.תולדות האומנות.

FreeFeeling

New member
.תולדות האומנות.

סוגיה לדיון: למה אין ציירת שנחשבת בתור ציירת גדולה ורק הציירים הגדולים כמו: (ון גוך ,רמברנדט ,וכו..) קבלו את הקרדית. למה אין בחורה שנחשבת לאחת מהציירים הגדולים של העולם ורק גברים נכתבו ונחשבים לבעלי האוצמה? כיבן שלא הייתי בשיעורים הללו אינני יודע או שמאתי על ציירת שכזו.. .קצת מוזר לי כול העניין הזה. הרי בסך הכול נשים בנויות יותר נכון לביצועה מתלות מהסוג הזה ובעלות חושים יותר מפותחים מאצל רוב הגברים. ולכן המסכנות האשיות שלי אומרות שהתוצעות המורות להיות שהבנות שולתות בנושה ולא הגברים. אשמח לשמוע מה אתה חושבים ויודעים בנידון ,ולהרחיב את הידע שלי בנוגעה לציירת שנכנסה ל-"תולדות האומנות" שלכם הצייר שחזר בן
 
מכיוון שגם אני לא שמעתי על אחת כזו

יש לי השערה שפשוט בגלל שמדובר בעבר הרחוק כאשר לא היה עוד שיוויון של יציאה לעבוד או זכות להיות מחוץ לבית ולהצביע וכו´, גם אם היתה ציירת בטח הגברים לא החשיבו אותה כגדולה ולכן לא מוזכרת עכשיו. לפי זכרוני רב הציירים הגדולים הועסקו בתפקיד כצייר המלך או צייר לפטרון אחר. וכנראה לא היה מקובל להעסיק נשים בתפקיד.
 

fairy_mi

New member
מסכימה עם פיגמליונית בפה מלא

רוב הציירים בעבר הרחוק הועסקו בתפקידם ע"י פטרונים, או יותר נכון- היו שייכים להם בעצם. פטרוני האמנות הגדולים היו הכנסיות שהכתיבו לציירים את נושאי וכוונות הציור מראש והציירים פשוט עקבו אחר ההנחיות. מאוחר יותר בתקופת הבארוק מעמדה של הדת ירד, דבר שגרם להשפעה שונה בכל חלק של אירופה. במקומות קתולים מאוד, הפטרונות עברה למלכים ולחצרות אצילים, בהם חיו וציירו האמנים ובמקומות פרוטסטנטיים יותר, האמנים נאלצו לעמוד בפני עצמם. אני מניחה שהשילוב הראשוני של דת ואמנות כבר מסביר חלק מה"שוביניזם", מן הסתם השיוויון הדתי האדוק לא היה מרומם נפש. כנ"ל גם כציירי חצר. אני מניחה שגם בתקופה מאוחרת יותר כמו שפיגמליונית כבר אמרה השיוויון מבחינת היציאה לעבודה היה מוגבל יותר, ועדיין לא יצא לי להיתקל ביצירה של אמנית קלאסית דגולה... חבל... :)
 

חץ מקשת

New member
אני מוחה!

נשים מוכשרות יותר מגברים!? יש להן חושים אמנותיים מפותחים יותר!? אני די משוכנע שנטייה אמנותית היא עיניין אישי ביותר ללא הבדל מין , דת , גזע וכו´. ובאשר לשאלה :אני מסכים עם פיגמליונית שבמשך ההיסטוריה עולם האמנות היה סגור בפני נשים בשל מסגרות חברתיות פטריאכליות ודי מעוותות. ציירת ידועה יחסית ( גם כן מהמאה ה20 ) היא מארי קאסט - צרפתיה ואיפרסיוניסטית. וכמובן שהאמנות העכשווית מלאה באמניות נפלאות . גם ישראליות - תמר גטר הנהדרת , מיכל רובנר ועוד המון. צריך רק לחפש , לבדוק בגלריות וכתבי עת וכמובן .... באינטרנט , ובפורומים כמו זה.
 
גורגיה אוקיף ציירת פמיניסטית נפלאה

שזכתה להכרה במאה הזאת בשנות החמישים נניח וכבר נפטרה ופרידה קאלו שהיתה ציירת ממש טוטאלית וזכתה להכרה גדולה ויש עוד מלאן פאולה מודרזון בייקר מציירי הגשר מתחילת המאה והלאה קטה קולביץ ציירת השואה הפטנטסית ועוד
 

oren*

New member
כי פעם אמנות נתפסה ככלי תקשורת כמו

עיתונים וטלוויזיה היום, ולנשים היה אסור לעסוק בזה. גם המחברת של "נשים קטנות" פירסמה את ספריה תחת שם ספרותי גברי, ותתפלאו אבל גם המחברת של הארי פוטר השתמשה בראשי תיבות כדי לא לחשוף את שמה הנשי (פחדה שבנים לא ירצו לקרוא ספר שנכתב על ידי אישה). היופי בכל העניין הזה הוא שהאמנים המפורסמים הם אמנם גברים, אבל היצירות המפורסמות הן דמויות נשיות מונה ליזה, פסל ונוס, ציורי הנשים הקוביסטיות, ואפילו מרלין מונרו המונוכרומטית של אנדי וורהול. וכל אחד מהאמנים הללו התייחס לאישה בעבודה שלו בשיא הכבוד. חשבתם גם מדוע כל הספרים המפורסמים הם זכרים? (שוקי זיקרי, שי גרינברג, מיקי בוגרים) אבל הלקוחות שלהם הן ברובן נשים? צלמי האופנה המפורסמים הם גברים, מעצבי האופנה המפורסמים הם גברים - למרות שבכל המקרים הללו קהל היעד הסופי הן נשים.
 

SC

New member
../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif../images/Emo126.gif

נכון, כמו בכל דבר בחיים יש ויש אז גם פה יש נשים כשרוניות להפליא שמסיבות שונות לא הוציאו אל הפועל את כשרונן וההפסד הוא של כולנו. אבל יש בהחלט מספר ציירות למשל Elizabeth Gardner Bouguereau 1837 - 1922 או הנכדה של פיסארו (הייתי בתערוכה שלה בתל אביב) מציירת בסגנון של סבא שלה. או Kate Elizabeth BUNCE 1856-1927 יש עוד שאנחנו לא מכירים בין היתר גם כי במדינת ישראל לא כ"כ נותנים קרדית לאמנות כמוש שנותנים לה באירופה וארה"ב
 

SC

New member
יש כאן טעות בקישור השני שצרפתי

הקישור Elizabeth הראשון שייך לאליזבת בוגרו וגם השני שייך לאליזבת בוגרו אבל על המילה KATE נמצא הקישור הנכון לציירת קיית אליזבת.
 
והרשו לי להוסיף קישור חשוב

שצריך לטעמי להכנס לקישורי הפורום (אם הוא עדיין לא שם): http://www.wendy.com/women/artists.html#misc יש לקרוא קצת ביוגרפיות של אומנים גדולים ולהבין שנשים, שחיו במחיצתם, העדיפו להצניע את כשרונן ולא להאבק על מקומן כאמניות מוכשרות בפני עצמן משום שהחינוך המגביל שקבלו כנשים והחברה הזכרנית - גזענית שחיו בה היו חזקים מהדרייב היצירתי שלהן - אותו לא ראו הן עצמן כלגיטימי (מעצם נשיותן). "תפקידן", אליו חונכו, בעיני עצמן ובלחץ הסביבה, היה להעצים את יכולותיו של בעלן ולהקדיש את כל מרצן לקידומו וליצירת מקום ממנו יוכל לצמוח. תעוד נפלא, לאו דוקא מהאומנות הפלסטית אבל שמייצג את הסוגיה, ניתן למצוא בביוגרפיה שהרחבה שפורסמה לאחרונה של ברטולד ברכט. מסתבר, שהטובות ביצירותיו חוברו ו/או עובדו ע"י נשים בחייו, שהיו אולי מוכשרות ממנו אולם נשארו בצל וללא הכרה ביצירתן. ומה עם אשתו של רודין, למשל ?
 
כי פעם, הדרך היחידה ללמוד ציוד

היתה להכנס לסטודיו של צייר ולעבוד כשוליה שלו. הציירים היו גילדה כמו כל גילדה אחרת. וגילדות, כמו כל פעילות כלכלית אחרת, היו סגורות לנשים. בנוסף, אחד מהליכי ההכשרה היסודיים של כל שוליית צייר היה ללמוד לצייר גוף עירום. על נשים נאסר לראות עירום כיוון שזה נחשב לא צנוע, וכך נמנע מהן לקבל משהו שנחשב ל"קורס חובה" לכל צייר שרצה להיות מקצועי. כיוון שרוב הציורים עד לימינו הוזמנו על-ידי העשירים או הכנסיה, שרצו להנציח את עצמם או סצינות דתיות, מי שלא למד לצייר בני אדם, לא היה יכול להיות צייר מקצועי. לפני כמה שנים היתה במוזיאון ישראל תערוכה יפיפה של ציירת מתקופת הרנסנס (שלצערי שכחתי את שמה). היא היתה ביתו של צייר ידוע, והוא לימד אותה לצייר. כיוון שנאסר עליה לצייר בני אדם, היא הספקה בציורי טבע דומם, שנחשבו למשהו פחות רציני וחובבני, ולכן גם מתאים לנשים.
 

dawnser

New member
סליחה על ההתערבות המאוחרת

וכבר מזמן לא ביליתי פה. אך שכחתם את אחת הציירות הגדולות של המאה ה-20. והיא ג´ורג´יה אוקיפי. ציירת ממוצע לטיני שהיתה נשואה לצלם אלפרד סטיגליץ. קצת עליה ועל עבודותיה בלינק הבא. שחר
 

fairy_mi

New member
קישורים מקסימים

נחמד לגלות ציירות שהן גם נשים רק חבל שצריך לנבור כ"כ הרבה כדי להכיר אותן...
 
גורגיה אוקיף ../images/Emo51.gif

לילה טוב שחר, צוטטתי לי בפורום הזה וסוף סוף אני מוצאת אנשים שניתן לדבר עמם על מה שאני אוהבת. קבל נקודות על ציון שמה של גורגיה אוקיף. התוודעתי לציוריה לפני כמה שנים והתפעלתי מהאסטטיות, ועושר הצבעיםבציוריה, הפלאיות, החושניות, וההשראה, הניבטים מעבודותיה. הזכרת לי אותה , כי כעת אני מחוברת לציירים אחרים מתקופתינו. ביי. שרון.
 

אושר מ

New member
הממם. המורה שלי לאומנות סיפרה לנו

פעם על אישה במאה ה17 שיצרה תחת שם של גבר. אבל אני לא זוכרת מה היה השם. היא מאוד הצליחה והגיעה גם לאמונות וכדומה.
 
אושר היקרה לאן נעלמת? נעלמת לי

מהפורומים שלי ומהתיבה שלי למה לא באת לבתים שלנו בווי נט? אוף ....בוגדת... סתאאאאם מתגעגעת אליך מתוקה
 
מה שלימדו אותי

זה שפעם האומנות היתנה עבודהקשה שנשים לא היו מסוגלות לעמוד בה כיוון שהיהה עליהם לטפל בילדים שובניסטים. אני חדשה פו וכשיתקנו לי את הסורק אני אשים פו קצת עבודות שלי.
 

fizzy

New member
../images/Emo141.gif ארטמיסיה גנטלסקי

כיום רוב הגלריות בארץ מנוהלות ע"י נשים- הן אוצרות את הגלריות ולכן בעלות השפעה חזקה על התוכן האומנותי. בתולדות האומנות הייתה קיימת השגבה והערצה של האומן. זה היה מקצוע שעבר מאב לבן, ולכן רוב הציירים שאנחנו מכירים מלפני המודרניזם היו בנים של ציירים ופסלים. השאלה "מדוע אין נשים בתולדות האומנות" מכוונת לזכויות האישה לאורך כל השנים וזוהי שאלה כללית מדי בשביל לדבר עליה רק בתוך תולדות האומנות. רק רציתי להצביע על ציירת אחת שציירה במאה ה-17, בתקופת הבארוק: ארטימסיה גנטלסקי הגיעה למעמד של ציירת, כיוון ש 1.הייתה בת של צייר שלא היו לו בנים 2.אמה מתה עליה כשהייתה מאוד צעירה ולכן לא היה לה מודל של אם 3. אביה מימן לה מורים. בעבר, כדי להבריג לתואר של צייר חשוב היו מספר מקצועות כמו אנטומיה, שהיה צריך ללמוד ובלעדיהם לא ניתן התואר. לימודי אומנות היו פתוחים לפני נשים, אך את המקצועות הדרושים לתואר לא ניתן להן ללמוד, ולכן לא הבריגו למעמד. נ.ב. לא הצלחתי למצוא ציורים שלה באינטרנט אך את שמה כותבים באנגלית כך: Artemisia Gentileschi למי שרוצה לחפש
 
למעלה