תוהה

[ortal333]

תוהה

יש לי נושא שאולי ייראה לאנשים שטחי למדי, אך אני בטוחה שזה עבר לכולם בראש. תחום הרפלקסולוגיה מאוד מעניין אותי וחשבתי ברצינות ללמוד אותו, אך עלתה לי תהייה ...מה יקרה אם יהיו לי מטופלים שיידחו אותי מבחינה פיזית? שהרי זה רגש לגיטימי ובלתי ניתן לשליטה לעיתים. האם האהבה שלי- במידה ותהיה- למקצוע שלי תוכל לגרום לי להתגבר על המגע או המראה הלא נעים? האם נכון לגשת למקוע כזה שמלכתחילה עוברות לי מחשבות של דחייה ממטופל? תודה מראש,

 

[csh018]

ortal333 אני חושב שזו השאלה החשובה ביותר

שהייתה פה בפורום, למטפלים. ואני אשמח לקרוא את שאר החברים. כאשר אני למדתי היו תלמידים שבאמת "סלדו" מרגליים לא "יפות/נקיות....". את אותם תלמידים לא פוגשים כמטפלים. אך זה נכון שאין חיבור לכל מטופל, אך כאשר יש לך נפש טיפולית אתה לומד להגבר על המחסום השיפוטי הזה ולהעניק טיפול מסור ואוהב. בהצלחה שלומי

 

[יוסף המטפל]

אם אתה מגיע לטיפול ממקום של רצון לטפל

אתה לא שופט את צורת הרגליים אלה מתייחס אליהם כאיבר שצריך טיפול ואין שום דחיה ככה זה תמיד היה אצלי ..לא יודע לגבי אחרים...בכל מקרה גם אם יש מאיזה סיבה כל שהיא מטופל שאת לא מתחברת אליו.. אל לך לטפל בו.. בשיא הטקט לדחות אותו..אם את לא שם לא תוכלי לתת את המקסימום שלך..חבל על הזמן של המטופל ושלך..

 

[LCA]

מצטרפת לדברי החברים פה

וחוץ מזה, גם הרגליים הלא נקיות או הלא יפות מספרות משהו ואם לא תפחדי לחקור את הרגליים האלה, את יכולה להכנס למסע מרתק לתוך נשמתו של האדם ולספר לו דברים שהוא לא יודע על עצמו! בהצלחה!!

 

[קסם המדבר]

התהיה הזו עולה בעצם בעיסוק בכל מקצועות המגע,

הרבה פעמים ראיתי שמי שאני לא מצליח להתחבר אליו בגלל אופי נעלם, אך מי שבגלל פיזי - דווקא ודווקא נשאר ומלמד אותי שיעורים גדולים... בכפות רגליים די קל לשפר את המצב לפני הטיפול בעזרת מגבון לח - לכי תנקי עם מגבון מטופל שבא מזיע לעיסוי

אני גם הבנתי שלאלץ את עצמי לגעת במקומות דוחים "כי ככה זה טיפול" זו לא השיטה, אני בודקת עם עצמי מה מרתיע אותי ולפעמים נמנעת ממגע נקודתי במקום עד שאני מתידדת איתו, או לא. וכמו שמישהו פעם אמר לי "לא נעים לך עם הרגליים שלה? מה הבעיה, תשכנעי אותה לקבל עיסוי קרקפת" זה בצחוק אבל אומר שכמטפלת את כבר תמצאי את הדרכים ללבו של המטופל ואת נקודות האור אצלו שיאפשרו לך לעזור לו בדרך שנעימה גם לך. לדעתי אם את נמשכת לתחום, תלמדי. לפחות תתחילי, תקבלי את מה שיש לקורס לתת לך, כי התהיה שלך עולה פעמים רבות לפני תחילת הלימודים אך אחרי שמתחברים למקצוע, בדרך כלל היא כבר לא רלוונטית, ואם כן - אז עשית דרך עם עצמך ונפתחת לידע מיוחד ומרתק. או שתפרסמי את עצמך כמטפלת עם התמחות מיוחדת - טיפול באנשים אסטתיים בלבד. בהצלחה רבה, ענבל

 

[BELEZA]

לא רוצה, לא נוגע

אם יש לי רתיעה אני לא מתאמץ בכוח, אני מעדיף לשלוח את המטופל למישהו אחר שייתן לו שירות טוב מאשר להיות עסוק בלהיזהר ו"להרגיש טוב" ליד גוף או כף רגל שמעוררת בי רתיעה. אני לא אח סיעודי וגם לא רואה את עצמי כמטפל אלא כמדריך. אם אני נרתע עדיף שאני אמנע, זה נראה לי הכי לויאלי

 

[avorly]

אורטל, ברוכה הבאה באור ../images/Emo82.gifנו

אכן כמו שאמר שלומי, שאלה חשובה מאוד. מניסיוני לא כל מי שלומד מקצוע כלשהו גם עובד בו בסוף. כשהתחלתי ללמוד רפואה סינית המסטר שלנו אמר שרק 20% יסיימו ומתוכם יטפלו רק 20% לאורך שנים, והוא אכן צדק. לדעתי אם מעניין לך כרגע המשיכי בלימודים, וחכי ותראי מה ילד יום. בכל דרך שתבחרי - שיהיה לך