תוכים בכלוב

מצלתיים

New member
תוכים בכלוב

שכנה מתחתיי הביאה תוכי בכלוב, לא ראיתי אותו היטב אבל זה תוכי די גדול, בגודל של דררה, בכלוב קטן. עכשיו הסתבר לי שיש שם שלושה, לא ראיתי.
מהנץ החמה ועד שקיעת החמה הם מצייצים בקול חזק, וקשה לי עם זה מאד. אני שומעת את זה כבכי, כמו כלבים קשורים שנובחים ומייללים כל הזמן.
זה כל כך טורד אותי שאני הולכת בבית עם אטמי אוזניים ויש לי כאבי ראש מזה, את שולחן העבודה שלי העברתי לחדר אחר קצת רחוק יותר, ועדיין הקולות מגיעים אליי וממלאים את מחשבתי... ככה זה נמשך כבר שלושה שבועות...
אני מגזימה? אלה לא באמת קולות מצוקה? אתם חושבים שטוב להם?
 
תוכים מקשקשים הרבה, כשטוב וגם כשרע

כך שהרעשים שלהם לא אומרים הרבה, לא לטוב ולא לרע.
אם הכלוב קטן מידי אז ברור שלא טוב להם.
נסי לדבר עם השכנה על שיפור התנאים לתוכים, כך שלפחות תהי רגועה לגבי התנאים שבהם הם מוחזקים.
 

האלזה

New member
ציפור בכלוב זה אחד הדברים העצובים

אני לא יודעת אם הקולות מקבילים לבכי או לא, אבל אני בטוחה שלא כיף להם שם.
את יכולה לכתוב לה מכתב ולנסות להסביר לה ולקוות שהיא תשחרר אותם (הנה בא שרשורפלצת בנושא פלישת מינים "תרבותיים" לארץ) או להחזיר אותם.
רק אל תפתחי ציפיות... אני יודעת כמה זה מסתכל
 
עוד דררה, פחות דררה, זה לא מה שישנה

הדררות כבר פלשו וכך גם קווקרים. בנוגע לתוכים אחרים שמשוחררים: הם נידונים למוות ברעב או ע"י חתול או שהם מתעייפים אחרי זמן קצר, נוחתים בכביש ונדרסים או נאספים לבית אחר.

אם חושבים לשחרר תוכי אז עשו איתו חסד ובמקום זה תמיתו אותו אצל וטרינר.
 

האלזה

New member
למה הם מתים מרעב? יש להם תפריט אחר מדררות?

על איזה סוגים אחרים סביר שמדובר?
לא מכירה את הנושא בכלל.
 
תוכונים, ציפורי אהבה, פינקים

דררות הן יותר אופורטיוניסטיות מהעופות האחרים וגם גדולות יותר ומסתדרות עם התפריט הים התיכוני שלנו: אזדרכת, פרחים שונים ועוד. תוכונים הם יותר מלקטים מדררות, ולרוב גם חלשים מהן,
כך שתוכון שגדל בכלוב יצליח לעוף מעט לפני שיתעייף וסביר גם לפני שיצליח למצוא מזון. ציפורי אהבה אני מניחה שבסוף יצליחו לחדור לטבע הישראלי, אבל בנתיים, לשמחתי, הן עוד לא הצליחו.

המציאות היא שלמרות שיחרורים ובריחות רק דררות וקווקרים בנתיים הצליחו להסתדר, ודררות זה סיפור של למעלה מ-50 שנה. אחרים לא. חוץ מזה שתוכים הם חיות להקה והבטחון האישי שלהם נובע מהמספרים. לתוכי לבד קשה לשרוד וגם לא טוב לו מהבחינה הנפשית להיות לבד.
 

האלזה

New member
והם מסוגלים לחזור לכלוב פתוח?

אחרי שהתרגלו לנוכחות בני אדם, או שלא סביר שזה יקרה?
 
לא יודעת...

פעם גידלתי תוכונים בכלוב תעופה גדול (3X2 מטר) ומידי פעם היו נוחתים ליד הכלוב תוכונים מותשים ורעבים שכנראה ברחו/שוחררו ממקום אחר. מניחה שהם לא ידעו לחזור למקום ממנו יצאו אם הגיעו במצב אומלל שכזה לכלוב שהיה אצלי. אבל זו רק תצפית והשערה ולא יותר.
 

l coyote l

New member
לא סביר.

תוכים באשר הם (למעט אלה שהזכירה טלית, וגם זה כנראה תלוי בהרגלים שלהם) , לא משנה כמה מוחתמים/רגילים לבני אדם/נקשרו לבעלי הבית - ברגע שיש להם הזדמנות לעוף החוצה, עפים ולא חוזרים, כמו חיות הבר שהם.
לרוב זה באמת אומר מוות בשבילם, בטריפה, תשישות או רעב.

להשיג אוכל הם לא ממש יודעים, וגם התעופה שלהם לקויה, אפילו של כאלה שלא קצצו להם כנפיים ואפשרו להם לעוף בבית. כנראה בשל מגבלות המתחם, הם לא מאומנים במעוף ארוך מעבר לכמה מטרים.

סחר בבע"ח זה ח$%א בכל מובן אפשרי, לא רק במניעים והדרך, אלא בהשלכות הבלתי הפיכות.
אפילו כשמשמשים מקלט לניצולים - אחרי שמשקמים אותם מסמרטוטי-"מחמד" שלא זוכרים שהם תוכים, לבריות עם בטחון ושרירי תעופה ורגליים מאומנים יחסית למצבם הקודם - מבאס לדעת שאי אפשר לשחרר את רובם המוחץ והם נידונו לחיי בית עד הסוף.
כלוב הוא לא בית של אף אחד, ובית של אנשים הוא לא מקום מתאים לציפור.
 

subatoi

New member
דררות, לפחות אצלי בשכונה, גם אוכלות תמר ושסק.

לראות אותן עומדות על רגל אחת וברגל השניה מגישות את התמר/שסק למקור זה אחד הדברים המשעשעים והמגניבים.



ומצד שני, ליד העבודה שלי יש חנות חיות עם תוכונים למיניהם בחלון הראווה. כל בוקר אני חייב לעבור לידה כי שם מוריד אותי האוטובוס, ולא משנה כמה אני מנסה להתרגל לזה כבר במשך חצי שנה, תמיד יש כמה שניות דומיה כשאני עובר ליד הציפורים האלה.
 

פגית

New member
מעבר להיותו מין פולש

הוא פשוט ימות וזה גרוע יותר בעיניי. מסכימה עם טלית שעדיף או להמית או למצוא בית עם תנאים טובים וראויים
 

מצלתיים

New member
תודה לעונים

המצב קשה... אני קמה לתחייה רק אחרי שקיעת השמש, כשהם הולכים לישון.
תודה לכם.
 
למעלה