תורתו של הבודהא על רגל אחת

annandi

New member
שונות משמעה מלחמה../images/Emo35.gif

מחלוקות פילוסופיות בבודהיזם היו מהרגע שהמורה הגדול (בודהא) עזב את העולם. דמויות חשובות בבודהיזם כמו שנטידווה, נאגרג'ונה, וסובנדו ועוד כתבו דפים על גבי דפים של דיונים פילוסופים על התורה הבודהיסטית ועל המושגים המורכבים שהבודהא לימד. זה יצר אסכולות שונות, אבל זה בטח לא הפך למלחמה. נקודות מבט שונות על התרגול המדיטטיבי והרעיונות פילוסופים העומדים מאחוריהם הם דבר שיכול להפרות ולתרום לשיח הרוחני. אסכולות חשיבה שונות, אינם מובילות בהכרח למלחמה. ההפך הוא בבודהיזם, בבודהיזם קיומן של אסכולות שונות פתח את התרגול ואת דרך החיים הבודהיסטית לאנשים שונים בעלי אופי ונטיות שונות. השיח הרוחני הבודהיסטי בא לרפא את הסבל בעולם ולא להוסיף עליו. המון המון הוא המשותף לכל האסכולות, ההבנה שהכל קשור ותלוי הדדית אחד בשני; החוק הקובע שלכל דבר יש מערכת של סיבות המובילות לתוצאות וחוזר חלילה; האפשרות להשתחרר מהסבל על ידי שיחרור התודעה ממצבי תודעה שליליים; התפיסה שהדרך לשחרור פתוחה בפני כל אדם ואין זה משנה המעמד או המין; ארעיות החיים וכל דבר בחיים וההבנה שעקירת ההשתוקקות, השנאה והבורות יובילו לשחרור אמיתי. אבל כמו בכל דבר, כשיש יותר מאדם אחד, ישנה יותר מהבנה אחת את הדברים. האסכולות השונות הם באמת מאוד שונות בהבנת הדרך וברעיונות הפילוסופיים, פשוט מעצם קיומם של אנשים עם נטיות שונות. לכן לתפיסתי, שונות במסורת הבודהיסטית אין משמעה מלחמה, אלא עושר רוחני. אחד מרגיש שהתרגול הטנטרי הבודהיסטי נוגע בו במקומות הנכונים מאלף ואחת סיבות ואחד חש שתרגול הזן זה מה שעוזר לר בשחרור הסבל. שונות אינה רעה כל עוד אין היא מלווה בהצמדות לדרכך. בשבילי להתדיין על נושאים בודהיסטים היא חוויה מפרה ומעניינת. הבודהא לימד שאם אתה מנהל שיחות עם חבריך, עדיף שהם יהיו "חברים רוחניים", פשוט כדי שהשיחות יהיו על הדהרמה. כל עוד שינאה, כעס והצמדות לא עולים בתודעה, אין לדעתי שום בעייה. גדולים וטובים לפנינו התדיינו על הדברים האלו ומלחמה לא צמחה שם, רק עוד טקסטים מקסימים ועמוקים על הדרך של הבודהא. רק משהו קטן בנוסף. אני אוהבת ללמוד על ההסטוריה הבודהיסטית ולהכיר את האסכולות השונות. בשבילי דיוק הוא חשוב (אבל זו באמת רק אני) ולהכיר את הגישות השונות נראה בעיני מעניין. זו הסיבה שאני תמיד נותנת סקירה קטנה על ההיסטוריה והתפיסות השונות. זה רק בא להזכיר לנו את הרבגוניות בבודהיזם ואת המצב בו אנשים שונים יכולים למצוא דרכים שונות בתוך מה שאנו קוראים לו ה"בודהא-דהרמה"- הדרך לראיית המציאות כמות שהיא ולשחרור מהסבל
 
אם הבנתי נכונה את דבריו

של יובל אזי הוא מתכוון לומר שמחשבות הן "תנועות" בתודעה אשר מפרות את אחדותה הפשוטה והראשונית ולכן לפחות בפוטנציה הן מקור לפירוד, היצמדות וסיכסוך. יחד עם זאת אני מסכים לחלוטין עם דברייך. לעניות דעתי הקושי והבעיה הן אף פעם לא בשניות או בריבוי אלא ביכולת הכל כך מועטה (והמוזרה בהחלט) של מרביתנו האנשים לחיות בשלום עם השונה, האחר והסותר.
 

annandi

New member
שנטידווה

אם הבנתי לא נכון את יובל, צר לי. אבל גם עם האמירה "המחשבות בתודעה מפרות את אחדותה" יש לי בעייה. מזה "אחדות התודעה"? גם התודעה של אדם שהתעורר מופיעים בה אובייקטים שונים, רק מעצם העובדה שהוא חי, שומע, רואה, נזכר וכדומה. ההבדל המהותי, הוא שאין אצל אדם שהתעורר תגובה לאותם אובייקטים החודרים לתחום 6 החושים (תודעה היא גם חוש בבודהיזם). אין בו הצמדות למחשבות נעימות ואין בו דחייה למחשבות לא נעימות. נראה לי שרק במצב מדיטטיבי עמוק של ריכוז, יכולים להפסק המחשבות ושאר אובייקטים של החושים. אבל בזמן ערות המצב הוא שונה. שוב ושוב כדאי לחזור לנושא ההיצמדות. הבעייה האמיתית היא ההצמדות למחשבות, לזיהוי המחשבות כאני. אלו הם רגעי תודעה מלאים בבורות. אלו רגעים של חוסר הבנה של טבעם הריק של המחשבות. לפי הבודהיזם, מחשבות שעולות הן תוצר של קרמה קודמת ולכן לבודהא ישנם גם כן מחשבות. הוא אינו יוצר קרמה נוספת, אך הוא חייב למצות את הקרמה שהוא צבר עד כה. לכן שחרור אין משמעו הפסקת המחשבות, שחרור משמעו הבנת טבעם של המחשבות ושל המציאות כולה. הבנה משמעה עקירת ההצמדות. משהו מעניין לסיום. אפילו בג'האנה השמינית (Dhyana בסנסקריט) שהיא מצב בו האדם נמצא בלא-תפיסה-ולא-לא-תפיסה. אפשר לומר מצב של אחדות עם האובייקט (dhamma) הכי עדין שאפשר, או כמו שהבודהא אמר: "האובייקט הכי טוב של ההצמדות". אפילו במצב עמוק כזה של ריכוז ואחדות (unification of mind), אפילו במצב כזה הנראה כמצב האידיאלי, אם אותו מודט מזהה את המצב עם עצמו ונהנה מהשלווה של המצב, אין הוא יכול להתעורר. אפילו במצב כזה של אחדות, הבעייה המרכזית היא ההיצמדות והתגובה המנטלית המזהה את המצב עם ה"אני" ואינה רוצה לשחרר.[MN II 265]. המקור לפירוד בתודעה זה ההצמדות לאובייקטים שבה. הבנת התודעה כמות שהיא זו, עם התנועה שבה, זו הפסקת ההצמדות. ההבנה של רייקותם של המחשבות, תפיסות וכדומה, זה השחרור מההשתוקקות ומהסבל.
 
אננדי..

אולי בכלל טעיתי בפירוש דבריו של יובל? בואי וניתן ליובל עצמו להסביר את דבריו ונראה איך נמשיך משם. ערב טוב, שנטידווה
 
התשובה לשאלתך

נמצאת בדיוק שורה אחת מעליה בהודעה שלך. המשך יום נעים, שנטידווה
 
למעלה