תודה שאתן קיימות כאן

עדיהר1

New member
תודה שאתן קיימות כאן

מסרתי היום אחד מהדברים האחרונים של משק הבית של אמא שלי. מתוך כל
מיני חישובים לא מסרתי אותו כשפירקנו את בית ההורים.
יש הצפת רגשות, שלחלוטין אין מה לעשות איתה בעולם הממשי, הלא וירטואלי.
הבנאליות של החפצים - אין מה להעסיק בה את המשפחה או החברים.
תודה שאתן כאן, באשר אתן.
 

אשבל1

New member


ותודה לך, שיודעת להביע במילים לא מה שכולנו מצליחות, הן על עצמך והן כלפי אחרות.
 

mykal

New member
"אחד מהדברים האחרונים"

הסמל של המציאות,
ההתמודדות עם 'מה נעשה עם זה' כי למי שזה היה שייך, כבר לא ישתמש,
ולי זה חלק הזכרון, או חלק המעשה?
מה אומרת המסירה?
עדיה, קבלי ממני

והמון כח להכיל את הרגשות האלה, וללמוד להנות מהם כזכרון של אהבה לאמא אהובה.
 
ותודה לך שאת משתפת..

יש לי תיק של אמא שלשמחתי אני משתמשת בו ואשתמש בו כל עוד אוכל (משומש במצב טוב!!) חוצמזה יש כמה תכשיטים שלעולם לא אשתמש כי הם לא לטעמי ואיזה ג'קט ג'ינס שמבלה בעיקר בארון.. נראה לי שאשמור אותם לעוד איזה 20-30 שנה
 
למעלה