תוהה בקול רם
מונחות שם כמו על מדף: "כובשת", "נערת תסריט", "סביונית", "ענבל 40" , "סתו", "קובית סוכר", "מאושרת איתך", "דרורית" תחת שמות של פרחים, ציפורים, מאוויים, חלומות, פנטזיות נועזות יותר או נועזות פחות, ארוניות, אמיצות או מלאות חשש. בסופר הגדול של החיים. נידמה שכל שנותר הוא להושיט יד ולערום אל תוך העגלה. אז מה בכל זאת מונע בעדי? למה אף פעם לא עוברת את הגבול, בין מסך במחשב לסף הממשות
מונחות שם כמו על מדף: "כובשת", "נערת תסריט", "סביונית", "ענבל 40" , "סתו", "קובית סוכר", "מאושרת איתך", "דרורית" תחת שמות של פרחים, ציפורים, מאוויים, חלומות, פנטזיות נועזות יותר או נועזות פחות, ארוניות, אמיצות או מלאות חשש. בסופר הגדול של החיים. נידמה שכל שנותר הוא להושיט יד ולערום אל תוך העגלה. אז מה בכל זאת מונע בעדי? למה אף פעם לא עוברת את הגבול, בין מסך במחשב לסף הממשות
