תחושות. אחד הדברים שאהבתי ברעיון המרכזי של פורום זה הוא שכאן, אין צורך במיוחדות או בכישרון לחבר שיר או סיפור. אפשר גם בפשטות לכתוב לחברים על תחושות על כמיהות, על תפילות, על מאוויים ורצונות. צער - שמחה אושר או דאגה. אין צורך להתאמץ כדי לחרוז גם כאשר המוזה אינה שורה. אם אתה כותב על מצוקה מסוימת הקיימת בך ואתה מבקש לשתף את החברים, לקבל מהם עצה טובה, יד מנחמת, פירגון, הצג לפניך, לבן, מעט מאיים אך עם משפט מפתח אחד ואחריו נחלץ גם השני, הזרימה מתחילה וכאשד גועש כמעט שאין לעצור אותה. ספרו נא אם הרעיון נראה לכם. אתן דוגמה. כשהתחלתי לכתוב במדייה זו בערך ב2002 הייתי במשבר אישו עמוק ולא היה לי עם מי לשתף את רגשותי. הנה שיר שכתבתי אז. ידידים. באיין צרתי לפני מי להשיח יורד אל החוף, בין ערביים. כאן שורים שני ידידי הים וממעל שמיים. אחשוף לפנייהם סודות נפשי אגלה מצוקות הכמוסות בתוכי והם, בדממה יאזינו. כתבו גם אתם על רגשותייכם. שתפו אותנו. שבת שלום.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תחושות.
- פותח הנושא גדעון היחידי
- פורסם בתאריך
גדעון היחיד והמיוחד אני חושבת שעצם הכתיבה בוירטואליה גורמת לאנשים לשחרר ולחשוף מעט מהעולם הפנימי שלהם. אני מאמינה שכל מי שכותב בוירטואליה חש את הצורך להיפתח ולהיחשף לעולמם האישי יותר של אנשים אחרים , ליהיות במעין עולם שקצת יותר לגטימי בו לחשוף חולשות , לספר על כמיהות וערגות שאולי לעולם לא יבואו לידי מימוש ולשתף גם ברגעי שמחה ונועם. כאשר כותבים במקום אחד לאורך זמן מרגישים כמעין משפחה וירטואלית קטנה וכך נוח לעיתים לשתף גם ברגעי בדידיות ועצב. אני מניחה שלכל אחד מאיתנו יש את הרגעים העצובים והקשים הללו , ולכן אנחנו כאן , לקרוא , להציע , ולעיתים רק לחבוק בדממה. בוקר טוב לך גדעון וסוף שבוע נעים .
בעיניים עצומות מגשש אל האושר, בעיניים עצומות. מבקש לא לראות את השקר. לחוש את המיטב. בדומייה, לתת לתחושות לדבר. להאזין לקולו של הלב. שבת שלום לכולם.
מטבע הדברים
New member
גדעון, כותב אתה ברגישות נפלאה חודר לרבדים עמוקים ותחושות חזקות,, והים הוא כל מה שכתבת, הוא כל כך דומה לנפש האדם,, סוער ומלא מערבולות ועל פניו שקט ורגוע,, ואף אחד לא יכול לראות את המתרחש למטה, במצולות ובמעמקי הים..והנפש,, יש משהו מהפנט בגלי הים,, מרגיע ומרתק,, מעבר למרחבי הזמן בשקט פנימי בשלווה. וגדעון, בין ערביים זה יפה כיפליים עת השמש צובעת באדום וצהוב, השמיים בכחול וורוד,, בסימפוניה ציבעונית נהדרת,,
גדעון יקר, הכתיבה שלך מאוד מרגשת אותי. אתה כותב יפה. גמני עברתי משבר קשה קשה לא מזמן והרביתי ללכת לים, לתת לגלים ללחך את כפות רגליי ולהבונן במרחבים האינסופיים שבו וחשבתי לי שהחיים שלנו כל כך דומים לו פעם שקטים ושלווים, פעם סוערים מאוד, ויש מערבולות, ולפעמים על פניו הכל נראה רגוע אך במעמקים הכל רוגש , שוצף וגועש... והחול הרך מרגיע ומלטף ומנחם וחלוקי האבן נעימות למגע וכשנמצאים שם בשקיעה, זה בכלל מרגש נורא... גדעון, תמשיך לשתף, דווקא האנונימיות מאפשרת יותר אתה לא רואה ולא יודע מי אנחנו (בחלקנו) ואנחנו כאן גם כדי לספר את שלנו וגם כדי להקשיב שתהיה לך שבת נהדרת ומסור ד"ש חמה ואוהבת לים
מעניין... גדעון וכולם כתבתם כל כך מרגש האם תוכלו לשתף אילו משברים היו אלו נראה לי אני במשבר אמצע החיים רציני ביותר ומרגישה צורך לשתף ולהשתתף לא יודעת מה קורה איתי פתאום הכל נעשה קשה יותר ורגשי יותר הנה משחררת פה מעל הוירטואליה ומקווה שאקבל תשובות תחושות ושיתופים מחבקת אתכם ../images/Emo24.gif
ורד יקרה. לא אבטל את דברייך בתנועת יד סתמית שכן עולמך שלך, סביבך חג ונקודת מבטך סובייקטיבית לחלוטין. אך כדי להקל מעט על מצוקתך ומכיוון שבתחנה זו של חייך הייתי זה לא מכבר, אעתיר למעט מנסיוני. משבר גיל הארבעים הינו נקודת זמן בה החיים נכנסים לשיגרה. זה אינו גיל הילדות גם לא הנערות ואף ההתבגרות כבר מזדנבת מאחורייך בגיל זה אנו עושים את חשבון הנפש. מה השגנו עד עתה ? האם פעלנו כשורה ? מה יכולנו לעשות טוב יותר ? וכשמשקיפים קדימה ורואים את גיל החמישים באופק לא תמיד רואים את חצי הכוס המלאה ובתקופות די ארוכות, ביחוד אם לא מקבלים ממקצוענים יעוץ והדרכה יש ששוקעים במרה שחורה ובדיכאון ר"ל. איני מתימר חלילה ליעץ לך או לאחרים. רק יעוץ מקצועי יתווה דרך חיובית ליציאה ממשבר או משברון כזה. שבוע טוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.