תחושות

קווארק

New member
תחושות

במהלך חיי היום יום הרגילים אין לנו את הזמן לתפוס את העולם אחרת. העולם נראה קשיח וללא שינוי. מזה זמן מה אני מצליח להזכר באירועים מן העבר שלי, הכוונה לא לאירוע מבחינת זכרון של המוח אלא זכרון של האירוע מבחינת זכרון של התחושה שחשתי אז באותו רגע עצמו, והעולם נראה לי אחרת לחלוטין. המסקנה שהגעתי אליה שכל הזמן תפיסת העולם שלנו משתנה אלא שזה מתבצע בצורה מאוד איטית ואין אנו מודעים לשינוי המזערי וכעבור זמן נוצר שינוי די משמעותי אך אז אנו מאבדים את הזכרון התחושתי ומה שנשאר לנו זה הזכרון הקר של האירוע מבחינת תמונה בלבד. היפה בדבר הוא כשאני מצליח להזכר בתחושה זה פשוט מדהים עולם חדש נפתח בפני. זה קרה או קורה למישהוא מבאי הפורום?
 

rama69

New member
לחוש הריח אצלי

יש את התכונה להחזיר אותי שנים אחורה לארועים משמחים ונעימים,
 
היי קווארק

לגבי זכרון תחושתי, זה הדבר החזק ביותר שקיים. הרבה פעמים תחושה מסויימת מעלה לי זיכרון ולא להיפך. רוב הפעמים התחושות נשארות אצלי וזיכרון האירוע מתפוגג. הדבר הכי קרוב לרעיון זה, שקורה לי כל הזמן : אם מספרים לי בדיחה והיא היתה מאוד מצחיקה בעיני, אני, משום מה, שוכחת את הבדיחה ורק זוכרת כי צחקתי ממנה מאוד. אמנם, אני בטוחה כי לא לרעיון שאמרתי לגבי הבדיחה, התכוונת אלא לרעיון יותר משמעותי מבדיחה אך מכיוון שאני מאוד מחוברת לרגש ולתחושה, הרבה פעמים האירוע מופיע בעקבות התחושה. אם תשמע איזה אדם זקן שידבר על עברו אז תשמע קודם אנחה ואחר כך הוא ידבר על אירוע מעברו שישלוף מזכרונו - קודם התחושה מגיעה ואחר כך האירוע - זיכרון האירוע. קווארק - אתה גילית את עצמך, זה מראה על עוד עליה בהתפתחות הרוחנית שלך. נהדר !
 

קווארק

New member
האם העולם משתנה?

כשזה קורה לך ויש לך זכרון של התחושה האם את חשה שאת נזרקת לעולם אחר השונה מאוד מהעולם שאת נמצאת בו באותו רגע? לפעמים אני שולף מאי שם תחושות של אושר טהור והעולם סביבי הופך למלא אורה, לצערי אני לא מצליח להחזיק את התחושה לאורך זמן היא מתפוגגת ואני חוזר אל התחושה הרגילה היום יומית. כל זה מראה לי שיש בנו הרבה הרבה יותר ממה ששגרת החיים מראה לנו.
 

addev

New member
כן...

קרה וקורה לי שפתאום מציף אותי זיכרון של ריח מסויים, או צלילים, שיר שמזכירים סיטואציה בה הייתי- ומה שעולה זה לא הזיכרון השכלי, אלא זיכרון התחושה... זיכרון החוויה. כמו שכתבת, זה כאילו אני עובר לפרק זמן לא מוגדר ל... מקום (?) אחר, או פאזה אחרת. זה באמת מתפוגג ולפעמים אני רוצה להתרפק עוד קצת עם הזיכרון שנקודת השיא שלו כבר עברה.. זו חוויה מיוחדת ונעימה בד"כ.. לפעמים זו מעין הרגשה של
 
היי קווארק

אני רוצה להתייחס למה שאמרת: לצערי אני לא מצליח להחזיק את התחושה לאורך זמן היא מתפוגגת ואני חוזר את התחושה הרגילה היום יומית. ראשית כל, מה זה רגע בחיי אדם? מה זה חיי אדם לעומת זמן קיומו של העולם? אני רוצה להראות לך את היחסיות של הזמן בו קורים דברים. כשאתה חש באושר, אתה רוצה להחזיקו ולהחזיקו ולחוות את מצב האושר עד בלי די, עד אין קץ. טבעי והגיוני ! מי לא היה רוצה? ככל שתתחבר אל הרוחניות שבך ותלמד לנתב את אופן חשיבתך בצורה רוחנית, תוכל להחזיק באושר זמן רב יותר. ככל שתלמד לחשוב חיובי ולראות את הסובב אותך בצורה חיובית, תוכל לחוות יותר ויותר אושר. ככל שתלמד לראות כי כל העולם הסובב אותך מלא במתנות עבורך, תוכל לחוות אושר לעיתים קרובות. אין צורך להסתמך על זכרונות מאושרים, יש צורך להסתמך על ההווה. והאמן לי, ההווה יכול להכיל דברים רבים שיכולים לגרום לנו לאושר. כשאנו מחליטים להיות מאושרים - אנו מאושרים.
 
תחושות

גם לי קורה שאני נזכרת חוזרת אחורה בזמן להיותי ילדה אצל ההורים אך לא זוכרת תחושות מרגישה ביטחון אהבה הכול הי פשוט ונפלא ללא מתח אך תחושות איך אני אמורה לחוות? את הזמן שעבר עים כול מה שהיה מקובל אז היה הכול פשוט יותר וכך קבלנו זאתואני מתגעגעת לתקופה שאמי היתה חיה ודאגה לי ואהבה אותי וזו היתה אהבת אמת אהבת אם שמאוד חסרה לי. .
 

rama69

New member
תחושות....

מאז שקראתי והגבתי, אני מנסה להזכר מה עוד מעורר בי זכרונות, לפני כ-28 שנים הגעתי בפעם הראשונה לקיבוץ מסויים, וברגע שהגעתי למקום המגורים ראיתי את הבתים, לפני הלכו שני נערים, והוצפתי בזיכרון שהיתי פה פעם, ותאמינו לי שזו היתה הפעם הראשונה שלי במקום זה, הייתי מאוד צעירה, ומה שמאוד מיוחד בסיפור ששני הבחורים שראיתי במשך תקופת שהותי בקיבוץ לא הסתדרתי איתם, לא רבנו אבל גם אף פעם לא דיברנו, וזה משהו שבא משני הצדדים כאילו ידענו שאין לנו מה להתעסק האחד עם השניה, לזיכרון ההוא, לא היה ריח, לא מגע אבל המראה, המבט, היה מאוד מיוחד.... מעניין אם מקרה כזה היה לעוד אנשים, או בדומה. שבוע טוב.
 

קווארק

New member
איך מוציאים זאת החוצה?

איך ניתן לחוות את העולם דרך התחושות ולא בדרך השכלית הקרה שלנו? איך ניתן לשלוף את הזכרונות ולהביט דרכם על העולם? אני שמח לגלות שכולם כאן חוו את החוויה הנהדרת הזאת מי פחות ומי יותר. ואכן העולם ממש משתנה לנו מול העיניים, אך זה נעלם די מהר. האם מי שהוא פתח דרך לשלוט על זה? להזמין תחושה שנמצאת עמוק בזכרון לאתר אותה ולשלוף אותה החוצה? וגם להחזיק בה שלא תתמסמס? אשמח לשמוע תרגילים או דרכים לכך. יש בעולמנו הרבה יותר מכפי שאנו רואים.
 
למעלה