תוהה

[newKiticat]

תוהה

כיצד משלבים את הכתיבה המינית, על פנטזיות ומעשיות ביחד עם חיינו? אצהיר כי אני מאמינה גדולה בשיקוף וכי הפרטנר הנוכחי שלי לסקס, וה-2-3 אשר עלולים להוות פונטציאל לסקס בעתיד הקרוב- כולם מכירים את הבלוג שלי. היום בפעם הראשונה מצאתי שכתבתי סיפור אירוטי שנשלח אך ורק אליו למייל. הוא מבוסס על היתקלות שלנו במהלך השבוע, ללא הסקס. הסקס היא התוספת הספרותית. איך משלבים את השנים? האם לא חושפים את הכתיבה בפני הפרטנר? איפה עובר הגבול בין אירוטיקה חושנית לבין כתיבה חושפנית מדי?

 

[מייקי דוט קום]

הכל טוב ויפה

אם אין סצינות של קינאה. העובדה שאת כותבת משהו כ"כ חושפני ומתערטלת בציבור...עשויה ליצור תגובות וסצינות קינאה. בכל מקרה, אני בעד פתיחות וליברליות.

 

[newKiticat]

הבעיה היא

כשמערכת היחסים עצמה מוגדרת כלא מחייבת- וכמבוססת על מין כמעט לחלוטיין. אני מתארת לעצמי שאם אני הייתי בצד השני, היה מגיע שלב שבו הייתי תוהה אם זה מפריע לי. בסופו של דבר, הכתיבה שלי היא פנטזיות. דברים שאני חושבת עליהם ומפנטזת עליהם. יתרה מכך, הוא אפילו שאל אותי בנוגע לזה, ואמרתי שהקטעים שלי הם פנטזיות. אין כאן חשיפה ברורה של דברים שקרו. אני לא מאמינה בתיאור play by play- של משהו שהיה לי עם מישהו ספיצפי. יש אינטימיות מסויימת, לא? ועל זה אולי צריך להגן, לשמור, ולא לתת לזה להיחשף עד הסוף. וכאן אני מתקשה. ומכיוון שאני לא רואה את עצמי פותחת בלוג נוסף, הפעם במעטה אנונימיות (הוא מודע לבלוג הנוכחי שלי ואפילו קורא בו) ואני מאמינה בשיקוף, אני תוהה על קנקנה של אינטימיות בין שני אנשים. חייבת להגיד שהיה משהו מיוחד, ומאוד מספק בידיעה שהוא היחיד שקרא את הקטע שנכתב אתמול. העניין הוא שאני לא רוצה שהוא ירגיש מיוחד עד כדי כך. ומצד שני.... אולי כן....

 

[מייקי דוט קום]

אני במקומו

הייתי נהנה מתחושת המיוחדות הזו. הכרתי פעם מישהי שהחליטה להקדיש לי קטע מדהים בפורום הזה... רק שהבנתי שהיא הקדישה אותו לעוד כמה.....

 

[Just לובלו]

לא נכון.... ../images/Emo13.gif

 

[newKiticat]

הבעיה היא

שברגע שאני "מייחדת" אדם שכזה- אני מתירה לעצמי להרגיש יותר ממשיכה מינית כלפייו. וכשמראש הוא הגדיר את המצב כלא מחייב וכלא יתפתח למקום שהוא מעבר לסקס, אני לא יכולה להרשות לעצמי להתאהב.

 

[מייקי דוט קום]

vph,rui vut

להתאהב זה יפה. להתאהב זה מדהים. להתאהב זה שיא מימוש הפנטזיה. תזכירי לי ללמד אותך פעם טכניקה לכיבוי ההתאהבות וההמשך הלאה. אני אלוף בזה.

 

[מודה ועוזבת]

טכניקה אחת???

אני חושבת שכבר זה יכול להיות ערך שלם בויקיפדיה,לא?

 

[the great X]

תלמד אותי תלמד אותי!!!!!!

 

[newKiticat]

אני אשמח לשמוע

את הטכניקה...

 

[מייקי דוט קום]

אז ככה...

ראשית, לוקחים איזו מגרעה של הבחור (אין אחד שאין לו) ומעצימים אותה למימדי ענק. יש לנו נטיה טבעית תמיד להמעיט במגרעות הללו אצל מישהו שאנחנו מאוהבים בו. שנית, זה לדמיין אותו בסיטואציות הכי מביכות, הכי דוחות, הכי מגעילות. כל יום, כל היום, וליצור קשר אסוציאטיבי בן הבן-אדם לסיטואציה הדוחה.

 

[bugbuster]

השאלות נכונות

גם שאומר ששקוף, רובינו לעולם לא יהיו שקופים מלא. עכשיו השאלה עד כמה שקופים. לוג שבן זוגך יודע ומצוי בו הוא מצב שקוף "גבוהה." כמובן מותנה בדרגת השקיפות בה את "משתקפת" בלוג, את זה רק את יודעת, את תחליטי ואת הקובעת. כך שהשאלה מוחזרת אליך יקירה.

מה אנו רומזים על עצמנו ובאיזה אפיקים הרי לא נולד אתמול. ולו לדוגמית ההוא בשיר של ברוזה, מי זה שולח פרחים, "היומן," או מחברת השירים "שבכוונה" "נשכחו" במגירה החצי פתוחה, בכל מה שצויין ישנה שליטה מלאה של המקור לגבי מה יוודע לנמען. כלומר זו איננה דליפה, זו הדלפה.

שתפי עוד. הנושא מעניין. תודה.

 

[newKiticat]

אני לא יודעת

אבל לפחות בבלוג שלי- יש כנות מלאה. אני חושפת ומגלה את אשר על ליבי. ולכן- לעיתים נכתבו דברים והורדו לאחר זמן מה. יש קסם מיוחד- ביכולת לכתוב הכול- מבלי לכתוב במילים מפורשות, לא מסכים?

 

[bugbuster]

לא מסכים ../images/Emo35.gif

מי כמוני שמשתמש בנט כולל בלוג כבמת וידויים יסכים איתך.