תחבורה ציבורית בשבת

מצב
הנושא נעול.

טשאפק 2

New member
לא נראה לי שהבנת את הטענה הבסיסית

איטליה היא מקום של ערי מדינה לשעבר.
אולי תמצא איזה כפר פסטורלי או אגם, אבל הנחיל האנושי של התיירות יזרום דרך רומא (בין 7 ל 10 מיליון מבקרים לשנה בממוצע), פירנצה, ונציה, פיזה ושאר אתרי החובה - בדרך כלל מבני ציבור ומוזיאונים במרכזי הערים.

אם תשווה את הנחיל האנושי הזה לעומת המקומות הכפריים שבהם בקושי ראית קצה קוצו של תייר תבין לבד לאן מגיעים רובם המכריע של אותם 46 מיליון איש המבקרים באיטליה מדי שנה שפשוט אין במדינה מספיק אוטובוסי תיירים, מוניות, או מכוניות שכורות להסיע את כולם...

כיכר פטר הקדוש לבדה מכילה רבע מיליון איש, תאר לך את הכאוס המוחלט לולא עמדה לרשותם תחבורה ציבורית.
לא נראה לי שהבנת את הטענה הבסיסית
לא אמרתי שלא ראית קצה קוצו של תייר. היו המוני תיירים בכל מקום, המונים במלונות, המונים במסעדות והמונים באתרי התיירות. אגם גארדה, טוסקנה ובמידה פחותה סיציליה הם מוקדי תיירות חשובים ביותר.

המקום היחיד החף כמעט מתיירים באיזורים אלה הוא האוטובוס הציבורי.

כי רוב התיירים באיטליה, לדעתי, אינם משתמשים בתחבורה ציבורית באיטליה במשך רוב הטיול. והדבר נכון גם לאיזורים רבים אחרים (חלקם ציינתי קודם).
 

down under

New member
ואתה בחול אף פעם לא שוכר רכב ו/או נוסע

לא נראה לי שהבנת את הטענה הבסיסית
לא אמרתי שלא ראית קצה קוצו של תייר. היו המוני תיירים בכל מקום, המונים במלונות, המונים במסעדות והמונים באתרי התיירות. אגם גארדה, טוסקנה ובמידה פחותה סיציליה הם מוקדי תיירות חשובים ביותר.

המקום היחיד החף כמעט מתיירים באיזורים אלה הוא האוטובוס הציבורי.

כי רוב התיירים באיטליה, לדעתי, אינם משתמשים בתחבורה ציבורית באיטליה במשך רוב הטיול. והדבר נכון גם לאיזורים רבים אחרים (חלקם ציינתי קודם).
ואתה בחול אף פעם לא שוכר רכב ו/או נוסע
במוניות ספיישל?
 

Ccyclist

Well-known member
אנו מנסים להמנע ממוניות ושוכרים רכב רק כשצריך

ואתה בחול אף פעם לא שוכר רכב ו/או נוסע
במוניות ספיישל?
אנו מנסים להמנע ממוניות ושוכרים רכב רק כשצריך

מה לעשות שלנהגי מוניות יש מוניטין מסויים באשר לאיכות הנהיגה שלהם, ולכן אם יש ברירה מסודרת עדיף להמנע מהם. בחופשות שבהן אפשר להשתמש באמצעי תחבורה מסודר משדה התעופה ליעד זה פשוט עדיף בכל רמה שהיא - נוחות, בטיחות, מחיר - ובסדר הזה.

בספרד אנו שוכרים רכב כי המיקום של הדירה דורש זאת. המחיר שמשלמים על חוף (ציבורי) שמרגיש כמעט פרטי כמה קילומטרים מהעיירה הקרובה הוא שאין עסקים במרחק הליכה סביר, ולכן הכל - כולל מזון, פנאי, ואפילו מזומנים - צריך להשיג בנסיעה של 5-10 דקות. בימינו המנהלת דואגת להשכרת הדירה בקיץ (צריך לכסות את תשלומי הוועד) אך כשהיינו מפרסמים הודעות באתר אינטרנט להשכרה היינו מפספסים אורחים שרצו מקום עם בר במרחק הליכה, או משפחות עם נוער כי התלות במכונית הפרטית לא מאפשרת עצמאות לגילאים האלו. יש גם את התירוץ שמונית לנמל התעופה עולה כ €100 לכיוון כך שצריך לנכות את הסכום מעלות השכרת המכונית. כמו כן - לפני שנה ביקרנו באי טרופי מסויים, ומצב התחבורה שם חייב שכירת רכב כי המלון היה מרוחק מידידנו שגרים שם, התחבורה הציבורית היתה על הפנים ומנסיון בביקור קודם - מוניות למרחק ארוך היו דורשות שנשכור את הנהג לכל היום ב€50 לתענוג, פי 2 מעלות השכרת המכונית.

התיירות שלנו היא בעיקר עירונית, ומה שקורה הוא שטבעית טווח ההליכה אינו אינסופי ואם אתה משתמש בו ללכת בין האתרים תרצה שמשהו ממונע יחזיר אותך למלון. למעט קדיז בכל הערים שביקרנו בהם היה אמצעי תח"צ כלשהו שעשה זאת. מנטאליות הצרכן המערבי היא שצרכינו יענו ואין סיבה לברר בפירוט מה יהיה, ולכן לא חקרנו מראש יתר מהם אמצעי התחבורה העומדים לרשותנו - אבל - אם היינו שומעים מראש שיש הגבלה בלתי הגיונית יחידה מסוגה בעולם עליהם - היינו חושבים פעמיים.
 

down under

New member
השאלה מופנית לטשאפק

אנו מנסים להמנע ממוניות ושוכרים רכב רק כשצריך

מה לעשות שלנהגי מוניות יש מוניטין מסויים באשר לאיכות הנהיגה שלהם, ולכן אם יש ברירה מסודרת עדיף להמנע מהם. בחופשות שבהן אפשר להשתמש באמצעי תחבורה מסודר משדה התעופה ליעד זה פשוט עדיף בכל רמה שהיא - נוחות, בטיחות, מחיר - ובסדר הזה.

בספרד אנו שוכרים רכב כי המיקום של הדירה דורש זאת. המחיר שמשלמים על חוף (ציבורי) שמרגיש כמעט פרטי כמה קילומטרים מהעיירה הקרובה הוא שאין עסקים במרחק הליכה סביר, ולכן הכל - כולל מזון, פנאי, ואפילו מזומנים - צריך להשיג בנסיעה של 5-10 דקות. בימינו המנהלת דואגת להשכרת הדירה בקיץ (צריך לכסות את תשלומי הוועד) אך כשהיינו מפרסמים הודעות באתר אינטרנט להשכרה היינו מפספסים אורחים שרצו מקום עם בר במרחק הליכה, או משפחות עם נוער כי התלות במכונית הפרטית לא מאפשרת עצמאות לגילאים האלו. יש גם את התירוץ שמונית לנמל התעופה עולה כ €100 לכיוון כך שצריך לנכות את הסכום מעלות השכרת המכונית. כמו כן - לפני שנה ביקרנו באי טרופי מסויים, ומצב התחבורה שם חייב שכירת רכב כי המלון היה מרוחק מידידנו שגרים שם, התחבורה הציבורית היתה על הפנים ומנסיון בביקור קודם - מוניות למרחק ארוך היו דורשות שנשכור את הנהג לכל היום ב€50 לתענוג, פי 2 מעלות השכרת המכונית.

התיירות שלנו היא בעיקר עירונית, ומה שקורה הוא שטבעית טווח ההליכה אינו אינסופי ואם אתה משתמש בו ללכת בין האתרים תרצה שמשהו ממונע יחזיר אותך למלון. למעט קדיז בכל הערים שביקרנו בהם היה אמצעי תח"צ כלשהו שעשה זאת. מנטאליות הצרכן המערבי היא שצרכינו יענו ואין סיבה לברר בפירוט מה יהיה, ולכן לא חקרנו מראש יתר מהם אמצעי התחבורה העומדים לרשותנו - אבל - אם היינו שומעים מראש שיש הגבלה בלתי הגיונית יחידה מסוגה בעולם עליהם - היינו חושבים פעמיים.
השאלה מופנית לטשאפק
ונהגי המוניות בעולם, ולא היתה מדינה שלא נסעתי בה במונית, הם לא כאלו גרועים (חוץ מבעבר הרחוק באיטליה, גם איתם נסעתי אבל הייתי חוור כמו סיד).
 

טשאפק 2

New member
אני נוקט בכל האמצעים

השאלה מופנית לטשאפק
ונהגי המוניות בעולם, ולא היתה מדינה שלא נסעתי בה במונית, הם לא כאלו גרועים (חוץ מבעבר הרחוק באיטליה, גם איתם נסעתי אבל הייתי חוור כמו סיד).
אני נוקט בכל האמצעים
לפי הצורך וההיצע, אבל עם העדפה מסוימת, לא נפוצה במיוחד, לתחבורה הציבורית העממית.

מאוטובוסי התרנגולות באמריקה הלטינית (בונוס - אפשר לנסוע על הגג) ועד מערכת התח"צ המגוחכת של סיציליה, שבה בזבזתי זמן חופשה יקר בבהייה בנהג אוטובוס (שחיכיתי לו 40 דקות בגלל אמון-יתר בלו"ז שבשלא התחנה) ממלא טופס מסובך בשלושה חלקים לכל נוסע מזדמן - מראה משעשע בנוסע הראשון, מייגע בשני, מעורר רצון לצעוק "למה לא שכרתי רכב כמו כולם" בעשירי.
 

Ccyclist

Well-known member
ומאיפה אתה מקריץ את ה"רוב" שלך?

לא נראה לי שהבנת את הטענה הבסיסית
לא אמרתי שלא ראית קצה קוצו של תייר. היו המוני תיירים בכל מקום, המונים במלונות, המונים במסעדות והמונים באתרי התיירות. אגם גארדה, טוסקנה ובמידה פחותה סיציליה הם מוקדי תיירות חשובים ביותר.

המקום היחיד החף כמעט מתיירים באיזורים אלה הוא האוטובוס הציבורי.

כי רוב התיירים באיטליה, לדעתי, אינם משתמשים בתחבורה ציבורית באיטליה במשך רוב הטיול. והדבר נכון גם לאיזורים רבים אחרים (חלקם ציינתי קודם).
ומאיפה אתה מקריץ את ה"רוב" שלך?
בצפון מזרח איטליה יש אנומליה מיוחדת שאוסטרים וגרמנים יכולים להגיע ברכב הפרטי, אך בערים ובתח"צ שביניהן תייר שבא וקונה כרטיס רגיל לא נרשם כנוסע שונה מהרגיל.

כדי ש"רוב" התיירים יגיעו באוטובוסי תיירים צריך קבוצות, ובעידן הטיסה פלוס מלון זה פשוט לא נכון לרוב התיירים. כפי שיורם בלומאן אומר - אין לכם מושג !
 

טשאפק 2

New member
דומני שהשיחה החלה בשאלה פשוטה

ומאיפה אתה מקריץ את ה"רוב" שלך?
בצפון מזרח איטליה יש אנומליה מיוחדת שאוסטרים וגרמנים יכולים להגיע ברכב הפרטי, אך בערים ובתח"צ שביניהן תייר שבא וקונה כרטיס רגיל לא נרשם כנוסע שונה מהרגיל.

כדי ש"רוב" התיירים יגיעו באוטובוסי תיירים צריך קבוצות, ובעידן הטיסה פלוס מלון זה פשוט לא נכון לרוב התיירים. כפי שיורם בלומאן אומר - אין לכם מושג !
דומני שהשיחה החלה בשאלה פשוטה
"האם לדעתך רוב התיירים באיטליה מתניידים בעיקר תחבורה ציבורית, או באמצעים אחרים".

אתה חושב, על סמך העובדה שאתה וחבריך נסעתם באוטובוסים ציבוריים, שכך נוהג הרוב. לא הבאת סימוכין כלשהן, כך שאשמת ה"הקרצה" חלה עליך באותה מידה.

אני אמרתי במפורש שדעתי מבוססת על נסיוני האישי, והסברתי בפירוט רב יחסית מהו: מקומות רבים רוויי תיירים לעייפה, שבהם האוטובוסים הציבוריים ריקים מתיירים. כאמור, לא רק באיטליה אלא גם למשל באמריקה הלטינית.

"כדי ש"רוב" התיירים יגיעו באוטובוסי תיירים ..."

האם אתה מכיר עוד אמצעים שבהם נעים תיירים, מלבד אוטובוסים של קבוצות מאורגנות? למרות ש"אין לי מושג", אני דווקא מכיר! שמעת אולי על האפשרות לשכור רכב מחברת השכרה? (זו היתה האפשרות שנקטו כל חבריי שטיילו עצמאית באיטליה). או על הגעה עצמאית למלון, וממנו שימוש במוניות ובהליכה (בעיר או סמוך לה), או בהסעות של המלון?
 

Ccyclist

Well-known member
היינו ביעדים מרכזיים מאד, ולא היתה סיבה למכונ

דומני שהשיחה החלה בשאלה פשוטה
"האם לדעתך רוב התיירים באיטליה מתניידים בעיקר תחבורה ציבורית, או באמצעים אחרים".

אתה חושב, על סמך העובדה שאתה וחבריך נסעתם באוטובוסים ציבוריים, שכך נוהג הרוב. לא הבאת סימוכין כלשהן, כך שאשמת ה"הקרצה" חלה עליך באותה מידה.

אני אמרתי במפורש שדעתי מבוססת על נסיוני האישי, והסברתי בפירוט רב יחסית מהו: מקומות רבים רוויי תיירים לעייפה, שבהם האוטובוסים הציבוריים ריקים מתיירים. כאמור, לא רק באיטליה אלא גם למשל באמריקה הלטינית.

"כדי ש"רוב" התיירים יגיעו באוטובוסי תיירים ..."

האם אתה מכיר עוד אמצעים שבהם נעים תיירים, מלבד אוטובוסים של קבוצות מאורגנות? למרות ש"אין לי מושג", אני דווקא מכיר! שמעת אולי על האפשרות לשכור רכב מחברת השכרה? (זו היתה האפשרות שנקטו כל חבריי שטיילו עצמאית באיטליה). או על הגעה עצמאית למלון, וממנו שימוש במוניות ובהליכה (בעיר או סמוך לה), או בהסעות של המלון?
היינו ביעדים מרכזיים מאד, ולא היתה סיבה למכונ

ונציה - אל תצחק, ראיתי הרבה כלי רכב עם לוחות רישוי גרמניים בלידו (אי שצריך להגיע אליו במעבורת), אבל ברור מדוע שכירת רכב פרטי לא בדיוק מתאימה לעיר התעלות. אחת האטרקציות העיקריות של ארץ המגף.

רומא - לא היתה חנייה מאורגנת ליד המלון, ולא היו חניוני ענק ליד האטרקציות המרכזיות. זוהי עיר שמושכת רבע מכלל התיירים לאיטליה כולה.

פירנצה - הכניסה למרכז העיר ברכב לא מורשה אסורה, למוניות מותר, וכן יש סוג מיוחד של מכוניות קטנות שנותנים להם להסתובב בסימטאות. יעד חובה לכל מי שטוען שהוא מבקר באיטליה בשביל אומנות הרנסאנס.

אמלפי - היתה חניה מסודרת במלון שמעל לעיר, אך לא היה חניון מסודר במרכז העיר עצמה, והרחוב הראשי כלל קטע חד-נתיבי צר במיוחד. כמו כן - למרות שהיו לו 20 שנות נהיגה ללא רבב בעלי פשוט הסתכל על הכבישים הפתלתלים שעל קו הצוק ואמר שהוא בחיים לא היה נוהג בהם. לעומת הערים שמניתי אמלפי היא יעד משני.


אני מבין את הטענה שלאזורים כפריים המכונית עדיפה, אך העובדה היא שיעדי התרבות המרכזיים של איטליה הם תמיד יצירת אומנות כזו או אחרת שיצר אמן חשוב בקתדרלה של אחת מערי המדינה העיקריות, והן - מה לעשות - אינן המקום למכונית שכורה.
 
לנסיעות מחוץ לערים הגדולות עדיף רכב שכור

איטליה? בערים השתמשנו בעיקר בתח"צ !

בעלי ואני ביקרנו בונציה, פירנצה, פיזה, רומא, ואמלפי (דרך נאפולי), כל ביקור - במסגרת של 4-5 ימים, וכל פעם השתמשנו בתחבורה ציבורית.

ונציה: כשהגענו לעיר פיספסנו את אוטובוס המים (ואפארטו) האחרון משדה התעוופה למלון, אז היינו צריכים לקחת מונית מים ב €80 וזו בהחלט היתה חוויה חד פעמית. בשאר הימים השתמשנו בכרטיס יומי של ACTV (רשות התחבורה של ונציה)- הנה לינק למפת הרשת - http://www.venice.nu/vapmap/vapomapLatest.jpg - ונסענו בעיקר בקו בין כיכר סן מרקו לסנטה מריה אליזבתה (שהינו בלידו) אך השתמשנו גם בקווים המקומיים בתעלה הגדולה ובמספר נסיעות סביב האיים המרכזיים בעיר. לשדה התעופה חזרנו בואפארטו הראשון של 4:50 בבוקר וראינו את הזריחה מעל ללגונה.

פירנצה ופיזה: משדה התעופה לקחנו אמנם מונית (שדה התעופה נמצא בתוך העיר, אך לא היה מידע ברור על תח"צ, חבל כי טסנו עם תיקי יד בלבד וללא מזוודה). את מרכז פירנצה עשינו בעיקר ברגל בעיקר כי הסימטאות סגורות לכלי רכב רגילים, וכמו כן השתמשנו באוטובוס התיירים האדום לסיבוב מודרך אחד, אך כשיצאנו אל מחוץ לעיר (יש כפר על גבעה עם נוף לעיר כולל הדואומו, מספר מסעדות וכו') השתמשנו בקו אוטובוס מקומי של ATAF (היתה שם תיירת אמריקאית מסכנה שלא הבינה את שיטת החתמת הכרטיסים האירופאית והסתבכה עם הכרטיסן, במדינות אנגלוסקסיות הנהג גובה את התשלום) וכדי להגיע לפיזה (שם היתה הטיסה חזרה) השתמשנו ברכבת.

רומא: נחתנו בנמל תעופה משני (זה די נפוץ עם חברות טיסות זולות, אך זה מה שמאפשר לעלות על מטוס 10 פעמים בשנה) והשתמשנו באוטובוס של חברת טרהוויה הפרטית להגיע לאזור תחנת טרמיני. מטרמיני היינו מרחק הליכה למלון בויה נציונאלה, ותחנת המטרו בכיכר הרפובליקה היתה בדיוק בחצי הדרך כך שלא השתלם להשתמש בה להגיע למלון. בזמנו למטרו היו רק שני קווים, והקו השלישי (הצהוב) שהולך ונבנה כיום היה מתאים לנו יותר כי הוא עבר בכיכר ונציה. מהמלון הלכנו לפורום, אך בחזור השתמשנו בקווי האוטובוס המקומיים של ATAC (רשות התחבורה של רומא). לוותיקן נסענו באוטובוס וחזרנו ברכבת עילית לטרמיני מהתחנה שאני אוהב להצמיד בוויכוחי החישמול השונים. כמו כן השתמשנו בקו A של המטרו למדרגות הספרדיות ובחשמלית מהקולוסאום. לאוסטיה נסענו בקו רכבת עילית מקומי וסיירנו באתר העתיקות. לשדה התעופה חזרנו עם אוטובוס של טרהוויה. כפי שפירטתי בוויכוחי השבת השונים - המאמינים יכולים להגיע לוותיקן בימי א' ברכבת עילית, במטרו, בחשמלית ובאוטובוס.

אמלפי: זו היתה האכזבה התח"צית הגדולה באיטליה, אך מדובר בדרום איטליה אז אפשר לקבל זאת. סיפור האיימים מתחיל בתחנת הרכבתל של נאפולי, שם הגענו במונית משדה התעופה הסמוך בכוונה לעלות על רכבת לסורנטו ומשם לקחת משהו לאמלפי עצמה. היה סיפור שלם עם תור שעמדנו בו ואז האיש סגר את הקופה, תור נוסף בו עמדנו ואז נאמר לנו שהיינו אמורים לעמוד בתור אחר, ובסוף קנינו כרטיס אחרי סיפור שלא דמה לאף חווית נסיעה איטלקית קודמת. כשסוף סוף עמדנו ברציפים היה מידע כלשהו על הרכבת אך הסתבר שמדובר ברכבת שהגיעה ולא ברכבת יוצאת, וכשסוף-סוף מצאנו את הרכבת היוצאת היא החליפה רציף ברגע האחרון והיינו צריכים למצא רציף תת-קרקעי כלשהו. כשהרכבת הגיעה סוף-סוף לסורנטו המונית משם לאמלפי עלתה בערך כמו המונית משדה התעופה, אז לא בדיוק הרווחנו הרבה ב"חוויה" הזו. באמלפי עצמה היתה מערכת אוטובוסים לאורך החוף אך ללא הקסם של הפרסומת לשוקולד שמשודרת בימינו באנגליה: http://www.youtube.com/watch?v=j5ZVINiuv1I ולמלון עצמו ששכן על צוק מעל לעיר היה אוטובוס שאטל בתדירות של פעם בחצי שעה בערך. עשינו את האוטובוס התיירותי האדום (אפשר להתווכח אם זה תח"צ או לא) אך כדי להגיע לפומפיי ולסייר בה לקחנו סיור מאורגן אחד (היחיד שהשתתפנו בו באיטליה).

זוהי אם כן איטליה מבחינתנו: בעיקר תח"צ, בשליטת רשויות תחבורה עירוניות. לא הייתי מאחל לאף אחד להתקע עם מכונית שכורה בסימטאות הקסומות של עריה ההיסטוריות, או עם נהג מונית איטלקי פרוע.
לנסיעות מחוץ לערים הגדולות עדיף רכב שכור
בכפרים ובהרים אין כמעט תח"ץ שם.
אם ידוע לך על תחץ לpescasserolli gargano calabria אשמח לשמוע
 

Ccyclist

Well-known member
כתבה על התייר העצמאי כולל סקרים

ישראל מפספסת את התייר המודרני

טוב לראות פוסט ממך שבו אתה מחזק אותי ב100% בלי אף הערה, מה שאומר שהחוויה שלך כתייר באירופה זהה לשלי.

הביקורת שלי על מצב התח"צ והתיירות בארץ היא ביקורת בונה כי אני באמת מודאג שישראל תפספס את התייר העצמאי המודרני שאכן תלוי בתח"צ.

מוזר שישראלים שוודאי הזמינו חופשות אירופאיות באתר הדקה ה90 חושבים שהתייר האירופאי תקוע בעידן ה Carry on abroad כאשר מבחינתו להיתקע במצב כזה זה סיוט, או שהם חושבים שאנשים שרגילים להתנייד עצמאית בארצם צריכים שמרטף או גרוע מכך - נהג מונית ים-תיכוני פרוע מהסוג שהם ירצו להמנע ממנו בספרד, איטליה, יוון או ישראל.
כתבה על התייר העצמאי כולל סקרים

http://www.gadling.com/2010/05/12/travel-trends-free-independent-traveler-fit/

שימו לב לנתונים, האופייניים לתיירים בגילאי 30-50 בימינו:

טיול מאורגן או נסיעה עצמאית ?

52% - עצמאית בלבד
19% - טיול מאורגן בלבד
18% - גם וגם
11% - תלוי ביעד.

כלומר: אחוז התיירים שנוסעים בקבוצות בלבד הוא פחות מ20%, רובם נוסע עצמאית, וגם אם טוענים ששליש מהתיירים נוסעים בקבוצות (פילוח של אלו שנוסעים גם וגם) מקבלים נתון לפיו שני שליש מהם נוסעים עצמאית.


כמו כן - רובם מבררים יעדים ומחירים במחשב האישי, וקונים את הכרטיס במחשב האישי.


עידן סוכני הנסיעות, קבוצות התיירים, וחופשות החבילה נגמר וצריך להתרגל לעובדה הזו.
 

down under

New member
אני תייר עצמאי

כתבה על התייר העצמאי כולל סקרים

http://www.gadling.com/2010/05/12/travel-trends-free-independent-traveler-fit/

שימו לב לנתונים, האופייניים לתיירים בגילאי 30-50 בימינו:

טיול מאורגן או נסיעה עצמאית ?

52% - עצמאית בלבד
19% - טיול מאורגן בלבד
18% - גם וגם
11% - תלוי ביעד.

כלומר: אחוז התיירים שנוסעים בקבוצות בלבד הוא פחות מ20%, רובם נוסע עצמאית, וגם אם טוענים ששליש מהתיירים נוסעים בקבוצות (פילוח של אלו שנוסעים גם וגם) מקבלים נתון לפיו שני שליש מהם נוסעים עצמאית.


כמו כן - רובם מבררים יעדים ומחירים במחשב האישי, וקונים את הכרטיס במחשב האישי.


עידן סוכני הנסיעות, קבוצות התיירים, וחופשות החבילה נגמר וצריך להתרגל לעובדה הזו.
אני תייר עצמאי
ויצא לי כמה וכמה פעמים הן לשכור רכב והן לנסוע במוניות ספיישל.

אתה ממש אבל ממש ממשי הממשים לא יכול לפלח מטבלה זו, בהנחה שהיא 100% אמת (וממש לא בטוח אבל לא נתווכח על זה, נצא מהנחה שהיא אמת לאמיתה),
כמה משתמשים בתח"ץ העממי (אוטובוסים, מוניות שירות אם יש באותו יעד ורכבות כבדות וקלות ומטרו) וכמה רק מוניות ספיישל ו/או השכרת רכב ו/או רכיבה על אופניים א-לה תל אופן.
 

טשאפק 2

New member
המצב הבטחוני הוא גורם מרתיע משמעותי

כמו כן - היעדר תח"צ זו מכת מוות לתיירות סופ"ש

מחירי הטיסות הזולות באירופה יצרו מצב בו פראג למשל משמשת למסיבות רווקים, נישואין מציעים בפריס, וערים כמו לונדון אמסטרדאם או ברלין טובות לבילוי סוף שבוע. מנקודת המבט של שטוקהולם ויינה או ברלין ישראל לא רחוקה בהרבה ממלאגה או ליסבון, ובתקופות של שקט בטחוני (ואני אומר את זה על בסיס התיירות בקרואטיה של שנות ה90) התיירות לא כל-כך מודאגת מהכותרות בעיתונים.

אבל - תייר שמתכנן נסיעה לסוף השבוע (טיסה בצהרי שישי אחרי העבודה, טיסה חזרה ביום א' או אולי יום ב' אם אפשר לנצל סוף שבוע ארוך כמו "חג בנק" בריטי) ומגלה שביותר מחצי מזמן הביקור שלו אין תחבורה ציבורית פשוט יחשוב מחדש ותכנן את סוף השבוע במקום נורמאלי.

תיירים בחופשה עירונית נמנעים מלשכור מכונית כי בעיר הרכב הוא נטל, ובחישוב של חופשה קצרה מדובר בהוצאה נוספת שיכולה לשבור את התקציב (מה לעשות - תיירות סופי השבוע בנוייה על מחירים שפויים המאפשרים למעמד הבינוני להנות מיותר מחופשה אחת בת שבועיים-שלושה).

כמו כן - קשה לשווק מדינה כמדינה מערבית מודרנית ואז להגיד שיש מגבלה רצינית על חופש התנועה מסיבות דתיות גרידא. אי אפשר לשווק חיי לילה לגייז בת"א ועוצר תח"צ דתי באותה הנשימה.
המצב הבטחוני הוא גורם מרתיע משמעותי
גם התיירות לקרואטיה סבלה מן הכותרות השליליות על מלחמות ביוגוסלביה, ואפילו סלובניה, שבשטחה לא היו מלחמות כלל מלבד לזמן קצרצר ב-1992. סלובניה וקרואטיה אפילו חוו ירידה בתיירות ב-1999, שבה פרצה מלחמת קוסובו בניגוד למגמה הכללית שם לאורך השנים ובניגוד לתיירות בשאר אירופה. ואפשר לתלות זאת מרתיעתם של אנשים לנסוע לאיזור, אע"פ שלא קרואטיה ולא סלובניה היו מעורבות בצורה כלשהי במלחמה ולא נשקפה לתיירים סכנה ממשית.

הדבר האחרון שרוב מכריע של התיירים מחפשים זה סיכון בטחוני. מרביתם אפילו לא יעשו מאמץ לבחון את מידת הסיכון אלא פשוט יבחרו יעד אחר. כשיעד מסוים מתקשר אסוציאטיבית לפיגועים, טרור ומלחמות, נקודת הפתיחה שלו פשוט גרועה יותר. מי שקשור באופן מיוחד דווקא לישראל, מתעניין במיוחד בירושלים למשל, יעשה מאמץ לבדוק האם בטוח או לא. מי שסתם רוצה חופשה לא יטרח לבדוק יעד שחשוד כלא-בטוח, אלא פשוט יתמקד מראש ביעד בטוח יותר, שעונה על צרכיו הכלליים.

מספר התיירים בישראל עמד על 2.2 מיליון ב-1995. ירד ל-1.9 מיליון ב-1998, במידה רבה בשל פיגועי 1995-1996, עלה עד לשיא של 2.4 מיליון בשנת 2000 והצטמק ל-800,000 ב-2002, עם שיאה של האינתיפאדה השנייה. (אותם 800,000 זה גרעין קשה של צליינים, קרובי משפחה וכדומה. כמעט שלא באו תיירים רגילים באותה שנה ואין לתמוה על כך). עם הרגיעה היחסית, אבל לא מייד, החל מספר התיירים לטפס חזרה. מובן שלכל הירידות והעליות הללו לא היה דבר וחצי-דבר עם נסיעות בשבת.

היעדר אוטובוסים בשבת פוגע בוודאי בחלק מהתיירים, אבל לא הייתי מגדירו מכת מוות. חלק ניכר מאד מן התיירים, בישראל ובכלל, ממילא מתנייד ברכב שכור ובמוניות ולא באוטובוסים. יש לא מעט איזורים שבהם תיירים שאינם תרמילאים אינם משתמשים כמעט בכלל בתחבורה הציבורית.

זה לא שתייר השוהה בתל-אביב כלוא בחדרו במלון 25 שעות. חוץ מיום-כיפור, יש לרשותו מוניות שירות, מוניות רגילות בתוך העיר, וגם אופניים להשכרה (תל-אופן). אפשר לכמת את הנזק שבהיעדר אוטובוסים והוא לא יהיה גדול במיוחד: נניח שזוג תיירים, שבעיר אחרת היה מעדיף אוטובוס, נאלץ לנסוע קצת במוניות רגילות במשך השבת. בכמה זה כבר מייקר את החופשה? 100 ש"ח לאדם?

לא מזמן התארחה אצלנו תיירת מארה"ב, שהתרוצצה ברחבי תל-אביב כולה, מיפו עד מוזיאון ארץ-ישראל, באמצעות תל-אופן או ברגל. היא טיילה באמצע השבוע אך נמנעה מאוטובוסים, שהיו לדעתה מבלבלים. זו תלונה חוזרת של תיירים, קשה להם להשתמש באוטובוסים בתל-אביב.
 

down under

New member
אתה צודק יותר מצודק

המצב הבטחוני הוא גורם מרתיע משמעותי
גם התיירות לקרואטיה סבלה מן הכותרות השליליות על מלחמות ביוגוסלביה, ואפילו סלובניה, שבשטחה לא היו מלחמות כלל מלבד לזמן קצרצר ב-1992. סלובניה וקרואטיה אפילו חוו ירידה בתיירות ב-1999, שבה פרצה מלחמת קוסובו בניגוד למגמה הכללית שם לאורך השנים ובניגוד לתיירות בשאר אירופה. ואפשר לתלות זאת מרתיעתם של אנשים לנסוע לאיזור, אע"פ שלא קרואטיה ולא סלובניה היו מעורבות בצורה כלשהי במלחמה ולא נשקפה לתיירים סכנה ממשית.

הדבר האחרון שרוב מכריע של התיירים מחפשים זה סיכון בטחוני. מרביתם אפילו לא יעשו מאמץ לבחון את מידת הסיכון אלא פשוט יבחרו יעד אחר. כשיעד מסוים מתקשר אסוציאטיבית לפיגועים, טרור ומלחמות, נקודת הפתיחה שלו פשוט גרועה יותר. מי שקשור באופן מיוחד דווקא לישראל, מתעניין במיוחד בירושלים למשל, יעשה מאמץ לבדוק האם בטוח או לא. מי שסתם רוצה חופשה לא יטרח לבדוק יעד שחשוד כלא-בטוח, אלא פשוט יתמקד מראש ביעד בטוח יותר, שעונה על צרכיו הכלליים.

מספר התיירים בישראל עמד על 2.2 מיליון ב-1995. ירד ל-1.9 מיליון ב-1998, במידה רבה בשל פיגועי 1995-1996, עלה עד לשיא של 2.4 מיליון בשנת 2000 והצטמק ל-800,000 ב-2002, עם שיאה של האינתיפאדה השנייה. (אותם 800,000 זה גרעין קשה של צליינים, קרובי משפחה וכדומה. כמעט שלא באו תיירים רגילים באותה שנה ואין לתמוה על כך). עם הרגיעה היחסית, אבל לא מייד, החל מספר התיירים לטפס חזרה. מובן שלכל הירידות והעליות הללו לא היה דבר וחצי-דבר עם נסיעות בשבת.

היעדר אוטובוסים בשבת פוגע בוודאי בחלק מהתיירים, אבל לא הייתי מגדירו מכת מוות. חלק ניכר מאד מן התיירים, בישראל ובכלל, ממילא מתנייד ברכב שכור ובמוניות ולא באוטובוסים. יש לא מעט איזורים שבהם תיירים שאינם תרמילאים אינם משתמשים כמעט בכלל בתחבורה הציבורית.

זה לא שתייר השוהה בתל-אביב כלוא בחדרו במלון 25 שעות. חוץ מיום-כיפור, יש לרשותו מוניות שירות, מוניות רגילות בתוך העיר, וגם אופניים להשכרה (תל-אופן). אפשר לכמת את הנזק שבהיעדר אוטובוסים והוא לא יהיה גדול במיוחד: נניח שזוג תיירים, שבעיר אחרת היה מעדיף אוטובוס, נאלץ לנסוע קצת במוניות רגילות במשך השבת. בכמה זה כבר מייקר את החופשה? 100 ש"ח לאדם?

לא מזמן התארחה אצלנו תיירת מארה"ב, שהתרוצצה ברחבי תל-אביב כולה, מיפו עד מוזיאון ארץ-ישראל, באמצעות תל-אופן או ברגל. היא טיילה באמצע השבוע אך נמנעה מאוטובוסים, שהיו לדעתה מבלבלים. זו תלונה חוזרת של תיירים, קשה להם להשתמש באוטובוסים בתל-אביב.
אתה צודק יותר מצודק
הן בזה שאחוז עצום מהתיירים בארץ ממילא לא משתמש בתח"ץ העממי (אוטובוסים ורכבות) ושוכר רכב או מוניות ספיישל (או רוכב באופניים/הולך הרבה ברגל)

הן בזה שזה במקסימום מייקר שהות של יממה, רק אם היא נופלת על שבת או חג,
במקסימום 100 ש"ח לאדם.

גם בזה שלמי שלא מכיר קשה לדעת מה מסלולי הקווים של האוטובוסים בישראל
בכלל ובגוש דן בפרט ובת"א בפרט דבפרט.
 

yblumann

New member
buses for tourists

המצב הבטחוני הוא גורם מרתיע משמעותי
גם התיירות לקרואטיה סבלה מן הכותרות השליליות על מלחמות ביוגוסלביה, ואפילו סלובניה, שבשטחה לא היו מלחמות כלל מלבד לזמן קצרצר ב-1992. סלובניה וקרואטיה אפילו חוו ירידה בתיירות ב-1999, שבה פרצה מלחמת קוסובו בניגוד למגמה הכללית שם לאורך השנים ובניגוד לתיירות בשאר אירופה. ואפשר לתלות זאת מרתיעתם של אנשים לנסוע לאיזור, אע"פ שלא קרואטיה ולא סלובניה היו מעורבות בצורה כלשהי במלחמה ולא נשקפה לתיירים סכנה ממשית.

הדבר האחרון שרוב מכריע של התיירים מחפשים זה סיכון בטחוני. מרביתם אפילו לא יעשו מאמץ לבחון את מידת הסיכון אלא פשוט יבחרו יעד אחר. כשיעד מסוים מתקשר אסוציאטיבית לפיגועים, טרור ומלחמות, נקודת הפתיחה שלו פשוט גרועה יותר. מי שקשור באופן מיוחד דווקא לישראל, מתעניין במיוחד בירושלים למשל, יעשה מאמץ לבדוק האם בטוח או לא. מי שסתם רוצה חופשה לא יטרח לבדוק יעד שחשוד כלא-בטוח, אלא פשוט יתמקד מראש ביעד בטוח יותר, שעונה על צרכיו הכלליים.

מספר התיירים בישראל עמד על 2.2 מיליון ב-1995. ירד ל-1.9 מיליון ב-1998, במידה רבה בשל פיגועי 1995-1996, עלה עד לשיא של 2.4 מיליון בשנת 2000 והצטמק ל-800,000 ב-2002, עם שיאה של האינתיפאדה השנייה. (אותם 800,000 זה גרעין קשה של צליינים, קרובי משפחה וכדומה. כמעט שלא באו תיירים רגילים באותה שנה ואין לתמוה על כך). עם הרגיעה היחסית, אבל לא מייד, החל מספר התיירים לטפס חזרה. מובן שלכל הירידות והעליות הללו לא היה דבר וחצי-דבר עם נסיעות בשבת.

היעדר אוטובוסים בשבת פוגע בוודאי בחלק מהתיירים, אבל לא הייתי מגדירו מכת מוות. חלק ניכר מאד מן התיירים, בישראל ובכלל, ממילא מתנייד ברכב שכור ובמוניות ולא באוטובוסים. יש לא מעט איזורים שבהם תיירים שאינם תרמילאים אינם משתמשים כמעט בכלל בתחבורה הציבורית.

זה לא שתייר השוהה בתל-אביב כלוא בחדרו במלון 25 שעות. חוץ מיום-כיפור, יש לרשותו מוניות שירות, מוניות רגילות בתוך העיר, וגם אופניים להשכרה (תל-אופן). אפשר לכמת את הנזק שבהיעדר אוטובוסים והוא לא יהיה גדול במיוחד: נניח שזוג תיירים, שבעיר אחרת היה מעדיף אוטובוס, נאלץ לנסוע קצת במוניות רגילות במשך השבת. בכמה זה כבר מייקר את החופשה? 100 ש"ח לאדם?

לא מזמן התארחה אצלנו תיירת מארה"ב, שהתרוצצה ברחבי תל-אביב כולה, מיפו עד מוזיאון ארץ-ישראל, באמצעות תל-אופן או ברגל. היא טיילה באמצע השבוע אך נמנעה מאוטובוסים, שהיו לדעתה מבלבלים. זו תלונה חוזרת של תיירים, קשה להם להשתמש באוטובוסים בתל-אביב.
buses for tourists

you are ignoring the growing European trend for independent travelers [see my email ] with their smartphones and applications.
I agree the public transport in Israel is not user friendly, there are no destination blinds on most buses, bus stop information is lacking, there are no maps or printed timetables available, etc. this has always been the case.

Tel Aviv is not a very attractive tourist destination - had I been a tourist [not a backpacker] I would have headed to Jerusalem first, and then looked at some of the significant historical sites.

American tourists? I will never forget my bus ride in Las Vegas, where US tourists repeatedly got on a bus and did not know what to do. evidently they have not used a public bus since childhood. You will not come across that in Europe.
 

טשאפק 2

New member
דווקא ניו-יורקית נטולת רכב...

buses for tourists

you are ignoring the growing European trend for independent travelers [see my email ] with their smartphones and applications.
I agree the public transport in Israel is not user friendly, there are no destination blinds on most buses, bus stop information is lacking, there are no maps or printed timetables available, etc. this has always been the case.

Tel Aviv is not a very attractive tourist destination - had I been a tourist [not a backpacker] I would have headed to Jerusalem first, and then looked at some of the significant historical sites.

American tourists? I will never forget my bus ride in Las Vegas, where US tourists repeatedly got on a bus and did not know what to do. evidently they have not used a public bus since childhood. You will not come across that in Europe.
דווקא ניו-יורקית נטולת רכב...
 

Ccyclist

Well-known member
התיירות בקרואטיה התאוששה ב95.

המצב הבטחוני הוא גורם מרתיע משמעותי
גם התיירות לקרואטיה סבלה מן הכותרות השליליות על מלחמות ביוגוסלביה, ואפילו סלובניה, שבשטחה לא היו מלחמות כלל מלבד לזמן קצרצר ב-1992. סלובניה וקרואטיה אפילו חוו ירידה בתיירות ב-1999, שבה פרצה מלחמת קוסובו בניגוד למגמה הכללית שם לאורך השנים ובניגוד לתיירות בשאר אירופה. ואפשר לתלות זאת מרתיעתם של אנשים לנסוע לאיזור, אע"פ שלא קרואטיה ולא סלובניה היו מעורבות בצורה כלשהי במלחמה ולא נשקפה לתיירים סכנה ממשית.

הדבר האחרון שרוב מכריע של התיירים מחפשים זה סיכון בטחוני. מרביתם אפילו לא יעשו מאמץ לבחון את מידת הסיכון אלא פשוט יבחרו יעד אחר. כשיעד מסוים מתקשר אסוציאטיבית לפיגועים, טרור ומלחמות, נקודת הפתיחה שלו פשוט גרועה יותר. מי שקשור באופן מיוחד דווקא לישראל, מתעניין במיוחד בירושלים למשל, יעשה מאמץ לבדוק האם בטוח או לא. מי שסתם רוצה חופשה לא יטרח לבדוק יעד שחשוד כלא-בטוח, אלא פשוט יתמקד מראש ביעד בטוח יותר, שעונה על צרכיו הכלליים.

מספר התיירים בישראל עמד על 2.2 מיליון ב-1995. ירד ל-1.9 מיליון ב-1998, במידה רבה בשל פיגועי 1995-1996, עלה עד לשיא של 2.4 מיליון בשנת 2000 והצטמק ל-800,000 ב-2002, עם שיאה של האינתיפאדה השנייה. (אותם 800,000 זה גרעין קשה של צליינים, קרובי משפחה וכדומה. כמעט שלא באו תיירים רגילים באותה שנה ואין לתמוה על כך). עם הרגיעה היחסית, אבל לא מייד, החל מספר התיירים לטפס חזרה. מובן שלכל הירידות והעליות הללו לא היה דבר וחצי-דבר עם נסיעות בשבת.

היעדר אוטובוסים בשבת פוגע בוודאי בחלק מהתיירים, אבל לא הייתי מגדירו מכת מוות. חלק ניכר מאד מן התיירים, בישראל ובכלל, ממילא מתנייד ברכב שכור ובמוניות ולא באוטובוסים. יש לא מעט איזורים שבהם תיירים שאינם תרמילאים אינם משתמשים כמעט בכלל בתחבורה הציבורית.

זה לא שתייר השוהה בתל-אביב כלוא בחדרו במלון 25 שעות. חוץ מיום-כיפור, יש לרשותו מוניות שירות, מוניות רגילות בתוך העיר, וגם אופניים להשכרה (תל-אופן). אפשר לכמת את הנזק שבהיעדר אוטובוסים והוא לא יהיה גדול במיוחד: נניח שזוג תיירים, שבעיר אחרת היה מעדיף אוטובוס, נאלץ לנסוע קצת במוניות רגילות במשך השבת. בכמה זה כבר מייקר את החופשה? 100 ש"ח לאדם?

לא מזמן התארחה אצלנו תיירת מארה"ב, שהתרוצצה ברחבי תל-אביב כולה, מיפו עד מוזיאון ארץ-ישראל, באמצעות תל-אופן או ברגל. היא טיילה באמצע השבוע אך נמנעה מאוטובוסים, שהיו לדעתה מבלבלים. זו תלונה חוזרת של תיירים, קשה להם להשתמש באוטובוסים בתל-אביב.
התיירות בקרואטיה התאוששה ב95.
ותופעת קניית הדירות בת"א וירושלים החלה ב06.

התיירים חוזרים מהר מאד ברגע שיש קצת שקט.
 

טשאפק 2

New member
הסתכלת בנתונים?

התיירות בקרואטיה התאוששה ב95.
ותופעת קניית הדירות בת"א וירושלים החלה ב06.

התיירים חוזרים מהר מאד ברגע שיש קצת שקט.
הסתכלת בנתונים?
לוקח שנים רבות עד שאנשים מפנימים שאכן המצב שקט. מלחמה כמו שפרצה בישראל ב-2006 (לבנון השנייה) משליכה גם על החלטות של תיירים ב-2007 ו-2008.

כך גם בקרואטיה, ככל שהתרחקו מהמלחמה, כן עלה מספר התיירים (בקצב רב הרבה יותר מאשר בשאר אירופה). ב-1999, אפילו מלחמה במדינה שכנה (סרביה) היה בה די כדי להפחית את כמות התיירים בסלובניה ובקרואטיה.

לסיכום, לדעתי מצב בטחוני משליך על החלטות של תיירים גם לטווח ארוך (שנים לאחר שאין סכנה ממשית) וגם במרחק (אם יש סכנות באיזור שהמדינה נתפסת תודעתית כחלק ממנו). זה משפיע על התיירות בישראל לאין ערוך יותר מגורם כמו תח"צ בשבת, והירידות והעליות הדרמטיות במספרי התיירים ממחישים.
 

Ccyclist

Well-known member
מ95 ל97 מספר התיירים גדל פי 3 !!!

הסתכלת בנתונים?
לוקח שנים רבות עד שאנשים מפנימים שאכן המצב שקט. מלחמה כמו שפרצה בישראל ב-2006 (לבנון השנייה) משליכה גם על החלטות של תיירים ב-2007 ו-2008.

כך גם בקרואטיה, ככל שהתרחקו מהמלחמה, כן עלה מספר התיירים (בקצב רב הרבה יותר מאשר בשאר אירופה). ב-1999, אפילו מלחמה במדינה שכנה (סרביה) היה בה די כדי להפחית את כמות התיירים בסלובניה ובקרואטיה.

לסיכום, לדעתי מצב בטחוני משליך על החלטות של תיירים גם לטווח ארוך (שנים לאחר שאין סכנה ממשית) וגם במרחק (אם יש סכנות באיזור שהמדינה נתפסת תודעתית כחלק ממנו). זה משפיע על התיירות בישראל לאין ערוך יותר מגורם כמו תח"צ בשבת, והירידות והעליות הדרמטיות במספרי התיירים ממחישים.
מ95 ל97 מספר התיירים גדל פי 3 !!!
ב1992 דוברובניק, שהיא אחד מאתרי התיירות המובילים בקרואטיה, כיכבה בחדשות באופן קבוע כיעד לפגזי ארטילריה סרבים. שנה-שנתיים אחרי המלחמה בקרואטיה המדינה הצליחה לקלוט מספר תיירים קרוב למספר התיירים שביקרו בישראל, וחמש שנים אחרי המלחמה מספר התיירים שולש למספר גבוה במיליון משיא התיירות הישראלי של המאה ה21.

אמנם היתה נפילה קטנה בתקופת מלחמת קוסובו, אך בעיקרון מגמת העלייה המשיכה באופן יציב, וכיום יש במדינה בערך פי 3 תיירים ממספר התיירים המבקרים בישראל.

התיירים שוכחים את החדשות במהירות.
 

טשאפק 2

New member
הוא המשיך לעלות גם אחרי 1996

מ95 ל97 מספר התיירים גדל פי 3 !!!
ב1992 דוברובניק, שהיא אחד מאתרי התיירות המובילים בקרואטיה, כיכבה בחדשות באופן קבוע כיעד לפגזי ארטילריה סרבים. שנה-שנתיים אחרי המלחמה בקרואטיה המדינה הצליחה לקלוט מספר תיירים קרוב למספר התיירים שביקרו בישראל, וחמש שנים אחרי המלחמה מספר התיירים שולש למספר גבוה במיליון משיא התיירות הישראלי של המאה ה21.

אמנם היתה נפילה קטנה בתקופת מלחמת קוסובו, אך בעיקרון מגמת העלייה המשיכה באופן יציב, וכיום יש במדינה בערך פי 3 תיירים ממספר התיירים המבקרים בישראל.

התיירים שוכחים את החדשות במהירות.
הוא המשיך לעלות גם אחרי 1996
בשיעור חד מאשר במדינות אחרות.

כלומר המלחמה של 1995 המשיכה לגבות מחיר גם שנים רבות אחרי שהושג שקט מוחלט בקרואטיה, ומלחמת 1999 גבתה מחיר מסוים אף על פי שכלל לא היתה רלוונטית לקרואטיה. זה ממחיש את הרתיעה של תיירים מכל מה שמריח כחוסר ביטחון.

ישראל, אחרי שנים רבות של קונפליקט בעצימות משתנה, מעוררת אוטומטית חששות ביטחוניים, וזה גורם שמרחיק תיירים גם בשנים שקטות יחסית.

כשטיילתי במרכז אמריקה אגב היו מטיילים רבים שדילגו על ניקרגואה בנימוק שחששו לביטחונם שם, אע"פ שבמציאות מלחמת האזרחים שם הסתיימה לפני שנים רבות, והמדינה, חרף ענייה, אינה מסוכנת יותר משכנותיה.
 
ויש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה

תחבורה ציבורית בשבת
אחרי שהבעתי אדישות מוחלטת לויכוח החלטתי פתאום להיכנס לעובי הקורה ולגבש דעה. אני באמת חושבת שזה רעיון לא טוב,וביזבוז גדול של כסף שמשרד התחבורה יכול להוציא על דברים חשובים יותר. הרי מסחר בשבת אין ,עבודה בשבת אין,משרדי ממשלה אין,אז בשביל מה נשאר לנסוע בכלל? ונניח שאני גר בכפר סבא ויש לי דודה בחדרה ואני רוצה לבקר אותה. למה שאני אחכה 20 דקות לקו 29 בשביל להגיע לצומת רעננה ומשם עוד שעה לאוטובוס לחדרה? מי לעזזל יעשה את זה? כבר עדיף לקחת רכבת/מונית ולחסוך את הכאב ראש.
אני יכול להבין תחבורה ציבורית בשישי בערב כשיש ביקוש, אני יכול להבין תחבורה ציבורית דחופה לבתי חולים, אבל תח"ץ בשבת בגדול זה דבר מיותר. (ואל תספרו לרותם שכתבתי את זה,תנו לו להסתלבט בשקט בהודו)
ויש כאלה שלוקחים מונופול על החכמה
ויודעים יותר טוב ממני,
ויודעים יותר טוב מימך
מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה