תוכי חולה
בהכרותי את הנפשות הפועלות ולאחר שקראתי את כל שנאמר בעניין אני מרגישה צורך להגיב. ראיתי את ירין כשבא לחווה, עם אמו או אביו, בכדי להאכיל את התוכי. לא פעם הם הודיעו שהם בדרך, ביום שישי סמוך לשעת הסגירה, ודני ישב וחיכה להם. בכל הביקורים הללו לא נצפתה כל בעיה עם הגוזל!!! אני מכירה ומוקירה את דני על טיפולו המסור בגוזלים, "התינוקות שלו", ואני יודעת כמה אהבה, זמן, תשומת לב, טיפול מסור, מזון מעולה וטמחשבה הוא משקיע בכל אחד ואחד מהם. דני מסרב למכור בעלי חיים פגועים או חולים וגם אלה שהחלימו נשארים אצלו כי הוא נקשר אליהם בעבותות. לא פעם שמעתי את דני מתייעץ עם וטרינרים, רוקחים ומגדלים אחרים בעניין הטיפול בבעל חיים חולה. קשה לתאר את שמחתו של דני ואת החום והאהבה שהוא מרעיף על כל מי שבא לבקרו עם או בלי חיית המחמד שנרכשה בחווה. דני מעולם לא התנער מאחריות ולעולם לא יחסוך בבדיקות וטרינריות. דני נהנה לחלוק את הידע שלו עם המבקרים בחווה והוא מספק כל מידע רלוונטי לקונים פוטנציאליים כמו גם לסקרנים סתם. לכל מי שמתעניין בתוכי מסוג ז'אקו דני חוזר ואומר שזה תוכי של איש אחד ומסביר מהן המשמעויות ומהם הקשיים בהם עלולים להתקל. אין לי כל ספק באהבתו הרבה של דני לילדים וראיתי אותו לא פעם יושב איתם, מסביר ועונה לכל שאלותיהם. אני בטוחה שאם משפחתו של ירין היתה מציגה בפני דני מסמך חתום על ידי וטרינר, מומחה לציפורים כדוגמת ד"ר קמינסקי, האומר שהגוזל נכה מיום בקיעתו מן הביצה או שחלה עוד בבית הגידול לא היה מתפתח כל הפולמוס הזה. למיטב ידיעתי קבע ד"ר קמינסקי שהגוזל קיבל מכה וזו גרמה לו לנכות. ואולי.........נשך הגוזל את היד שאליה לא חבר ואותה יד, שמקלידה בקלות, מכפישה ומאשימה, היא היד שחבטה בו והפכה אותו נכה לצמיתות?........