה שתיארת את עצמך, אני לא רואה סיבה שמישהו לא יראה את זה גם
בהצלחה
 

zio92

New member
תודה..בהצלחה גם לך ../images/Emo13.gif

בשעה כזו את קמה לביה"ס? כן אני מבין על מה את מדברת.. גם ברור שאתה לא האדם היחיד שמרגיש ככה גם מבחינה סטטיסטית זה לא נשמע הגיוני
.
 
שלום לך ואני ממש רוצה לעזור לך

שלום ותודה רבה על הפנייה שלך. אני ממש שמחתי לקרוא את סיפורך. טוב מאוד שהוצאת במילים את מה שעבר לך בלב ואני בטוח שכבר אתה מרגיש הקלה. הרגשת הבדידות שאתה מרגיש איננה מקרית ואתה לא לבד. רבים מאוד מבני הנוער ואפילו מהמבוגרים הצעירים שותפים להרגשת ריקנות, מין תחושה שהיום עובר והזמן בורח מהידיים מבלי לנצל אותו כראוי. כרגע סיימת תיכון וזהו היישג גדול מאוד, בראייה אחורה יש מאחוריך 12 שנות לימוד מלאות שבהם קיבלת השכלה טובה והייתה במסגרת מאורגנת ומסודרת. אחרי כל סיום יש התחלה וזהו מעגל החיים הבריא והנכון שמקדם ומניע את האנשים למטרות שהם מציבים לעצמם. בדידות מגיעה לרוב מחוסר פתיחות כפי שאתה מתאר. יש לך הורים ובית חם ובכל זאת אינך מוצא שם מקום לבטא את הרגשות ולהיפתח. לעתים ישנם הרהורים רעים שמתגברים בעיקר לפני השינה, שאז כשעולים למיטה עושים מעין סיכום יום ואחרי שהיו תחושות בדידות ביום, הם מתעצמים בלילה. אתה מנסה למצוא בחברת אנשים דרך נחמה, אך לשווא. יש להצביע על כך שאותם ההרגשות הם הרגשות סרק, כיוון שכל יהודי יהיה מי שיהיה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו מאוד מאוד הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לאהוב מישהו, וכדי לגלות את העוצמה האדירה שיש באהבתו של ה' יתברך כלפינו צריך גם לדעת לקבל וגם לדעת לתת. כלומר לדעת לקבל את השונה ואת הביקורת ואת הצורך להשתנות וללמוד. וגם ולדעת לתת אהבת זולת בחינם, להתנדב מבלי לצפות לפרס, לתת מילים טובות אפילו לאנשים הכי הכי פשוטים ורגילים בשבילך כמו ההורים. אני מאוד אשמח להמשיך ולכתוב לך ולעזור לך בכל מה שיידרש. אינך צריך להרגיש רע אפילו לרגע אחד. אני ממש אשמח לקבל ממך מסר או כל בקשה לעזרה ומאחל לך הרבה הרבה הצלחה.
 
למעלה