תודה

תודה

תודה לכל מי שהגיב ותמך כרגע בדרך לבחינה (מקווה שרמות הריכוז יהיו סבירות) החיים ממשיכים עם הכל ולמרות הכל. בנוסף, סיטואציה קטנה שרציתי לשתף בה - מישהי שאלה אותי לפני מספר חודשים איך אני ועניתי: "אני בדיוק כמו מישהי שבן זוגה, אהובה, נפטר מסרטן ורצה לחיות ולא יכל והיא ממשיכה בלעדיו הכי חזק וטוב שהיא יכולה כי אחרת הוא יסגור איתה את החשבון שם למעלה" אז כדי שהחשבון לגביי מיצוי החיים לא יהיה כבד מידי אני הולכת לעוד יום רק דברים טובים שנותנים כח הלאה. שבוע טוב
 
בחינות...

אני מקווה שבסדר. לפחות הייתי בה עד הסוף מרוכזת. מניחה שלאט - לאט אחזור לעצמי. תודה על ההתעניינות. מסתבר שבחינות באוניברסיטה הן החלק הקל בכל העסק. החיים האמיתיים הם המורכבים באמת. שיהיה המשך שבוע מצוין
 

Star_Dust

New member
למה את מתכוונת כשאת אומרת...

שלאט לאט תחזרי לעצמך? כשאני מסתכלת על עצמי היום, אני רואה אישה שונה לגמרי מהאישה שהייתי בזמן שהייתי נשואה. אני יכולה להגיד די בוודאות שמעולם לא חזרתי לעצמי מאז אותו יום. אחרי תקופה מסויימת חזרתי לחיים אבל הבחורה שהייתי נעלמה לעד. איבדתי את התמימות וקיבלתי חוזק. איבדתי מעט מהאופטימיות וקיבלתי יותר בטחון. קיבלתי עצמי חדש לגמרי
הבחינות באוניברסיטה הן חשובות (למעשה הלימודים הם החשובים). הן נותנות לך מסגרת בתקופה שנראית הזויה ולא מציאותית. משהו יום יומי ללא הרבה משמעות להיאחז בו בדרכך חזרה לחיים. שיהיה לך שבוע טוב.
 

nypx

New member
היי סטאר

"אני יכולה להגיד די בוודאות שמעולם לא חזרתי לעצמי מאז אותו יום. אחרי תקופה מסויימת חזרתי לחיים אבל הבחורה שהייתי נעלמה לעד. כל כך מבין אותך וכל כך יודע מה מסתתר אחרי זה רק שאני לא יודע להסביר את זה לאחרים כמו שאת עשית תודה
 

Star_Dust

New member
היי ניפ

אני לא בטוחה שההסבר היה כל כך טוב. יש דברים שמבינים אותם רק אחרי שחווים אותם. אני מניחה שהנושא של חזרה לעצמנו לאחר אובדן הוא כזה. אתה מבין פשוט כי היית שם.
 
למעלה