תורתו של הבודהא על רגל אחת

[שנטידווה]

תורתו של הבודהא על רגל אחת

לאחר שקראתי את ההודעות שענו לשאלתי האם הזן קשור לתורתו של הבודהא או לא, מצאתי צורך ליידע את כל מי שיתעניין, אינו יודע או סתם רוצה לרענן את זיכרונו-- מהם עיקרי תורתו של הבודהא בקצרה (ההערות בסוגריים הן שלי) . ואילו הם: ארבע האמיתות האצילות 1. האמת האצילה הראשונה-- יש סבל. לידה, זיקנה ומוות הם סבל. התחברות אל הבלתי-אהוב היא סבל. פרידה מהאהוב היא סבל. לא לקבל את מה שרוצים הוא סבל.... 2. האמת האצילה השניה-- סיבת הסבל היא ההשתוקקות. ההשתוקקות מביאה להתהוות והיא מלווה בתשוקה ובהתענגות, פעם על דבר זה ופעם על דבר אחר כלומר השתוקקות לעינוג החושים, השתוקקות להתהוות, השתוקקות לאי-התהוות... 3. האמת האצילה השלישית-- יש סוף לסבל: נטישה ושיחרור של ההשתוקקות.. מביאים את הסבל אל סופו.. 4. האמת האצילה הרביעית שהיא הדרך אל סופו של הסבל, דרך שמונת-הנתיבים שהם: א. השקפה נכונה-- שהיא ארבע האמיתות האצילות (ראה למעלה). ב. החלטה נכונה-- שהיא ההחלטה לחיים של פרישות (במובנה הרחב פרישה מכל מה שעלול ולהזיק לעצמך ולאחרים)נטישת הכעס והשינאה והרצון לפגוע. ג. דיבור נכון-- שהוא הימנעות מדיבור שקרים, מדיבורים שמסכסכים, מדיבורים פוגעים ומדיבורים ריקים (רכילות לדוגמה). ד. פעולה נכונה-- ההימנעות מנטילת חיים, הימנעות מגניבה, הימנעות מחוסר-צניעות (גם מינית וגם של גאווה). ה. מחייה נכונה-- שהיא כל סוג של פעילות שאדם עושה למחייתו והיא אינה כרוכה בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין לנטילת חיים, גרמת נזק כזה או אחר למישהו אחר, שאינה כרוכה בשקר, רמייה וגניבה ו"שאר ירקות" דומים ו. מאמץ נכון-- מתחלק לארבעה סעיפים שהם: הימנעות ממחשבות וכוונות רעות, נטישה והכחדה שלהן לאחר שעלו, יצירת מחשבות וכוונות טובות וטיפוחן לאחר שעלו. ז. מודעות נכונה-- מודעות מרגע לרגע של הגוף בכל תנוחותיו ותנועותיו, הרגשות (טובות, רעות, נייטרליות), רגשות (אהבה, כעס, חמדנות, שביעות-רצון וכו') ועל המיינד ומרכיביו. ח. ריכוז נכון-- לשהות במדיטציה ככל האפשר ובכל זמן ושכל פעילות שלנו תנבע מתוך המדיטציה. כמובן שעל כל פריט אפשר לנהל דיונים רבים לאין-סוף אך כמו שאמרתי, הצגתי את הדברים "על רגל אחת" כמו שאומרים ובקצרה ככל האפשר לי. וכמובן שאשמח להתדיין עמכם על תורתו של הבודהא, אולי לא עד אין-סוף, אבל בטח בשביל מעט לחקור ולהעמיק בתורה נפלאה זו. ערב נפלא לכולנו , שנטידווה

 

[darmha]

שנטידיווה יקר

4 האמיתות ודרך שמונת נתיבים שייכת להינייאנה בודהיזם. בודהה גם לימד מהייאנה בודהיזם וזן. איך הוא לימד זן? בשלושה מקרים ידועים, באף אחד מהם הוא לא דיבר והמפורסם בהם היה שהוא הרים פרח בפני כל הסנגה ברכות יובל

 

[dharmax]

->

לעניות דעתי, ובקיאותי המינימאלית בהחלט בהסטוריה של הבודהיזם, בודהא לא לימד לא הינהיינה ולא מהאינה. מעולם לא השתמש אפילו במילים האלה. הוא פשוט העביר את הדהרמה שלו בהתאם לקהל אליו פנה. לעיתים פנה לקהל של ארהנטים, או once-returners (לדוגמא, סוטרת היהלום, סוטרת הלב ולמעשה - פחות או יותר, אם זכרוני אינו מטעני, רוב הסוטרות הנחשבות ביותר אצל המהיאנה) ואז כמובן שהרמה של הלימוד היתה שונה לחלוטין מאשר במקרים בהם הוא דיבר אל מישהו שהוא אפילו לא suta-panna. המהאינה והזן התפתחו מאוחר יותר, והתפצלו מהזרם האחד שהיה עד לאותו זמן, בהתוועדות מסויימת המתועדת היטב. וכן - אתה צודק, התאור הדידקטי של 4 האמיתות וכו' הרבה פחות מודגש אצל הזן-בודהיזם. הסוטרות המודגשות בטרוודה/הינאיהנה לעומת אלה המודגשות בזן/ווג'רינה/מהאינה הן שונות, והדגשים שונים. ברכות

 

[darmha]

מסכים איתך

אכן הקלסיפיקציות המלאכותיות נעשו לאחר זמנן של בודהה. חשוב לזכור שבודהה לא היה בודהיסט. הדרכים השונות נוצרות באצעות מחשבה ומילים. השמות, הדרכים והדוגמות הן הבשר של בודהיזם ושונות אחת מהשנייה, היסטורית, תיאולוגית ואף בסימבולים שבהם משתמשים. אולם העצמות של כל הדרכים בבודהיזם הן אותן עצמות. בנוסף חשוב לזכור שכשאנו ניגשים לנושא האקדמי של בודהיזם אנו מתמודדים עם אלפי שנים של דיונים, כתיבה, סוטרות, תרבויות שונות וכד'. ובמובן מסוים זה תלוי את מי אתה שואל. יחד עם זאת אין מחלוקת שהוראתו של בודהה התחלקה ל-3 מישורים שונים גדולים (גם אם לא ניתן לזה שם במהלך חיו) שלב ראשון מתחיל בארבע האמיתות הגדולות (הנאצלות) ודך שמונת הנתיבים. כשמודל שלה הוא בודהה. להגיע ל"אין אני" או הארה. שלב שני הוא מתחיל ב"אין אני" או הארה ומסתיים כך שכל העולם נוצר על ידי המיינד בלבד. המודל היא הבודהיסטווה ש החמלה. או אם הגעתי להארה כיצד נכון להשתמש בה בעולם שלנו: "לעזור לכל הברואים". הנדר של הבדהיסטווה הוא לא לשהות בעולם ההארה עד שכל הברואים לא השתחררו. הזן מתחיל בשאלה: "אם כל העולם נוצר על ידי המיינד - מאיפה המיינד מגיע?" והוא משתמש באותן מודל של הבודהיסטווה. "השג את האני המקורי שלך, הצל את כל הברואים" בשנים האחרונות אנו רואים זן המשתחרר מהקונטקסט הבודהיסטי שלו ומתחבר לתרבויות החדשות אליהן הוא מגיע: ארה"ב, אירופה, ואף ישראל. אם הזן התחיל בהודו ונדד לכל המזרח תוך שינוי הבשר ושמירה על העצם, כיצד יראה הזן הישראלי? מעניין לא?

 

[brandy1]

כאשר הבודהא הראשון הרים את הפרח

הוא בעצם העביר את התורה ליורשו שזכה לדהראמה שמו מאהקטשיפה דאי קנשו.בודהא העביר בעצם את תירגול הזן ובסוספו את הדהרמה הארה. הזן הוא דרך חיים ולא דת.לכן אין בעיה לזן להישתלב בכל אורח חיים ובכל זמן. עד תורה שהפיע על הזן היא תורת התאו שמקורה בסין.

 

[שנטידווה]

לא מסכים איתך

ברנדי. דת בהגדרה שלה היא דרך חיים. ומה שמצער הוא לאורך ההיסטוריה גם הבודהיזם על רוב המסורות שבו היה (ועדיין) מעורב בשחיתויות שונות. מה שתיארת למעלה הוא הדרך שבה רואים אנשי-הזן את הקשר הישיר שלהם למייסד. כל דת עושה את זה. במציאות ההיסטורית ספק אם אירוע כזה בכלל התרחש.

 

[darmha]

שנטידיווה יקר

דת היא אמנם דרך חיים, אך דרך חיים היא לא בהכרח דת.

 

[שנטידווה]

אנחנו מן הסתם חלוקים

בדעותינו לגבי השאלה מהי "דת", אבל שיהיה. כל טוב לך

 

[darmha]

הפרח בגני

ברנדי שלום קודם כל תודה על התוספת. מקווה שאפשר לברר איתך משהו: אם אתה היית שם, רואה את בודהה מרים את הפרח, מה אתה יכול לעשות? ברכות, יובל

 

[brandy1]

אין לי תשובה חייב לחשוב על זה.

 

[שנטידווה]

זן ללא בודהיזם

הוא זן עקר ומנוון ורטוריקה של זן אינה זן. הינאיאנה (המרכבה הקטנה) הוא השם המזלזל שנתנו קבוצת הנזירים שפרשה לסנגהא שאליה הם השתייכו קודם לכן ולעצמם הם קראו מהאיאנה (המרכבה הגדולה). קשה לי לפעמים להבין איך מורים תלמידים של זן-בודהיזם משמרים את המסורות של המחלוקת הזו עד היום. זה מזכיר לי שגם הבודהיסטים במסורות הטיבטיות משמרים את המחלוקת שהייתה להם עם נזירי-הזן הסינים לפני כמעט אלף שנים, ואנחנו, תלמידי-הזן או תלמידי הבודהיזם הטיבטי במערב מוכנים להמשיך לשאת על גבינו את העול הזה. לגבינו היום בכל אופן, הינאיאנה או מהאיאנה הם יותר הגישה של התלמיד ללימוד ולתירגול שלו מאשר התייחסות גופא לזרם כזה או אחר. פגשתי לא מעט נזירים במסורת התראוודית שהיו עם מיינד של מהאיאנה וגם פגשתי לא מעט נזירים במסורת הזן שהיו בעלי מיינד של הינאיאנה. דבר אחרון לעניין המהאיאנה-הינאיאנה הוא שהיחס ביניהם הוא אותו היחס שבין קומת-הקרקע של הבית לבין הקומה שמעליה. אם תרסק את קומת-הקרקע הקומה שמעליה תיפול גם היא (ללא ספק כלל

). "זן המשתחרר מהקונטקסט הבודהיסטי"-- אני לא יודע עד כמה אתה מודע לתוצאות הנוראות של "שיחרור מהקונטקסט הבודהיסטי" כדבריך. ביפן למשל, קודו סוואקי רושי, הראדה רושי ויאסוטני רושי היו רק מעט ממורי-הזן הגדולים של תחילת המאה ה 20 שעודדו שהשתתפו באופן פעיל כזה או אחר במלחמות הכיבוש של יפן כנגד רוסיה, סין וקוריאה, ובמלחמת העולם השניה הצטרפו לגרמנים כדי שיוכלו לכבוש את שאר אסיה. אירועים מצערים אלה קרו בין היתר בגלל פירושים סוטים ומעוותים של מושגים כגון "ריקות", "אין אני", "חמלה" וכיוצא בזה. ובאמריקה, רבים ממורי-הזן הגדולים היו מעורבים בפרשיות-שחיתות של ניצול מיני וכסף של תלמידיהם. הא לך עצמותיו של הזן שלא השתנו. הא לך אנשים שלא צריכים להגיע להארה מכיוון שהם כבר מוארים. זה מה שקורה כשמורים ותלמידים עושים בלגן ממושגים ורעיונות תועים, כשהם מחקים את קדמוני-הזן ולא מבינים בשמץ למה מורי-הזן הגדולים בכל התקופות התכוונו אליו, הא לך זן ללא המוסר של הבודהא-דהארמה וללא הבנה ולימוד שלה. אינני מבין קואנים של זן ואני גם לא מתיימר להבין אותם. אבל בטח ובטח שאני מזהה עצלות במחשבה ולמידה, חוסר רצון להשקיע, להתאמץ ולהבין, ורדידות ושטחיות שרבים מאנשי-הזן בני זמננו לוקים בהם. ברכות

, שנטידווה

 

[darmha]

תרוואדה ועוד..

שנטידיווה לא מבין מאיפה הבאת את ה: "הא לך" כאילו ענית לאיזו טענה שמעולם לא השמעתי. אני יודע שאני שייך לזרם מאוד מסורתי עם שושלת ידועה וברורה ומקפיד על תרגול והקשבה למורים. כפי הנראה לא הצלחתי להעביר לך את משמעות הביטוי עצמות ובשר - הטעות כולה שלי. ניגש לזה אחרת - מה לדעתך המשותף לכל הזרמים הבודהיסטים? כמי שתרגל במנזרי תרוואדה ולמד ממההגושננדה שהוא הפטריארך של הבודהיזם הקמבודי יכול אני לומר רק שאת הרטוריקה שלך שמעתי כבר לפני הרבה שנים והיא שייכת באופן ברור לתרוואדה.מדובר ברטוריקה דתית ושמעתי אותה בשפות שונות, מדתות שונות. אותי לימדו שצריך למצוא את שביל הזהב בין לשמור על המסורת ולהיפתח לשינוי. כי האמת הגדולה היא שהכל נמצא בשינוי מתמיד. דווקא הדוגמאות שהבאת מלמדות (לעניות דעתי) על כך שלא חשוב באיזו דרך, ברגע שיש חוסר פתיחות וקבלה של השינוי וניסיון לשמר על מושגים ורעיונות - טובים ככל שיהיו - בעתיד תהיה טרגדיה.יחד עם זאת לזרוק הכל לפח זה גם פתח לפורענות. אז איך שומרים על המסורת, הולכים בעקבות המורים ונפתחים לשינוי? לא בטוח שיש תשובה חד משמעית לשאלה הזאת, אבל אם הייתי צריך לענות: לדעתי זה נמצא בכנות התרגול. האם אתה כן בתרגול שלך? אם כן כל הדרכים יעזרו לך.אם לא, כל דרכים הם מפלצת גדולה ולא יעזרו לך. נ.ב. השילוב של הזן עם דתות חוץ מאשר בודהיזם הוא כבר עובדה, בין אם באופן אישי זה מתאים לי או לא.יש דוגמאות שבמקום תרגול כן ואמיתי נפגש עם מתרגלים רציניים מדתות אחרות נוצר חיבור מאלף. ברכות, איתך בדרך יובל

 

[שנטידווה]

עדיין לא ענית על שאלתי:

מה קשורים עצמותיו של הזן להשתתפות הפעילה של המאסטרים שלו במלחמות שהזכרתי? איך יכול להיות מאסטר מואר ועדיין פאשיסט? איך יכול להיות מאסטר מואר שמנצל מינית את תלמידיו ופוגע ברכושם? להזכירך, אין בהודעות שלי שום דבר אישי כנגד אף אחד, גם אם הסגנון שלי בוטה לפעמים. אך אם חשת בניסיון פגיעה בך כזה מצידי קבל התנצלות

. יום טוב שיהיה לך, שנטידווה

 

[brandy1]

ערב טוב לכל באי הפורום.

טוב שהפורום שעוסק בזן היתעורר לחיים. שנטידווה ידידי אני מפנה אותך לספר של ד.ט. סוזוקי מחר יהיה לי את העמוד בו הוא טוען שניתן לשלב את תירגול הזן בכל דת ובכל זמן. אני לקחתתי מהזן רק את התירגול וכפי שכבר טענתי אין לי עניין בדת.

 

[brandy1]

שנטיוודה ידידי

אם תרד כמה שורות תבין את דעתי על הדת.

 

[שנטידווה]

ברנדי ידידי

אני מכיר את הטענה הזו של סוזוקי, ואם הוא צדק, אז אין לי שום דבר עם זן שמשתלב עם פאשיזם, רצח ומלחמה. ובקשר לדתות: אני מבין אותם אחרת ממך. כל צורה של פגיעה ביצורים אחרים (אנשים, חיות והסביבה בכלל שנפגעים גם כן) שהשתחלה לה אל תוך הדת (כל דת שהיא) היא צורה של השחתה ועיוות, וגם עם זה אין לי שום עסק. יחד עם זאת אני לא מזהה ריקות עם אלוהים, הארה עם נבואה, נביאים עם בודהיסטוות וכן הלאה. ולעניות דעתי, אם הזן הוא רק בגדר עזרה למישהו, מה טוב. אך אם אדם ירצה ללכת בדרך הזו במלואה-- על משהו הוא יהיה חייב לוותר. אבל כמובן שו אך ורק דעתי ואף אחד לא חייב להסכים עימה. ערב טוב שיהיה לך ברנדי היקר.

 

[darmha]

מסכים עם שנטידיווה

באמת איך יכול להיות מאסטר מואר פשיסט?

 

[annandi]

הינאיאנה-מהאיאנה../images/Emo63.gif

אני מצטרפת פה לדיון על הזן, למרות שאני לא מתרגלת במסורת הזו... אבל אני חושבת שכל מסורת ראוי שתקבל את מלוא הכבוד ולכן המושג "היניאנה" (המוביל הקטן) חייב להישמט בדיון שלנו. היניאנה הוא מושג מזלזל של מי שבעבר הבודהיסטי התייחס אל עצמו כאל "המוביל הגדול" (מהאינה). אז כמו ש"למאיזם" הוא שם גנאי בעיני הבודהיסטים הטיבטים (השם הזה מתייחס אל הלאמות הטיבטים כאילו הם המציאו משהו ולא חלק מהבודהא-דהרמה), כך גם שימוש במושג היניאנה צריך להיות זהיר במיוחד. המושג הראוי למסורת המסתמכת על הכתבים בפאלי, היא לא היניאנה, אלא המסורת התרוואדית. התייחסות כזו אין בה שיפוט של מי יותר "גבוה וראוי" ומי פחות. ועוד, החלוקה של: מוביל קטן, גדול ודרך היהלום (וג'רה יאנה), היא חלוקה הרבה הרבה יותר מאוחרת מאשר זמנו של הבודהא ושוב היא חלוקה מהאיאנית בלבד. סוטרות מהאיאניות כמו סוטרת הלב וסוטרת הלוטוס (שהן סוטרות חשובות למהאיינה), נכתבו כמה מאות שנים אחרי מותו של הבודהא ההיסטורי ולכן התרוואדה אינה רואה בהם את דבריו של הבודהא. אבל, התפיסה המהאיינית שונה בתכלית, שכן המהאיאנה רואה בבודהא שקיאמוני מקור לסוטרות גם אחרי "מותו". במהאיאנה, אף על פי שהבודהא ההיסטורי מת בנקודת זמן מסויימת, הוא עדיין נתפס כנגיש וקיים לבני האדם. אולי הגוף האנושי שלו מת, אבל הגוף הדהרמי (dharma kaya), התמצית של הדהרמה תמיד קיים ותמיד נגיש. לכן על פי תפיסה זו, אין משמעות לכך שסוטרות הופיעו מאוחר יותר כרונולוגית כל עוד הם מגלמים את התורה הבודהיסטית. רק כהשוואה למסורת התרוודית, התרוודה ראתה בשאקיימוני אדם ככל האדם ולכן אחרי מותו, הוא אינו נגיש יותר וסוטרות חדשות לא יכולות להופיע יותר. בנוסף, חשוב שתזכור שהשלבים שאתה מדבר עליהם, הם הדרך בה רואה המסורת המהאיינית את הדברים. בתרוודה אין את החלוקה הזו כלל וכלל. והאמירה שהשלב השלישי מסתיים בכך "שהעולם נוצר על ידי המיינד בלבד", היא תוצר של ה- yogacara school בבודהיזם, או בשמו הסנסקריטי cittamatra- "רק מיינד". לא כל זרמי המהאיאנה היום הם חלק מהתפיסה של היוגצ'ארה ואני לא בטוחה שגם הזן הוא חלק מתפיסה זו (אשמח לשמוע אם משהו יודע יותר לעומק בנושא זה). בנוסף, מודל הבודהיסטווה הוא אכן משהו השייך למסורת המהאיאנית, אך כפי ששנטידווה כתב, מהאיאנה זה בעצם דגש מסוים לגבי הדרך הרוחנית. אדם יכול להיות נזיר תרוואדי ולשאוף לbuddhahood למען כל היצורים, או להפך. שמעתי ש ajan cha אמר פעם שהוא לקח על עצמו את שבועת הבודהיסטווה למרות שהוא היה נזיר תרוודי. לסיום, אני לא חושבת שאפשר לומר שהזן יתנתק מהשורשים הבודהיסטיים שלו. זן הוא בודהיזם במובן העמוק של המילה. הוא נטוע עמוק בתפיסה הבודהיסטית על מקור הסבל והאפשרות להפסיק את הסבל. הטקסטים והרטוריקה הזנית נטועים גם כן בעולם המןשגים של הדהרמה. אני חושבת שכן ניתן לומר שהזן אולי יתנתק מהשורשים היפנים או הסינים ויקבל צורה וטעם אחרים במקום אחר בעולם. זה מה שקרה לבודהיזם בהתפשטותו באסיה. הוא לא איבד את "הבודהיזם" שבו אלא את ההודיות שבו וכשהגיע ליפן הוא איבד את ה"סיניות שבו וכו... מקווה שתרמתי לדיון,לילה טוב לכולם

 

[darmha]

אם יש מחשבות יש הפרדה

אם יש הפרדה אז זה הגרעין למלחמות. כל אחד מחזיק בדעתו ונקודת מבטו וחושב שהיא הכי נכונה. משם עד למלחמה הדרך קצרה. בודהיזםבא לעולם כדי לרפא את העולם מסבל. אז מה המשותף לכל הזרמים הבודהיסטים? לילה טוב, יובל

 

[annandi]

בקצרה

שיש סבל, המקור של הסבל היא ההשתוקקות, אפשר להפסיק את הסבל והדרך לכך. בנוסף, שהסבל וחוסר הנוחות הוא תוצר של מיינד מלא ב"מעכבים" ושהדרך להבנת המציאות בככותה היא התובנה שאין במה להיאחז... המון מטה לכולכם

ולילה טוב