תופעה מוזרה

[diana25]

תופעה מוזרה ../images/Emo4.gif

מישהו יכול להסביר לי את התופעה המוזרה שנתקלתי בה לא פעם אחד... התקשרתי היום להזמין נופש. דיברתי כמעט שוטף. ביררתי את כל הדברים שרציתי והכל היה בסדר. כעבור דקה התקשרתי לבחורה שלמדתי איתה והגימגום פשוט חנק אותי...לא יכולתי להוציא מילה. היתה לי הרגשה ממש לא טובה, השתדלתי לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, כי פשוט לא יכולתי לדבר... זה קורה רק לי או שזאת תופעה רגילה? למה זה קורה? ממה זה נובע?

 

[מירב של פעם]

כן זה קורה גם לי ../images/Emo31.gif

זה פשוט תלוי עם מי את מדברת. אצלי זה כך:

כשאני מדברת עם אנשים שלא מכירים אותי בכלל אני כמעט ולא מגמגמת, אני פשוט מאוד מתאמצת להסתיר וכשאני מדברת עם אנשים שכבר יודעים על הגמגום שלי אני כאילו מרשה לעצמי לגמגם....זה משהו בתת מודע ואין לי שליטה עליו.

כשאני מרגישה נחותה מול האדם איתו אני מדברת אני אגמגם. אני יכולה רגע לפני לדבר עם אדם שאני מרגישה מעליו ואז לא אגמגם בכלל!!!! שניה אחרי אדבר עם אדם שאני מרגישה שהוא טוב ממני ואחנק בלי סוף. שאלות- מה את מרגישה כלפי החברה ההיא? האם את מרגישה נחותה ממנה? האם היא מפגינה חוסר סבלנות לדיבור שלך? האם היא מעקמת אף כשאת מדברת?

 

[diana25]

מה שמוזר לי...

היא דווקא מתיחסת אלי בסדר גמור, עם המון סבלנות ורוגע.ואני גם לא מרגישה נחותה ממנה (לפחות ככה נראה לי... אולי בתת מודע...). אצלי הדיבור באמת משתנה בקשר ישיר עם שינוי האדם שאיתו אני מדברת ושינוי אווירה, אבל בדרך כלל זה זה אחרת. אני לא יכולה להגיד שעם אנשים מסויימים אני מרשה לעצמי לגמגם, כי למשל עם בעלי, עם הורים שלי,עם חברים קרובים אני מדברת בלי לגמגם לגמרי. כאשר אני נמצאת איתם, אני פשוט שוכחת מה זה לגמגם(אולי בגלל שאני יודעת שהם מכירים אותי באמת ולא משנה להם איך אני מדברת, זה לא ישנה להם שום דבר). לאומת זאת אם באותה סביבה נמצא עוד מישהו שלא קרוב אלי אני אגמגם בדיבור איתו. לכן אני לא יכולה להבין את התופעה שדיברתי אליה קודם. כי מצד אחד אני התקשרתי לאנשים שאני בכלל לא מכירה ודיברתי איתם בלי לגמגם ומצד שני כאשר התקשרתי לבחורה שאני מכירה הרבה יותר טוב אני גימגמתי. גם היום קרה לי משהו דומה. הסתובבתי בחנויות ודיברתי עם מוכרים ללא בעיה, כאשר הגעתי הביתה התקשרתי לדודה שלי והתחלתי לגמגם. אולי משהו השתנה בי? אולי הגימגום שינה את צורתו?

 

[מירב של פעם]

הגמגום כל הזמן משנה צורתו

אצלי לפחות הוא משתנה בהקשר ישיר לרמת מצב הרוח שלי, איך אני מרגישה באותו רגע לגבי עצמי, מה מצב בטחוני העצמי וכו'... שמתי לב שאצל מרבית חברי הפורום הגמגום הוא מול אנשים זרים ומול הקרובים הגמגום קל עד לא מורגש. אצלי זה בדיוק להיפך...אני מגמגמת הכי הכי הרבה עם אמא שלי

 

[thesword]

את פשוט צודקת.. זה קורה לכולם

כן.. את כל הסיטואציות שהזכרת קורות גם לי (ואני חושב שהן קורות לכולנו).. גם אצלי הכל תלוי במצב הרוח שלי ובהתאם לאיך אני רואה את האדם שאני מדבר אליו.