תודה למארגנים!

[אנדרנליסט]

יאפ היה שווה לבא מרחוק

ולחזור עוד באותו לילה, החזרה לא הייתה כ"כ נוראה אחרי הכל, גמעתי את מאה ועשר הקילמטרים של הדרך תוך 35 דקות, אם עשיתם את החשבון על כמה נסעתי, אל תגלו לאף אחד. היה כיף.

 

[דער קאָצקער אנארכיסט]

תודה

לאורי - על האירגון; לבעיקר-כופר - על האירגון; לברר - על המנגל ועל הנחמדות; להמון-עליזה ולרספיד - תודה, מתוקים, תמיד חלמתי שיזיינו אותי בעורף; לדזדס - על שלא השתנתה (להוציא כמה קילוגרמים של דזדס שלא באו למפגש), על הקלפים, על הקפה, על הלוויה, ובכלל; למתבחששת - על שהיית שם; לצהובה18 - על ששמרה על הדברים (ובכלל); לתוהה בינה לבינה - על הטרמפ; לכל משתתפי האפטר-פרטי - על אפטר-פרטי מלהיב במיוחד; לכל מי שלא הוזכר כאן - על הכול. אנג'ליק, אם את בסביבה - צרי, בבקשה, קשר במסרים. אני חייב לך התנצלות. שבת שלום, נשמות. תיהנו.

 

[צהובה18]

איזה כיף לי שגם אני פה! ../images/Emo8.gif

 

[אליזד]

מצטער שהפסדתי

אבל כרגיל, תמיד עושים מפגשים בזמן שהאנשים הטובים עובדים... נו טוב, אני יודע שזה נשמע פלצני, כי כולם עובדים, ותמיד אפשר להשתחרר מעבודה אבל מה לעשות שרק "אנחנו" עובדים לפי דרישת הלקוח בזמן שנראה לו. זו עסקת החבילה. בתמורה לזה אנחנו יכולים להרשות לעצמינו לשבת בבית קפה בעשר בבוקר ולהסתכל על כולם רצים לעבודה. אבל בינינו, כשרק אתה שם, זה קצת נמאס לפעמים. אבל זה מה יש כרגע, ועד אז, כל דבר שוקרה בערב ולא תואם איתי זמן רב מראש הוא בסיכון. וההפסד כולו שלי

 

[תוהה ביני לביני]

תורי:

תודה לכל האנשים הטובים בזכותם לא שללו לי את הרשיון, כיון שהזכירו לי כי הנתיב אשר אני עומדת עליו קודש הוא. כלומר - נגדי הוא. ו"אדום אדום!" וכו' וכו' וכיוצא בהללו. ישלם להם אלוהים כגמולם הטוב. במיוחד ליונה שהכובע שלו הסתיר לי את השמשה האחורית כל הדרך. תודה, חבר. תודה לאוריאל, לכמוטל בספק ולכל מי שניסה נואשות להסביר לשני בלונדינים איך להגיע. סחטיין על המאמץ. הצלחנו לטעות לבד. לכל האנשים שגורשו אחר כבוד מהטיש ומהכורסאות משברות הישבנים, לאחר המפגש. כל הכבוד. אשריכם בני חביבי שאחרי איזון עדין של 3 שנים הצלחתם לפוצץ את העסק. (אבזץ - לא מזכירה את השם שלך. אם אתה חושב שאני מתכוונת אליך, הכל בראש שלך). היה ממש כיף. כמו תמיד, זה אחד המפגשים הטובים שהיו!

כמה זמן יש עד יומה עצמאות?

 

[דער קאָצקער אנארכיסט]

יכולת לפתור את הבעיה בשלוש מלים:

"יונה, תוריד הכובע" (או "כובע, תוריד הכובע"). אם היה לך מצב רוח ושתי אלפיות שנייה מיותרות, יכולת להוסיף אפילו "אֶת" ו"בבקשה". תודה על הטרמפ ועל אורך הרוח. להבא אשתדל להימנע באלגנטיות מגרימת אי-נעימויות.

 

[תוהה ביני לביני]

חס ושלום אינעימות-היה פנטסטי!

 

[evc]

תודה לך

שאת כ"כ נחמדה

את חמודה תמיד,ולכן לא אמרתי לך שרזית.אפשר עכשיו? שתהיה שבת מוצלחת =)

 

[miss mcmillan]

אני אישית

לא הבנתי את הגדלות שבמחמאה הזאת: 1. אני שומעת אותה כל הזמן, בלי קשר לתנודות האמיתיות במשקל שלי, מהמון אנשים- ולא מעט גם את ההפך, ככה שאני צריכה כל פעם לעשות סטטיסטיקה תקופתית בשביל להכריע האם עליתי או ירדתי לפי התגובות. 2. אם אומרים לך שרזית, זה אומר שבהכרח היית שמנה קודם. not too nice... (ודסדס, אין שום, אבל שום, קשר אלייך. נשבעת. זו היתה הפעם הראשונה שחזיתי בנועם זיו הדרך וגו')

 

[דסדס]

אז ככה...

כשאת מודעת שיש מה להוריד, ואת עובדת על זה שלושה חודשים, תאמיני לי, שמאוד כיף לשמוע שרזית! לא כועסת עליך, היה נחמד להכיר (לא שיצא לנו לדבר יותר מידי)

 

[דסדס]

גם בלי להגיד לי

אתה כזה חמוד! אין עליך.... מתוק

(מחמאות תמיד יתקבלו בברכה!)

 

[evc]

../images/Emo24.gif

הכל חוזר אלייך הכל חוזר אלייך

 

[uri80]

עוד נקודה

אע"פ שהיו גם כאלה שלא שילמו או אמרו שמגיעים ובסוף לא הגיעו (מי אמר למשל עובבי ז"ל הי"ד), היו גם אנשים שהגיעו ולא הודיעו מראש כך שזה די התאזן בסוף. אני צריך עדיין לעשות חשבון מדויק יותר (כמו להחזיר 10 שקלים לאבזץ, למחממנוע למשל, להחזיר לברר וכו') אבל נראה שבינתיים יש עודף של בסביבות 100 שקלים לערך. שתי אפשרויות נראות לי הגיוניות: לשמור למפגש הבא או לתרום אותם לגמ"ח. לדעתי לגמ"ח. אם אתם מעדיפים לשמור אותם למפגש הבא אנא הודיעו לי. תודה

 

[rigoletto111]

נראה לי עדיף לתרום לגמ"ח

 

[respid]

../images/Emo45.gif

 

[סלסרו]

לצערי נבצר ממני להגיע

סבי נפטר והלוויה היתה בצהרי יום חמישי, וב6 בבוקר ששי הייתי צריך להיות בשדה התעופה עם כל הפעקאלאך, כך שלא היה שייך להכניס את המפגש בלו"ז..

אז... next time!

 

[דסדס]

../images/Emo16.gif

 

[ShakeSpearE]

Sorry to hear that

He was a unique man. my condolences, to you & your family.

 

[סלסרו]

תודה

באיזשהו מקום המשפחה דווקא נושמת לרווחה, כי לא רק שבשנים האחרונות הוא הפך למעמסה על המשפחה, בשנים אלה חייו לא היו חיים. הענין הוא לחיות באיכות חיים טובה, לא רק לחיות. בתמונות ישנות הוא נראה גבר חתיך וחסון, כמו איזה שחקן קולנוע אמריקאי. בשנותיו האחרונות היה שבר כלי, מר וממורמר, שבין ביקורי המשפחה, ארוחות ושינה, לא עשה דבר מלבד לצפות בטלוויזיה. אהבתי אותו, וזכורים לי ממנו רק זכרונות טובים. צילמתי אותו בהיותו על ערש דוויי, שעות מועטות לפני שנפטר. כמה שהיה קשה לי לראותו מוטל כמעט ללא רוח חיים, חסר אונים, נושם בכבדות כשמסכת חמצן על פיו ואפו, אך נראה שליו כמו אדם ישן, היה חשוב לי לצלם אותו כך, דווקא ברגעים אינטימיים אלו.

 

[ביג דדי]

ותודה מיוחדת לדסדס

שהצילה אותי אתמול ולימדה אותי און-ליין להכין שקשוקה. את פשוט מלאך