../images/Emo62.gif ../images/Emo27.gif
"אם מעולם לא תרגלת מדיטציות לפי דרול...." קודם כל בוא נדייק: הם לא לפי דרול אלא לפי אושו (בספר ראשית החופש ומהותו), וחלקן תרגלתי. תרגלתי את הג'יבריש, הקונדליני, המנדאלה, ואת הנאטאראג'. לגבי הוראותיו של דרול כפי שמופיעות בפורום שלו (
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1095571) רק לשם דוגמה, ניקח את מדיטצית ה"סטופ": גורדג'ייף אומר שתרגיל זה חייב להתבצע
רק תחת הדרכתו של מורה מיומן ו
רק כשהוא עצמו נותן את ההוראה. בהמשך גורדג'ייף גם מסביר מדוע צריך שמורה "יעצור" את תלמידיו ומהן הסכנות בביצוע תרגיל זה לבד על דעת עצמך. כל זה חסר בהוראותיו של דרול. דוגמה שניה, והיא מדיטצית הויפאסנה (שוב לפי אושו, כך דרול מציין בפורום): "כאשר צצות מחשבות , או רגשות , או כאשר מגיעים אליך רחשים או ריחות מבחוץ , פשוט הנח לתשומת הלב להנדוד אליהם. ניתן לצפות בכל דבר , כמו בעננים המטיילים בשחקים. אין צורך להחליט לאיזו תחושה להצמד. כאשר התחושות נעלמות , ניתן לחזור ולצפות בנשימה." אינני יודע אם דרול ציטט את אושו במדויק, אבל ההנחיה המקורית שניתנת ע''י מורי מדיטציה לשיטת מדיטציה זו (ששמה המקורי הוא אנאפנה-סאטי, מודעות לנשימה, ולא ויפאסנה כפי שאושו ודרול מעדיפים לקרוא לה) היא
שאם צצות מחשבות, או רגשות (וכן הלאה) היא לשים לב אל כל זה, אך לא לתת לתשומת הלב לנדוד אליהם ולחכות עד שייעלמו, אלא דווקא להחזיר את תשומת הלב לנשימה באופן מודע ומכוון. מעבר לכך הוראותיו של הבודהה בסוטרות למדיטציה זו מבהירות דווקא במה כן יש להתבונן וכמו כן מורות על הדרך לחידוד והעמקה של ההתבוננויות השונות, דבר שדרול כמובן אינו עושה. לגביי הערתך ש"הבה נסכם כי הוראותיו המסוכנות של דרול למדיטציות אותן הוא מלמד - טובות ואפילו מומלצות לדרול עצמו ולחבריו...": אילו היו טובות להם, תוצאותיהן אכן היו טובות באמת, והם לא היו תועים במשוגות לבם, משמיצים בגסות לב כל מה שלא תואם את "תובנותיהם" ו"ידיעותיהם" וממשיכים להפיץ חלקי אמיתות, שקרים ומידע שגוי, ועוד להאמין שאלו הם האמת. האם עיניך הוארו?