שונות משמעה מלחמה../images/Emo35.gif
מחלוקות פילוסופיות בבודהיזם היו מהרגע שהמורה הגדול (בודהא) עזב את העולם. דמויות חשובות בבודהיזם כמו שנטידווה, נאגרג'ונה, וסובנדו ועוד כתבו דפים על גבי דפים של דיונים פילוסופים על התורה הבודהיסטית ועל המושגים המורכבים שהבודהא לימד. זה יצר אסכולות שונות, אבל זה בטח לא הפך למלחמה. נקודות מבט שונות על התרגול המדיטטיבי והרעיונות פילוסופים העומדים מאחוריהם הם דבר שיכול להפרות ולתרום לשיח הרוחני. אסכולות חשיבה שונות, אינם מובילות בהכרח למלחמה. ההפך הוא בבודהיזם, בבודהיזם קיומן של אסכולות שונות פתח את התרגול ואת דרך החיים הבודהיסטית לאנשים שונים בעלי אופי ונטיות שונות. השיח הרוחני הבודהיסטי בא לרפא את הסבל בעולם ולא להוסיף עליו. המון המון הוא המשותף לכל האסכולות, ההבנה שהכל קשור ותלוי הדדית אחד בשני; החוק הקובע שלכל דבר יש מערכת של סיבות המובילות לתוצאות וחוזר חלילה; האפשרות להשתחרר מהסבל על ידי שיחרור התודעה ממצבי תודעה שליליים; התפיסה שהדרך לשחרור פתוחה בפני כל אדם ואין זה משנה המעמד או המין; ארעיות החיים וכל דבר בחיים וההבנה שעקירת ההשתוקקות, השנאה והבורות יובילו לשחרור אמיתי. אבל כמו בכל דבר, כשיש יותר מאדם אחד, ישנה יותר מהבנה אחת את הדברים. האסכולות השונות הם באמת מאוד שונות בהבנת הדרך וברעיונות הפילוסופיים, פשוט מעצם קיומם של אנשים עם נטיות שונות. לכן לתפיסתי, שונות במסורת הבודהיסטית אין משמעה מלחמה, אלא עושר רוחני. אחד מרגיש שהתרגול הטנטרי הבודהיסטי נוגע בו במקומות הנכונים מאלף ואחת סיבות ואחד חש שתרגול הזן זה מה שעוזר לר בשחרור הסבל. שונות אינה רעה כל עוד אין היא מלווה בהצמדות לדרכך. בשבילי להתדיין על נושאים בודהיסטים היא חוויה מפרה ומעניינת. הבודהא לימד שאם אתה מנהל שיחות עם חבריך, עדיף שהם יהיו "חברים רוחניים", פשוט כדי שהשיחות יהיו על הדהרמה. כל עוד שינאה, כעס והצמדות לא עולים בתודעה, אין לדעתי שום בעייה. גדולים וטובים לפנינו התדיינו על הדברים האלו ומלחמה לא צמחה שם, רק עוד טקסטים מקסימים ועמוקים על הדרך של הבודהא. רק משהו קטן בנוסף. אני אוהבת ללמוד על ההסטוריה הבודהיסטית ולהכיר את האסכולות השונות. בשבילי דיוק הוא חשוב (אבל זו באמת רק אני) ולהכיר את הגישות השונות נראה בעיני מעניין. זו הסיבה שאני תמיד נותנת סקירה קטנה על ההיסטוריה והתפיסות השונות. זה רק בא להזכיר לנו את הרבגוניות בבודהיזם ואת המצב בו אנשים שונים יכולים למצוא דרכים שונות בתוך מה שאנו קוראים לו ה"בודהא-דהרמה"- הדרך לראיית המציאות כמות שהיא ולשחרור מהסבל
מחלוקות פילוסופיות בבודהיזם היו מהרגע שהמורה הגדול (בודהא) עזב את העולם. דמויות חשובות בבודהיזם כמו שנטידווה, נאגרג'ונה, וסובנדו ועוד כתבו דפים על גבי דפים של דיונים פילוסופים על התורה הבודהיסטית ועל המושגים המורכבים שהבודהא לימד. זה יצר אסכולות שונות, אבל זה בטח לא הפך למלחמה. נקודות מבט שונות על התרגול המדיטטיבי והרעיונות פילוסופים העומדים מאחוריהם הם דבר שיכול להפרות ולתרום לשיח הרוחני. אסכולות חשיבה שונות, אינם מובילות בהכרח למלחמה. ההפך הוא בבודהיזם, בבודהיזם קיומן של אסכולות שונות פתח את התרגול ואת דרך החיים הבודהיסטית לאנשים שונים בעלי אופי ונטיות שונות. השיח הרוחני הבודהיסטי בא לרפא את הסבל בעולם ולא להוסיף עליו. המון המון הוא המשותף לכל האסכולות, ההבנה שהכל קשור ותלוי הדדית אחד בשני; החוק הקובע שלכל דבר יש מערכת של סיבות המובילות לתוצאות וחוזר חלילה; האפשרות להשתחרר מהסבל על ידי שיחרור התודעה ממצבי תודעה שליליים; התפיסה שהדרך לשחרור פתוחה בפני כל אדם ואין זה משנה המעמד או המין; ארעיות החיים וכל דבר בחיים וההבנה שעקירת ההשתוקקות, השנאה והבורות יובילו לשחרור אמיתי. אבל כמו בכל דבר, כשיש יותר מאדם אחד, ישנה יותר מהבנה אחת את הדברים. האסכולות השונות הם באמת מאוד שונות בהבנת הדרך וברעיונות הפילוסופיים, פשוט מעצם קיומם של אנשים עם נטיות שונות. לכן לתפיסתי, שונות במסורת הבודהיסטית אין משמעה מלחמה, אלא עושר רוחני. אחד מרגיש שהתרגול הטנטרי הבודהיסטי נוגע בו במקומות הנכונים מאלף ואחת סיבות ואחד חש שתרגול הזן זה מה שעוזר לר בשחרור הסבל. שונות אינה רעה כל עוד אין היא מלווה בהצמדות לדרכך. בשבילי להתדיין על נושאים בודהיסטים היא חוויה מפרה ומעניינת. הבודהא לימד שאם אתה מנהל שיחות עם חבריך, עדיף שהם יהיו "חברים רוחניים", פשוט כדי שהשיחות יהיו על הדהרמה. כל עוד שינאה, כעס והצמדות לא עולים בתודעה, אין לדעתי שום בעייה. גדולים וטובים לפנינו התדיינו על הדברים האלו ומלחמה לא צמחה שם, רק עוד טקסטים מקסימים ועמוקים על הדרך של הבודהא. רק משהו קטן בנוסף. אני אוהבת ללמוד על ההסטוריה הבודהיסטית ולהכיר את האסכולות השונות. בשבילי דיוק הוא חשוב (אבל זו באמת רק אני) ולהכיר את הגישות השונות נראה בעיני מעניין. זו הסיבה שאני תמיד נותנת סקירה קטנה על ההיסטוריה והתפיסות השונות. זה רק בא להזכיר לנו את הרבגוניות בבודהיזם ואת המצב בו אנשים שונים יכולים למצוא דרכים שונות בתוך מה שאנו קוראים לו ה"בודהא-דהרמה"- הדרך לראיית המציאות כמות שהיא ולשחרור מהסבל
