תופעה קשה!

[ad110]

תופעה קשה!

חברים שלום תופעה חדשה צצה אצל גומי ששומר על אדישותו המוזרה לכל חפץ דומם/ חטיף/דברים שחמוסים אוהבים נורא... אבל החל לתקוף את הידיים החביבות שלי שכל כך רוצות ללטף אותו..! אני חוששת שזה החל ביום בו עשיתי לו מקלחת זריזה אחרי שהחליט להתפלש בקקי

הוא שנא את זה. שנא מאוד. כעת הוא מבקבק ללא הרף,אבל לא מתייחס לנסיונות המשחק הנואשים שלי,והבקבוקים מתחזקים בעודו נושך לי את היד, ולגמרי נועל עליי!! מהזה זה!! הוא היה כל כך חביב עד לא מזמן היש תקווה ביום ראשון כשיסרסו אותו?? הייתכן והוא בעצם...זקוק לפורקן?! או שהצלחתי להכעיס אותו ברמות-על!

 

[ThE ForBiddEn SIdE]

כמו שאמרתי לך במסר....את תהיי יותר חכמה אחרי

הסירוססססס....לפי דעתי זה יוריד ממנו קצת מהלחץ.... שמתי לב אצל טקילה שאם אני מצפצף באחד הצעצועים שלה הרבה פעמים זה גורם לה להכנס לאקזטזה של ביקבוקים ותיזוזים מטורפים בחיפוש אחרי משהו לנשוך...ואם אני קרוב אז אני חוטף חתיכת ביס...(מה שברגיל וגם מתוך משחק רגיל היא בחיים לא נושכת ) אז אצלי זה רעש מתמיד של צפצוף...תנסי לחשוב מה אצלך גורם לו "להתחרפןן"

 

[The Shablool]

בהצלחה בסירוס

סירוס בהחלט מוריד אגרסיביות (וריח) אך לא נראה לי שאלו נשיכות מתוך תוקפנות. אם הוא מבקבק ונושך זה כי הוא משחק איתך. הוא לא כועס ולא תוקף, ככה גם חמוסים משחקים ביניהם. זה חשוב לעודד אותו לשחק אך להבהיר לו בבירור שאסור לנשוך אותנו. זה הזמן להתחיל בחינוך לנשיכות, יש על זה מאמר מצויין בפורום. בינתיים, אפשר לשחק איתו עם הידיים בדגדוגים תוך המנעות מלתת לו הזדמנות לנשוך (זו מיומנות הישרדותית שתפתחי מהר מאוד) בשביל שלא כל משחק יסתיים בגערה וענישה. אפשר גם באמצעות חתיכת בד שאת שמה על היד שלך או זורקת על החמוס ומדגדגת אותו דרכה, הם אוהבים את זה ומתקשים לנשוך ככה.

 

[ad110]

נעשו אינספור נסיונות עם גרב

שמתי על הידיים זוג גרביים שהקרבתי למען המטרה. עבות מאוד, כאלו שלא ארגיש אם הוא ינשך. וכל עוד הן עליי, הוא הפסיק להתעניין. הייתכן וחמוס מבקבק כשהוא בעצם לא מבסוט בכלל?

 

[The Shablool]

לא, הוא שמח

הם מבקבקים כשהם שמחים. כשהם תוקפנים זה שונה מאוד, את יכולה להפגיש אותו עם כלב או חתול זרים ואולי לראות איך זה. תסתכלי ביו טיוב על חמוסים משחקים, זה כולל הרבה נשיכות. הוא פשוט שמח ומנסה לשחק איתך כמו שהוא מכיר מהחמוסים האחרים שהוא גדל איתם. לכל חמוס צעיר, לא משנה מאיזה בית טוב הוא הגיע, יש תקופה שבה צריך לחנך אותו לא לנשוך (בעצם שתי תקופות, הראשונה כשהוא ממש גור). אם הוא חמוס שמח ומחונך זה יהיה קצר ולא מסובך אבל עדיין את צריכה להיות מאוד ברורה איתו לגבי מה מותר ומה אסור. הרעיון הוא כזה, כשאת מחנכת את מקרבת את היד וגורמת לו לנשוך, ואז גוערת ומענישה, ואז מנסה שוב עד שהוא לא נושך את היד. כשאת רוצה קצת לשחק איתו בשביל שהחוויות שלו ממך תהיינה גם חיוביות את נזהרת לא להינשך, באמצעות כפפות גינה, בד עבה, אפילו שמיכה, בובת פרווה... אפשר סתם לרדוף אחריו או לדגדג ולהרחיק את היד כשהוא מתקרב לנשיכה. במצבים כאלה את רק משחקת ואם קרה בכל זאת וננשכת נשיכה עדינה את מבליגה אך אם זו נשיכה אמיתית את חייבת להגיב. כשהוא טוב ולא נושך או אפילו מלקק את אומרת מילים בטון חיובי ונותנת חטיף (במידה, אלא אם כן זה בשר או אוכל לחתולים). זה שלב שחייבים לעבור והוא תמיד כואב (תרתי משמע) לכן אנחנו מזהירים מראש שוב ושוב שחמוסים נושכים. לצערי רוב האנשים לא מבינים את המשמעות של זה עד שהם מאמצים חמוס ומגיעים לשלב הנשיכות. החדשות הטובות הן שאם נוקטים בשיטת חינוך עקבית ומשקיעים, אז ברוב המקרים החינוך הוא אפקטיבי מאוד והחמוס מפסיק לנשוך. זה עובר בסוף. יהיה בסדר

 

[ad110]

אני חייבת לציין שעודדת אותי ממש!

ככה שאם הוא שמח זה כבר טוב! בנתיים נשחק ונחנך כמה שאפשר ומחר הסירוס אז כולי תקווה שיעבור אתזה בשלום, שמחה ובקבוקים! תודה, תודה תודה!

 

[WTR]

בן כמה הוא?

 

[ad110]

חצי שנה..

 

[WTR]

אז אין לך מה לדאוג../images/Emo13.gif בטח עדיין מתחלפות

השיניים.. זה ישתפר מעט כשהם יפסיקו לצמוח, מעט יותר עם הסירוס, והרבה מאוד עם הגיל

בסוף הוא יתפנק עלייך ותשכחי מכל סימני הנשיכות