תזונהההההההההה
- פותח הנושא בן טל-שחר
- פורסם בתאריך
החור שבבלון
New member
אכן Yin, הרוק מפרק עמילנים לסוכר
לתת,ע"י אנזים המצוי ברוק בשם פטיאלין,אך על מנת שלא להפריע לתהליך זה ,מספיק שלא נשתה רק במשך לעיסת האוכל עצמו,ואילו בין לעיסה אחת למִשנֶהָ,אפשר מבחינה זו לשתות כמה שרוצים.(העתקתי,אני מודה באשמה
).
לתת,ע"י אנזים המצוי ברוק בשם פטיאלין,אך על מנת שלא להפריע לתהליך זה ,מספיק שלא נשתה רק במשך לעיסת האוכל עצמו,ואילו בין לעיסה אחת למִשנֶהָ,אפשר מבחינה זו לשתות כמה שרוצים.(העתקתי,אני מודה באשמה
יובל איילון
New member
חייב לזוז עלקי - תגיד שאתה פחדן 
אולי כי...
אילו שני צרכים שונים. שכשעושים אותם ביחד, כל אחד מתפספס טיפה?!? כשאתה אוכל - לועס, הגוף מתכונן לעיכול מזון, מלכתחילה הוא זה שאותת לך לאכול, וזה מה שהוא מצפה ממך לעשות. אם אתה שותה, הוא מקבל יותר ממה שרצה ומתקשה למצוא את האוכל בכל הבלגן הזה. זה כמו שאם אתה עייף וצריך להשתין, אתה לא עושה את שניהם ביחד! יש גם צירופים שונים של מאכלים שלא כדאי לאכול ביחד. אי אפשר לזרוק אל תוך הכיבה כל מיני "אוכלים" ולהגיד לה: תתמודדי, אני את שלי עשיתי. נו, צדקתי? נתי.
אילו שני צרכים שונים. שכשעושים אותם ביחד, כל אחד מתפספס טיפה?!? כשאתה אוכל - לועס, הגוף מתכונן לעיכול מזון, מלכתחילה הוא זה שאותת לך לאכול, וזה מה שהוא מצפה ממך לעשות. אם אתה שותה, הוא מקבל יותר ממה שרצה ומתקשה למצוא את האוכל בכל הבלגן הזה. זה כמו שאם אתה עייף וצריך להשתין, אתה לא עושה את שניהם ביחד! יש גם צירופים שונים של מאכלים שלא כדאי לאכול ביחד. אי אפשר לזרוק אל תוך הכיבה כל מיני "אוכלים" ולהגיד לה: תתמודדי, אני את שלי עשיתי. נו, צדקתי? נתי.
../images/Emo124.gifהקשיבו, הקשיבו! פתרון החידה!
החידה: עצה מתחום התזונה: << לא לשתות ולאכול בו-זמנית, או במלים אחרות, לא "להוריד" את האוכל בעזרת שתיה. >> מי יודע למה??? ולמה זה כל כך חשוב??? החור שבבלון היה הראשון להשיב: ובכן,מבחינת הרפואה המערבית אם אנו שותים כדי להוריד את האוכל(כלומר יותר מכמות קטנה) השתייה מדללת את מיצי הקיבה,ואולי אף חומרי עיכול נוספים,מה שמפריע לעיכול התקין. מבחינת הרפואה הסינית,אני אזרוק ניחוש,ייתכן שהשתייה עלולה לקרר ,בעוד שאנו זקוקים לחום על מנת לעכל את האוכל היטב. למרות שאני מניח שיש סוגי שתיה הנחשבים למחממים.....האמת ,אין לי מושג
המתבוננת מהרה באומץ ונסתה כוחה: הפרדה ..שליפה מה -
בין האכילה / לעיסה בליעה של מזון מוצק לבין בליעה של נוזל התפרקות החומרים בבטן. אולי ע"י הורדת האוכל ע"י שתיה נעשה "בצק" בבטן ובעצם האוכל לא מתפרק בצורה הנכונה. וכשקיימת הפרדה קיימת גם התפרקות המזון בצורה הנכונה ?????????? Yin היה השלישי להשיב: תהליך העיכול מתחיל בלעיסה,ו הרוק עוזר לפרק את האוכל. לכן צריך ללעוס טוב ולא לשתות שלא ידולל הרוק. בשירשור זה התואר המיץ מתאים יותר מאמיץ. החור שבבלון מיהר להתערב בתשובתו של Yin: אכן Yin, הרוק מפרק עמילנים לסוכר לתת,ע"י אנזים המצוי ברוק בשם פטיאלין,אך על מנת שלא להפריע לתהליך זה ,מספיק שלא נשתה רק במשך לעיסת האוכל עצמו,ואילו בין לעיסה אחת למִשנֶהָ,אפשר מבחינה זו לשתות כמה שרוצים.(העתקתי,אני מודה באשמה
). דויד השיב אף הוא: אכלת פלפל שתה מיץ! אם שותים באמצע הארוחה, אז המזון נדחף לכיוון מטה ולגוף קשה לעכלו. pif החליט גם הוא להנפיק תשובה למהדרין: אולי כי... אילו שני צרכים שונים. שכשעושים אותם ביחד, כל אחד מתפספס טיפה?!? כשאתה אוכל - לועס, הגוף מתכונן לעיכול מזון, מלכתחילה הוא זה שאותת לך לאכול, וזה מה שהוא מצפה ממך לעשות. אם אתה שותה, הוא מקבל יותר ממה שרצה ומתקשה למצוא את האוכל בכל הבלגן הזה. זה כמו שאם אתה עייף וצריך להשתין, אתה לא עושה את שניהם ביחד! יש גם צירופים שונים של מאכלים שלא כדאי לאכול ביחד. אי אפשר לזרוק אל תוך הכיבה כל מיני "אוכלים" ולהגיד לה: תתמודדי, אני את שלי עשיתי. נו, צדקתי? נתי. ומה התשובה הנכונה??? ובכן, קודם כל, כולכם צדקתם בדרך כזאת או אחרת, מי יותר ומי פחות. גם אלה שלא צדקו לגמרי, או שאפילו טעו (...), עדיין אני בטוח, שבתוך מערכת קוהרנטית של מושגים ובניית מודל מציאות אפקטיבי, הם צדקו לחלוטין
. כאשר אנחנו שותים בזמן האוכל, אנחנו "מורידים" את האוכל כלפי מטה ועל-ידי כך "משחררים" את שריר הושט מלעשות זאת. תוך זמן קצר הוא מתרגל ל"עזרה" (שהינה עזרת-דוב, כפי שמיד יתברר) ולראיה לכך אנחנו הופכים להיות תלויים בפעולה הזאת. בלעדיה, האוכל "נתקע" לנו בגרון. עד כאן לא נורא, נכון? ביג-דיל, אז שריר הושט לא יוריד את האוכל... ביג-דיל. אבל זה לא כל כך פשוט. הגוף (והנפש בכללו) הוא מערכת מופלאה של פונקציות ותפקודות, הקשורות זו לזו. כאשר פונקציה מסויימת לא בשימוש, הטבע הורס אותה. ויחד איתה, נהרסות גם כל הפונקציות הקשורות אליה, התלויות בה. אפשר לדמיין את זה כמו מעין אשכול של יכולות/פונקציות, הצומחות אחת מהשניה. מתוך כל "יכולת" או "פונקציה", צומח עוד תת-אשכול שלם של יכולות/פונקציות אחרות. ואם אותה יכולת נהרסת, כל האשכול הצומח ממנה -נהרס יחד איתה. למרבה הצער, הרבה מאוד פונקציות (שלכאורה לא קשורות) תלויות בפעולתו של שריר הושט. למה? בין היתר כי זוהי חלק ממערכת העיכול, שהינה מערכת מרכזית מבחינת מיקומה באשכול הפונקציות/תפקודות/מערכות. והתוצאה? הגוף כולו עובר גל של התנוונות. צריך לזכור שאפשר לאכול ולשתות אפילו בעמידה על הראש... שריר הושט איננו זקוק לעזרה. באהבה בן
החידה: עצה מתחום התזונה: << לא לשתות ולאכול בו-זמנית, או במלים אחרות, לא "להוריד" את האוכל בעזרת שתיה. >> מי יודע למה??? ולמה זה כל כך חשוב??? החור שבבלון היה הראשון להשיב: ובכן,מבחינת הרפואה המערבית אם אנו שותים כדי להוריד את האוכל(כלומר יותר מכמות קטנה) השתייה מדללת את מיצי הקיבה,ואולי אף חומרי עיכול נוספים,מה שמפריע לעיכול התקין. מבחינת הרפואה הסינית,אני אזרוק ניחוש,ייתכן שהשתייה עלולה לקרר ,בעוד שאנו זקוקים לחום על מנת לעכל את האוכל היטב. למרות שאני מניח שיש סוגי שתיה הנחשבים למחממים.....האמת ,אין לי מושג
החור שבבלון
New member
../images/Emo72.gif ../images/Emo128.gif על ה../images/Emo78.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.