תורת המשיח
תורת המשיח והוא ביאור על הפתק הנשרף (לשון הפתק) מאד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך ועליך אמרתי *מיין פייעריל ווטע טליען ביז משיח וועט קומען חזק ואמץ בעבודתך נ נח נחמ נחמן מאומן ובזה אגלה לך סוד והוא: מלא וגדיש מקו לקו פצפציה ובחזוק עבודה תבינהו וסמן יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה *האש שלי תוקד עד ביאת המשיח פירוש השורה הרביעית בפתק: בשורה הרביעית בפתק היה כתוב כך: "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען" ("האש שלי תוקד עד ביאת המשיח"). האימרה הזו מופיעה בספר חיי מוהר"ן בפרק נסיעתו וישיבתו באומן, סעיף מ"ה וכך כתוב שם: פעם אחד שאלתי אותו מה יהיה מהדיבורים שנדברו וכו' היינו מה שבתחילה שמענו מפיו הקדוש כמה דיבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמור כחפצו וכו' ענה ואמר: השמעתם מה שהוא שואל? גם אצלי בעצמו קשה ענין זה (עס איז מיר אויך קשה), ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי?! [בלשון תמיה] כבר גמרתי ואגמור! (איך האב ניט אויס גיפירט?! [בתמיה] איך האב אויס גיפירט און וועל אויס פירן!) [כמובא בחלק ב' מעלת המתקרבים אליו אות ל"ב]. גם כשנסע לאומן ואני נסעתי עמו דיבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל (באות ד'). ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחילה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמור התיקון מיד, וכמה דיבורים שנדברו מעין זה, אך אחר כך בעוונותינו הרבים, ובעוונות הדור, ומגודל התגרות השטן, עד שהרבה מחלוקת גדול עליו, על ידי כל זה נתבלבל העולם ולא היה יכול לגמור בחייו מה שרצה, ואף על פי כן אמר שגמר ויגמור כנ"ל, כי אחר שבא מלעמבערג זכה לדרך כזה ודיבר דיבורים כאלה שעל ידי זה לא יכבה נרו לעולם ועד, וכאשר שמעתי בשמו שאמר בזה הלשון: מיין פעייריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומין, במהרה בימינו אמן. פירוש השורה השביעית בפתק: בשורה השביעית של הפתק מובאת חתימת השיר פשוט כפול משולש מרובע שיתגלה לעתיד לבוא והוא: נ נח נחמ נחמן מאומן ענין זה מרומז ומבואר בספר ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ח' וזה לשונו: כי המוכיח שרוצה להוכיח את ישראל, ולהגיד להם פשעם וחטאתם, הוא צריך לזה הקול, כדי שלא יבאיש ריחם על ידי שמעורר עוונותיהם. על כן צריך לזה הקול, כי על ידי זה הקול, הוא מוסיף ונותן בהם ריח טוב. כי על ידי זה הקול, גדילים כל הריחות. כי זה הקול, משקה את הגן וכו' כנ"ל. וזהו: הרם כשופר קולך, כשפר דייקא. כי זה הקול המשקה את הגן, שהוא בחינת ונהר יוצא מעדן, הוא בחינת קול הניגון של השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו, שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע. וזהו כשפר ראשי תיבות פשוט כפול שלוש רבוע, שהוא בחינת השיר שלעתיד, שהוא בחינת הקול המשקה את הגן, שעל ידי זה הקול דייקא, הוא יכול להוכיח. וזהו הרם כשופר קולך, כשפר דייקא כנ"ל. וזהו בחינת: מושכין עליו חוט של חסד, הנאמר במוכיח הראוי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תמיד כח): המוכיח את חברו לשם שמים מושכין עליו חוט של חסד, שנאמר מוכיח אדם אחרי חן ימצא. כי חוט של חסד, זה בחינת שנקלע ונשזר ונעשה חוט מהנימין, שעל אלו הנימין, (שקורין סטריניס) יתנגן הניגון והשיר הזה של לעתיד, שהם ע"ב נימין, כנגד שם י' י"ה יה"ו יהו"ה, שהוא בחינת שיר פשוט כפול וכו' כמובא בתיקונים (תיקון כ"א) שהוא עולה כולו ע"ב. ועל אלו הנימין יתנגן השיר הזה שלעתיד כשיחדש את עולמו, בבחינת (תהלים פט) עולם חסד יבנה, שאז יתער שיר פשוט וכו'. והנה מובא בספר כוכבי אור בפרק חכמה ובינה וזה לשונו: כי הוא אשר נאמר עליו מה שהיה הוא שיהיה, ומשיח דא משה, אשר זכה לאחוז ולהתאחד בהכסא הנוראה אשר תשיר את שיר נעימות השגת אלוהותו על ע"ב נימין, פשוט, כפול, שלוש, רבוע, שהוא יהו"ה באחוריים שעולה ע"ב, לענג לנצח את כל אשר יזכו לזה, ולכן מספר שמו הקדוש "נחמן" הוא כמספר מילוי יהו"ה באחוריים כזה: יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו הה, עם הארבע כוללים. מכאן ברור, ששמו של רבי נחמן מברסלב מלובש ומשותף בשם העצם של שם השם, י', י"ה, יה"ו, יהו"ה – לומר, שתורתו וחכמתו ושמו של רבי נחמן זהו השיר שיתנגן לעתיד. לימוד נוסף העוסק בענין זה היא התורה המופיעה בליקוטי מוהר"ן חלק ב', תורה ס"ז וזה לשונו: כי יש צדיק, שהוא היופי והפאר והחן של כל העולם כולו וכו' וכשזה היופי והפאר נתגלה בעולם, דהיינו כשזה הצדיק, שהוא היופי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם, אזי נפתחים העינים של העולם וכו' כי כשזה הצדיק נתגלה ונתפרסם בעולם, זה בחינת שם, דהיינו שנתפרסם ויש לו שם בעולם. ובתוך זה השם של הצדיק האמת, מלובש ומשותף שמו יתברך, כי שמו משותף בשמנו. נמצא כשנתגדל שם הצדיק, נתגדל שמו יתברך. וכל מה שנתגדל יותר שם הצדיק, נתגדל יותר שמו יתברך כביכול, כי שמו משותף בשמנו כנ"ל. ושם יהו"ה, הוא בחינת (זכריה יד) יהוה אחד ושמו אחד וכו' וזהו בראשית, ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם. היינו הצדיק האמת, שהוא היופי והפאר של העולם, שהוא בחינת יוסף, בחינת ראש בית, בחינת בעל הבית של העולם. כי על ידו קיום הבית המקדש, וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל. ועל ידי שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית, על ידי זה נפתחים העינים של ישראל כנ"ל. וזהו בראשית, לעיני כל ישראל. בראשית, היינו ראש בית, בחינת הצדיק הנ"ל, שהוא הפאר של העולם כנ"ל. על ידו, נפתחין עיני כל ישראל כנ"ל. בכל מקום בספרי רבי נחמן שמוזכרים השמות: צדיק, הצדיק, צדיק האמת, צדיק יסוד עולם, צדיקים אמתיים, הכוונה לרבי נחמן בעצמו, שהוא כלליות ושורש כל הצדיקים מיום בריאת העולם ועד משיח.
תורת המשיח והוא ביאור על הפתק הנשרף (לשון הפתק) מאד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך ועליך אמרתי *מיין פייעריל ווטע טליען ביז משיח וועט קומען חזק ואמץ בעבודתך נ נח נחמ נחמן מאומן ובזה אגלה לך סוד והוא: מלא וגדיש מקו לקו פצפציה ובחזוק עבודה תבינהו וסמן יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה *האש שלי תוקד עד ביאת המשיח פירוש השורה הרביעית בפתק: בשורה הרביעית בפתק היה כתוב כך: "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען" ("האש שלי תוקד עד ביאת המשיח"). האימרה הזו מופיעה בספר חיי מוהר"ן בפרק נסיעתו וישיבתו באומן, סעיף מ"ה וכך כתוב שם: פעם אחד שאלתי אותו מה יהיה מהדיבורים שנדברו וכו' היינו מה שבתחילה שמענו מפיו הקדוש כמה דיבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמור כחפצו וכו' ענה ואמר: השמעתם מה שהוא שואל? גם אצלי בעצמו קשה ענין זה (עס איז מיר אויך קשה), ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי?! [בלשון תמיה] כבר גמרתי ואגמור! (איך האב ניט אויס גיפירט?! [בתמיה] איך האב אויס גיפירט און וועל אויס פירן!) [כמובא בחלק ב' מעלת המתקרבים אליו אות ל"ב]. גם כשנסע לאומן ואני נסעתי עמו דיבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל (באות ד'). ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחילה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמור התיקון מיד, וכמה דיבורים שנדברו מעין זה, אך אחר כך בעוונותינו הרבים, ובעוונות הדור, ומגודל התגרות השטן, עד שהרבה מחלוקת גדול עליו, על ידי כל זה נתבלבל העולם ולא היה יכול לגמור בחייו מה שרצה, ואף על פי כן אמר שגמר ויגמור כנ"ל, כי אחר שבא מלעמבערג זכה לדרך כזה ודיבר דיבורים כאלה שעל ידי זה לא יכבה נרו לעולם ועד, וכאשר שמעתי בשמו שאמר בזה הלשון: מיין פעייריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומין, במהרה בימינו אמן. פירוש השורה השביעית בפתק: בשורה השביעית של הפתק מובאת חתימת השיר פשוט כפול משולש מרובע שיתגלה לעתיד לבוא והוא: נ נח נחמ נחמן מאומן ענין זה מרומז ומבואר בספר ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ח' וזה לשונו: כי המוכיח שרוצה להוכיח את ישראל, ולהגיד להם פשעם וחטאתם, הוא צריך לזה הקול, כדי שלא יבאיש ריחם על ידי שמעורר עוונותיהם. על כן צריך לזה הקול, כי על ידי זה הקול, הוא מוסיף ונותן בהם ריח טוב. כי על ידי זה הקול, גדילים כל הריחות. כי זה הקול, משקה את הגן וכו' כנ"ל. וזהו: הרם כשופר קולך, כשפר דייקא. כי זה הקול המשקה את הגן, שהוא בחינת ונהר יוצא מעדן, הוא בחינת קול הניגון של השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו, שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע. וזהו כשפר ראשי תיבות פשוט כפול שלוש רבוע, שהוא בחינת השיר שלעתיד, שהוא בחינת הקול המשקה את הגן, שעל ידי זה הקול דייקא, הוא יכול להוכיח. וזהו הרם כשופר קולך, כשפר דייקא כנ"ל. וזהו בחינת: מושכין עליו חוט של חסד, הנאמר במוכיח הראוי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תמיד כח): המוכיח את חברו לשם שמים מושכין עליו חוט של חסד, שנאמר מוכיח אדם אחרי חן ימצא. כי חוט של חסד, זה בחינת שנקלע ונשזר ונעשה חוט מהנימין, שעל אלו הנימין, (שקורין סטריניס) יתנגן הניגון והשיר הזה של לעתיד, שהם ע"ב נימין, כנגד שם י' י"ה יה"ו יהו"ה, שהוא בחינת שיר פשוט כפול וכו' כמובא בתיקונים (תיקון כ"א) שהוא עולה כולו ע"ב. ועל אלו הנימין יתנגן השיר הזה שלעתיד כשיחדש את עולמו, בבחינת (תהלים פט) עולם חסד יבנה, שאז יתער שיר פשוט וכו'. והנה מובא בספר כוכבי אור בפרק חכמה ובינה וזה לשונו: כי הוא אשר נאמר עליו מה שהיה הוא שיהיה, ומשיח דא משה, אשר זכה לאחוז ולהתאחד בהכסא הנוראה אשר תשיר את שיר נעימות השגת אלוהותו על ע"ב נימין, פשוט, כפול, שלוש, רבוע, שהוא יהו"ה באחוריים שעולה ע"ב, לענג לנצח את כל אשר יזכו לזה, ולכן מספר שמו הקדוש "נחמן" הוא כמספר מילוי יהו"ה באחוריים כזה: יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו הה, עם הארבע כוללים. מכאן ברור, ששמו של רבי נחמן מברסלב מלובש ומשותף בשם העצם של שם השם, י', י"ה, יה"ו, יהו"ה – לומר, שתורתו וחכמתו ושמו של רבי נחמן זהו השיר שיתנגן לעתיד. לימוד נוסף העוסק בענין זה היא התורה המופיעה בליקוטי מוהר"ן חלק ב', תורה ס"ז וזה לשונו: כי יש צדיק, שהוא היופי והפאר והחן של כל העולם כולו וכו' וכשזה היופי והפאר נתגלה בעולם, דהיינו כשזה הצדיק, שהוא היופי של כל העולם, נתפרסם ונתגדל בעולם, אזי נפתחים העינים של העולם וכו' כי כשזה הצדיק נתגלה ונתפרסם בעולם, זה בחינת שם, דהיינו שנתפרסם ויש לו שם בעולם. ובתוך זה השם של הצדיק האמת, מלובש ומשותף שמו יתברך, כי שמו משותף בשמנו. נמצא כשנתגדל שם הצדיק, נתגדל שמו יתברך. וכל מה שנתגדל יותר שם הצדיק, נתגדל יותר שמו יתברך כביכול, כי שמו משותף בשמנו כנ"ל. ושם יהו"ה, הוא בחינת (זכריה יד) יהוה אחד ושמו אחד וכו' וזהו בראשית, ראש בית, בחינת הבעל הבית של העולם. היינו הצדיק האמת, שהוא היופי והפאר של העולם, שהוא בחינת יוסף, בחינת ראש בית, בחינת בעל הבית של העולם. כי על ידו קיום הבית המקדש, וקיום הבתים והדירות של ישראל כנ"ל. ועל ידי שנתגדל השם של זה הצדיק, שהוא בחינת ראש בית, על ידי זה נפתחים העינים של ישראל כנ"ל. וזהו בראשית, לעיני כל ישראל. בראשית, היינו ראש בית, בחינת הצדיק הנ"ל, שהוא הפאר של העולם כנ"ל. על ידו, נפתחין עיני כל ישראל כנ"ל. בכל מקום בספרי רבי נחמן שמוזכרים השמות: צדיק, הצדיק, צדיק האמת, צדיק יסוד עולם, צדיקים אמתיים, הכוונה לרבי נחמן בעצמו, שהוא כלליות ושורש כל הצדיקים מיום בריאת העולם ועד משיח.