תורכי קטן...../images/Emo1.gif
היי... אני רוצה לספר לכם על מה שעבר עלי היום בבוקר ממש סרט תורכי קטן.. היום בבוקר היה אמור להיות לי מבחן מועד ב´ בחדוו"א ולמי שלא יודע או לא זוכר חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי...והסיפור מתחיל ככה את הימים האחרונים העברתי בחריש מטורף עד השעות הקטנות של הלילה במטרה ובכוונה שלמה לעשות את המרב ולהוציא ציון טוב לא רק עובר שזו הייתה השאיפה שלי במועד א´.. אתמול עשיתי חזרה גנרלית על החומר עד 1:00 בלילה, הרגשתי דיי טוב עם עצמי, הנה אני קם בבוקר ועושה את המבחן על הצד הטוב ביותר ויהיה מה שיהיה הטובים תמיד מנצחים.... כוונתי שעון ל 7:00 בבוקר שיהיה לי זמן להתקלח להתעורר כמו שצריך, לאכול משהוא, להוציא את הכלב בלי לחץ של זמן.. בוקר מתוך קורי השינה שלי אני שומע "ירקות ירקות", וחושב לעצמי מה הירקן רוצה בשעה שש בבוקר? אצלנו בשכונה, במקום אני משכיר בו דירה יש ירקנים כאלה ומוכרי ביצים כאלה אז זה טבעי לי לשמוע אותם, אבל בשש בבוקר... אני פותח חצי עין מסתכל על הפלאפון חום קיבלתי, חום, השעה 9:38 בבוקר והמבחן התחיל ב 9:00.. לחץ, פאניקה, מיכנסיים ביד, חצי ציחצוח לשיניים ואני בחוץ רץ לאוניברסיטה.. מגיע אחרי 5 דק´ השעה כבר עשרה לעשר ופוגש את המרצה שלי בחוץ.. לפי החוקים של האונברסיטה אסור להכנס למבחן חצי שעה אחרי שהוא התחיל, מה עושים מה עושים????? הסברתי למרצה את הבעיה ואת המקרה... בעצם לא הסברתי אותו לכם.. יש לי סלולרי חדש או יותר נכון מירס ובו אין את הפונקציה של שעון מעורר רק יומן פגישות שעושה טובה שהוא מצפצף כשאתה מכוון אותו.. מטבע הדברים אין לי שעון מעורר בדירה בגלל שהמירס חדש ולא הספקתי לקנות.. טוב לא משנה הוא לא העיר אותי וזה מה שחשוב.. וחזרה לסיפור.. הסברתי למרצה מה קרה ושאלתי מה לעשות הוא אמר שמבחינתו אין בעיה שאני אעשה מועד ג´ העניין הוא שאין מועדי ג´ ואם יש זה רק למי שעה מילואים... והפנה אותי למזכירות מחלקה... שם הפקידה הבהירה לי שאני צריך לכתוב מכתב, לפרט את הסיבות ( בירוקרטיה של האוניברסיטה משגעת אותי), לשלוח אותו לראש המחלקה בצרוף האישור של המרצה למועד נוסף ולבקש שגם אם לא יאשרו לי את המועד הנוסף לפחות שהעניין לא יחסום אותי לקורס יותר מתקדם בחדוו"א שאני אמור לעשות הסימסטר הזה שבא עליי לטובה.. ואת שתי ההקורסים אני אעשה במקביל הסימסטר הבא... אבל וחפוי ראש כשהשופט שלי בעצבים צועק עליי ומשתולל ואני אין לי שום טיעון כלפיו ושום דרך להשתיק אותו "מקבל בראש ממנו" מגיע לדירה מרים טל´ לאבא... מספר לו את הסיפור והוא מציין במהלך השיחה שהוא רצה להעיר אותי בבוקר ואומר אבל משום מה לא יצא לי, אמרתי חבל הוא מציין שאולי כל עקבה לטובה אני מפטיר אולי וניתקתי.. חצי שעה אח"כ דודה שלי שהיא כמו אחותי הגדולה מתקשרת ואומרת שהיא רצתה להשאיר הודעה ומתפלאת כשאני עונה לה סיפרתי לה את הסיפור שבו"ז כולי עצבני והיא אומרת לי "חבל, כשהקפצתי את בן לגן רציתי להתקשר אליך לאחל בהצלחה אבל משום מה לא יצא לי..." שוב אני מפטיר חבל ומנתק... בשלב הזה האנרגיה שלי נמצאת איפה שהוא למטה, והדיכאון כבר לא מתפשט אלא נמצא ודומיננטי. מה יותר טוב מלהתקשר לידידה טובה, לספר לה את צרותי, לקבל אנרגיות ממנה כמו שהיא יודעת לתת ולהרגיש יותר טוב... מצלצל... מצלצל... והיא עונה...חילופי ברכות וגעגועים והיא שואלת נו מתי המבחן.. ושוב אני חוזר על המנטרה.. ושוב בפעם השלישית ואז קלטתי.. היא אומרת לי "מה באמת מאוד רציתי להתקשר אליך היום בבוקר לפני שיצאתי לטיול כיתות ה´ עם אחי הקטן אבל משום מה לא יצא לי.." באמת הרגשתי יותר טוב היא הרגיעה אותי כמו שהיא יודעת לעשות וקבענו להיפגש הסוף שבוע.. ניתקתי.. אבל בראש שלי הדהד המשפט שאמרו לי שלושה אנשים קרובים אליי "אבל משום מה לא יצא לי " ואז הבנתי... אולי באמת לא הייתי אמור לעשות את המבחן הזה היום אולי לא צרוף מיקרים הביא למשפט הזה משלוש אנשים שונים מה אתם אומרים?... מחכה לתגובה באהבה כוכב זהב...
היי... אני רוצה לספר לכם על מה שעבר עלי היום בבוקר ממש סרט תורכי קטן.. היום בבוקר היה אמור להיות לי מבחן מועד ב´ בחדוו"א ולמי שלא יודע או לא זוכר חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי...והסיפור מתחיל ככה את הימים האחרונים העברתי בחריש מטורף עד השעות הקטנות של הלילה במטרה ובכוונה שלמה לעשות את המרב ולהוציא ציון טוב לא רק עובר שזו הייתה השאיפה שלי במועד א´.. אתמול עשיתי חזרה גנרלית על החומר עד 1:00 בלילה, הרגשתי דיי טוב עם עצמי, הנה אני קם בבוקר ועושה את המבחן על הצד הטוב ביותר ויהיה מה שיהיה הטובים תמיד מנצחים.... כוונתי שעון ל 7:00 בבוקר שיהיה לי זמן להתקלח להתעורר כמו שצריך, לאכול משהוא, להוציא את הכלב בלי לחץ של זמן.. בוקר מתוך קורי השינה שלי אני שומע "ירקות ירקות", וחושב לעצמי מה הירקן רוצה בשעה שש בבוקר? אצלנו בשכונה, במקום אני משכיר בו דירה יש ירקנים כאלה ומוכרי ביצים כאלה אז זה טבעי לי לשמוע אותם, אבל בשש בבוקר... אני פותח חצי עין מסתכל על הפלאפון חום קיבלתי, חום, השעה 9:38 בבוקר והמבחן התחיל ב 9:00.. לחץ, פאניקה, מיכנסיים ביד, חצי ציחצוח לשיניים ואני בחוץ רץ לאוניברסיטה.. מגיע אחרי 5 דק´ השעה כבר עשרה לעשר ופוגש את המרצה שלי בחוץ.. לפי החוקים של האונברסיטה אסור להכנס למבחן חצי שעה אחרי שהוא התחיל, מה עושים מה עושים????? הסברתי למרצה את הבעיה ואת המקרה... בעצם לא הסברתי אותו לכם.. יש לי סלולרי חדש או יותר נכון מירס ובו אין את הפונקציה של שעון מעורר רק יומן פגישות שעושה טובה שהוא מצפצף כשאתה מכוון אותו.. מטבע הדברים אין לי שעון מעורר בדירה בגלל שהמירס חדש ולא הספקתי לקנות.. טוב לא משנה הוא לא העיר אותי וזה מה שחשוב.. וחזרה לסיפור.. הסברתי למרצה מה קרה ושאלתי מה לעשות הוא אמר שמבחינתו אין בעיה שאני אעשה מועד ג´ העניין הוא שאין מועדי ג´ ואם יש זה רק למי שעה מילואים... והפנה אותי למזכירות מחלקה... שם הפקידה הבהירה לי שאני צריך לכתוב מכתב, לפרט את הסיבות ( בירוקרטיה של האוניברסיטה משגעת אותי), לשלוח אותו לראש המחלקה בצרוף האישור של המרצה למועד נוסף ולבקש שגם אם לא יאשרו לי את המועד הנוסף לפחות שהעניין לא יחסום אותי לקורס יותר מתקדם בחדוו"א שאני אמור לעשות הסימסטר הזה שבא עליי לטובה.. ואת שתי ההקורסים אני אעשה במקביל הסימסטר הבא... אבל וחפוי ראש כשהשופט שלי בעצבים צועק עליי ומשתולל ואני אין לי שום טיעון כלפיו ושום דרך להשתיק אותו "מקבל בראש ממנו" מגיע לדירה מרים טל´ לאבא... מספר לו את הסיפור והוא מציין במהלך השיחה שהוא רצה להעיר אותי בבוקר ואומר אבל משום מה לא יצא לי, אמרתי חבל הוא מציין שאולי כל עקבה לטובה אני מפטיר אולי וניתקתי.. חצי שעה אח"כ דודה שלי שהיא כמו אחותי הגדולה מתקשרת ואומרת שהיא רצתה להשאיר הודעה ומתפלאת כשאני עונה לה סיפרתי לה את הסיפור שבו"ז כולי עצבני והיא אומרת לי "חבל, כשהקפצתי את בן לגן רציתי להתקשר אליך לאחל בהצלחה אבל משום מה לא יצא לי..." שוב אני מפטיר חבל ומנתק... בשלב הזה האנרגיה שלי נמצאת איפה שהוא למטה, והדיכאון כבר לא מתפשט אלא נמצא ודומיננטי. מה יותר טוב מלהתקשר לידידה טובה, לספר לה את צרותי, לקבל אנרגיות ממנה כמו שהיא יודעת לתת ולהרגיש יותר טוב... מצלצל... מצלצל... והיא עונה...חילופי ברכות וגעגועים והיא שואלת נו מתי המבחן.. ושוב אני חוזר על המנטרה.. ושוב בפעם השלישית ואז קלטתי.. היא אומרת לי "מה באמת מאוד רציתי להתקשר אליך היום בבוקר לפני שיצאתי לטיול כיתות ה´ עם אחי הקטן אבל משום מה לא יצא לי.." באמת הרגשתי יותר טוב היא הרגיעה אותי כמו שהיא יודעת לעשות וקבענו להיפגש הסוף שבוע.. ניתקתי.. אבל בראש שלי הדהד המשפט שאמרו לי שלושה אנשים קרובים אליי "אבל משום מה לא יצא לי " ואז הבנתי... אולי באמת לא הייתי אמור לעשות את המבחן הזה היום אולי לא צרוף מיקרים הביא למשפט הזה משלוש אנשים שונים מה אתם אומרים?... מחכה לתגובה באהבה כוכב זהב...
