לעצור את החיים
החיים לא נעצרים. החיים הולכים במסלול שלהם. גם עצב, השכול ומכות שניתכות עלינו... הם החיים. הקושי שלנו הוא הציפיה שלנו... שיהיה טוב, שמח, אהבה ושלום. החיים [והמוות] לא מעניינת אותם הציפיה שלנו, הם בשלהם, במין סוג של אדישות לא מופרעת כשהפרט לא ממש משנה את הזרם. אני חושב שמה שנכון זה לקבל את זה ולהתמסר לזה. גם החיים זה משהו שצריך ללמוד לקבל ללא שיפוט. זו הכרה שהעולם לא סובב סביבנו. כולנו טיפה אחת קטנה בין מיליוני טיפות. זה לעשות את המעט שאפשר ולהשלים עם מה שממילא לא בידינו. לפחות... יותר קל בעין השדופה.