אני לא זוכר מה בחרתי,
ולכן אתן סקירה רחבה על הכל (עיין ערך חפירה) ובכן, העניין הזה של הדיסק המועדף לא חד משמעי, כיוון שהוא משתנה כל הזמן. אז נתחיל מהראשון, גאולה-כשהוא המועדף עלי, הוא מועדף מכמה סיבות עיקריות. דבר ראשון, לחמי יש שם חספוס מאוד מיוחד בקול ברוב השירים , מאוד גולמי-רוקנרולי בהתהוותו (אולי בכל זאת סאלי, כל אחד והבוב שלו, וכו'). יש שם את הקטעים המרגשים, למשל הגיטרה ה(אני חושב, תקנו אותי אם אני טועה)אקוסטית בבואי ניפרד, שפשוט מעבירה את המילים ישר ללב. הלחנים בכל האלבום משרתים את הטקסטים בצורה מופלאה. מבחינת הטקסטים - טקסטים מרגשים, כנות מכאיבה, ששוב, עם הלחן המדהים גורמים לריגוש מטורף (בואי ניפרד, גאולה, אין רוקנרול בעברית) לצד שירים "שמחים" מבחינה מוזיקלית כמו סאלי, או כל אחד והבוב שלו. אני אשתמש במשפט של חמי, כי מה לעשות, הוא מאוד נכון לגביי "אולי בכל זאת סאלי הוא מהשירים האהובים עלי בדיסק, אולי דווקא בגלל שהוא לא ברור לי". שיר אדיר. נ.ב. קשה לי להתעלם מהדמיון שבין זמן סוכר לגאולה מלנכוליה אהובתי-ללא ספק אהובתי, ואשתי האמיתית... בתקופות שבהן הוא המועדף עלי, זה בגלל (כמה מפתיע) העצבות המתקתקה שבו (אני חייב להפסיק להשתמש בציטוטים של חמי פה). כשאני במצב של חתול שמלקק את הפצעים (או בעברית, בליסת ג'אנק פוד אחרי פרידה כואבת) מלנכוליה זה תמיד טוב ברקע. הלחנים הם אמנם לא רוק מהספר, אבל זה נפלא. לחנים שקולעים, ומשרתים את הטקסט על הצד הטוב ביותר. טקסטים גאוניים, שוב-כנות עד כאב, ובעיקר נותן חומר למחשבה. שירים נהדרים, ודיסק מצוין. חמלה-למען האמת הוא לא נמצא בראש הרשימה שלי בדרך כלל. הייתה תקופה אחת שהוא היה שם, תקופה מאוד משונה. הדיסק הוא דיסק פילוסופי, מה שהפך אותו למיוחד. הקול של חמי היה די שונה שם, בטונים יותר גבוהים מבדרך כלל. הטקסטים שם היו ברמה גבוהה, לחנים אחרים, אבל טובים, ובכלל, דיסק מעניין. מכונת השירים הגדולה-דיסק מצוין לתקופות האהבה... יש שם המון סגנונות מוזיקליים, מה שהופך את הדיסק למצוין. היה לי קשה לעכל אותו בהתחלה, אבל אחרי כמה השמעות גיליתי שהוא אדיר. דיסק עטוף בסאונדים, לחמי יש שם קול מאוד שונה, ומאוד יפה. דיסק קצבי ואהוב בתקופות שבהם אני אוהב. לסיכום, כל הדיסקים הללו הם הדיסקים הכי אהובים עלי של חמי... הם פשוט מצוינים. אם אני מכריח את עצמי לחשוב על איזה דיסק הייתי לוקח לאי בודד, הייתי לוקח את גאולה אני מניח. עד כאן החפירה לבינתיים
. השאלה שלי היא כזאת - למה אתם מעדיפים דווקא את האלבום שבחרתם על פני השאר? מה הופך אותו להכי מיוחד בשבילכם?
