בת לילית היקרה
אני זוכרת היטב את הדברים שכתבת כאן אחרי הפיגוע בחיפה, ואני מניחה שעל זה נסבו דברייך. כשכתבת אז לא הגבתי, לא כי לא היה לי אכפת, אלא דווקא ההפך מכך. חששתי שכל מה שאומַר יהיה קטן מלהביע את התחושות. המילים שבחתימה הן לא שלי, ואני מודה שבחרתי בהן ברגע מסוים בלי להשקיע בכך מחשבה עמוקה. אני שמחה (אם אפשר להשתמש בביטוי הזה) שמצאת במילים הללו דבר שידבר אל ליבך. אני מצרפת כאן את השיר במלואו. ראשית למען האמת הספרותית של הכותבת, ושנית כי אני חושבת שאולי תמצאי בהן עוד משהו שירי אהב"ה - לאה גולדברג (השיר הראשון מבין שניים במחזור זה) אַשְׁרֵי שֶחִיוּכָם לִבְלֵב בַּסַּעַר כְּאוֹר כּוֹכָב עַל קֶצֶף מִשְׁבָּרִים, אַשְׁרֵי הַנִּפְגָּשִׁים בְּיוֹם הַצַּעַר וְחֶדְוָתָם קוֹרְנָה בַּמִּסְתָּרִים. אַשְׁרֵי הַבָּא בְּיוֹם הַתַּמְרוּרִים וּמְאוֹרוֹ הָיָה מָאוֹר לָרֵעַ, אַשְׁרֵי אַהֲבָתֵנוּ בְּיִסּוּרֶיהָ, שֶׁהִיא עַצְמָהּ הַגְּמוּל לַיִּסּוּרִים אַשְׁרַי, אַשְׁרַי אֲשֶׁר בְּכַף יָדִי זָכִיתִי לְחַמֵּם אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יוֹם בּוֹ מוֹתִי הוֹפִיעַ כְּנֶגְדִי, וְזִיק אֶחָד מִזֹּהַר מַבָּטֶיךָ אֶל מַחֲשַׁכַּי נָשָׂאתִי כַּעֲדִי אהבה, חיוך וחום – זה מה שאנחנו יכולים להציע ליקירינו בעת צערם