קוקויה עם קבלות
New member
תחושה מוזרה...
שלום לכולם. נעים מאוד ושמחה להצטרף כאקטיבית ולא פסיבית. עברתי את ניתוח השרוול ב-10/1/11 אצל ד"ר מינץ. לאחר הניתוח הייתי בחופשת מחלה כחודש עקב וירוסים, דלקות ובעיות שנדבקתי בהם עם שחרורי מבית החולים. חשוב לציין שמיד לאחר הניתוח הרגשתי מצויין מבחינה פיזית: עמדתי על הרגליים, הלכתי ואפילו חזרתי לכושר שבועיים לאחר הניתוח. בשבוע הראשון ירדתי 10 ק"ג ובסיום חודש מהניתוח השלתי ממשקלי 16 ק"ג בסה"כ. ביום רביעי הקרוב אני מחליפה תפריט (כרגע בשלב הקציצות והאוכל הרך/ מעוך) ואז אשקל שוב. במהלך חופשת המחלה בה לא עבדתי ולא למדתי עקב המחלות הייתי עושה הכל: מנקה (כל יום) את הבית, עושה 3 פעמים בשבוע כושר בחדר כושר, מבשלת למשפחתי כל יום ארוחה חמה (לפי חוש הריח ועמידה במתכונים) ונחה המון כי הייתי גם מאוד חלשה. יש לציין שאני בן אדם שלא מסוגל לשבת המון ולא לעשות כלום ולכן כל הדברים שעשיתי נעשו כדי להעסיק את עצמי. לפני שבועיים חזרתי לעבוד ולחיי השגרה שלי: לדירה שלי (גרה לבד), לעבודה, ללימודים... אני מאוד שמחה שהלכתי עד הסוף עם ההחלטה להנתח, אבל אני כבר הרבה זמן מרגישה מוזר מאוד!!! אם לפני הייתי קמה בהתלהבות לעבודה וללימודים היום אין לי חשק לצאת מהמיטה לעבודה. אם לפני הניתוח היתה לי סבלנות להקשיב לאחרים ולעזור, היום כבר אין לי סבלנות (לפעמים גם לעצמי), אני מאוד עירנית לאחרונה (הולכת לישון מאוחר מאוד ומספיקות לי 6 שעות שינה- לפעמים פחות מעבר לזה אני קמה וממשיכה לעשות דברים), מספיק שבן אדם אחד יבוא ויפנה אלי הוא יוציא אותי מהריכוז עד למצב שלוקח לי כחצי שעה לחזור למה שעשיתי, מרגישה שאני יותר היפרית מלפני הניתוח ואני עושה הרבה יותר דברים (הבית שלי זוכה לזה הרבה מאוד), אני מתבוננת הרבה מאוד במראה- כמעט בכל הזדמנות- ומתגנדרת. אני לא יודעת להסביר את המצב שלי אבל בלימודים ובעבודה אין לי את הבערה שהיתה לי בבטן וההתלהבות שהיתה לי קודם ואני לא מבינה למה. אני גם לא כ"כ מחייכת כמו פעם וקופצנית (עם החברים, עבודה, לימודים) כמו לפני הניתוח. אני משתפת אתכם בשביל לדעת אם מישהו מיכם עבר את מה שאני עברתי ואם זה זמני? חשוב לציין שאני לא מצטערת על שום צעד ממה שעשיתי, אבל אני רוצה לדעת מה עובר עלי ואם זה לגיטימי... מקווה שאני לא התרדתי אתכם ומקווה שתוכלו לעזור לי.
שלום לכולם. נעים מאוד ושמחה להצטרף כאקטיבית ולא פסיבית. עברתי את ניתוח השרוול ב-10/1/11 אצל ד"ר מינץ. לאחר הניתוח הייתי בחופשת מחלה כחודש עקב וירוסים, דלקות ובעיות שנדבקתי בהם עם שחרורי מבית החולים. חשוב לציין שמיד לאחר הניתוח הרגשתי מצויין מבחינה פיזית: עמדתי על הרגליים, הלכתי ואפילו חזרתי לכושר שבועיים לאחר הניתוח. בשבוע הראשון ירדתי 10 ק"ג ובסיום חודש מהניתוח השלתי ממשקלי 16 ק"ג בסה"כ. ביום רביעי הקרוב אני מחליפה תפריט (כרגע בשלב הקציצות והאוכל הרך/ מעוך) ואז אשקל שוב. במהלך חופשת המחלה בה לא עבדתי ולא למדתי עקב המחלות הייתי עושה הכל: מנקה (כל יום) את הבית, עושה 3 פעמים בשבוע כושר בחדר כושר, מבשלת למשפחתי כל יום ארוחה חמה (לפי חוש הריח ועמידה במתכונים) ונחה המון כי הייתי גם מאוד חלשה. יש לציין שאני בן אדם שלא מסוגל לשבת המון ולא לעשות כלום ולכן כל הדברים שעשיתי נעשו כדי להעסיק את עצמי. לפני שבועיים חזרתי לעבוד ולחיי השגרה שלי: לדירה שלי (גרה לבד), לעבודה, ללימודים... אני מאוד שמחה שהלכתי עד הסוף עם ההחלטה להנתח, אבל אני כבר הרבה זמן מרגישה מוזר מאוד!!! אם לפני הייתי קמה בהתלהבות לעבודה וללימודים היום אין לי חשק לצאת מהמיטה לעבודה. אם לפני הניתוח היתה לי סבלנות להקשיב לאחרים ולעזור, היום כבר אין לי סבלנות (לפעמים גם לעצמי), אני מאוד עירנית לאחרונה (הולכת לישון מאוחר מאוד ומספיקות לי 6 שעות שינה- לפעמים פחות מעבר לזה אני קמה וממשיכה לעשות דברים), מספיק שבן אדם אחד יבוא ויפנה אלי הוא יוציא אותי מהריכוז עד למצב שלוקח לי כחצי שעה לחזור למה שעשיתי, מרגישה שאני יותר היפרית מלפני הניתוח ואני עושה הרבה יותר דברים (הבית שלי זוכה לזה הרבה מאוד), אני מתבוננת הרבה מאוד במראה- כמעט בכל הזדמנות- ומתגנדרת. אני לא יודעת להסביר את המצב שלי אבל בלימודים ובעבודה אין לי את הבערה שהיתה לי בבטן וההתלהבות שהיתה לי קודם ואני לא מבינה למה. אני גם לא כ"כ מחייכת כמו פעם וקופצנית (עם החברים, עבודה, לימודים) כמו לפני הניתוח. אני משתפת אתכם בשביל לדעת אם מישהו מיכם עבר את מה שאני עברתי ואם זה זמני? חשוב לציין שאני לא מצטערת על שום צעד ממה שעשיתי, אבל אני רוצה לדעת מה עובר עלי ואם זה לגיטימי... מקווה שאני לא התרדתי אתכם ומקווה שתוכלו לעזור לי.
